התלמידים נכנסים למים ומתחילים לתרגל תנועה תוך כדי נשימה.תרגילי הנשימה מרגיעים,מכינים את הגוף והנפש ללמידה. כל אחד מרוכז בעצמו, בגופו, אני עובר לידם ונותן משובים. אני מנסה לחזק את מנגנון הבקרה העצמית שיש לכל אחד מהם. מנגנון תקין של בקרה עצמית מאפשר להשתנות,ללמוד, לבצע התאמות, לבדוק את היכולת ביחס למקום שבו אנחנו רוצים להיות,מאפשר לבנות נדבך על נדבך בתהליך הלמידה. התקדמות מהצלחה קטנה לעוד הצלחה רוח גבית של תחושה טובה. במנגנון זה אנחנו מביטים מבחוץ פנימה, היחסיות היא עצמנו,הרגשה טובה מושגת כאשר אנחנו מרגישים התקדמות ביחס לעצמנו. נקודת המוצא היא! יש ביכולתי ללמוד, אני מסוגל. כישלון או הצלחה הם חלק מתהליך. מול בקרה עצמית יש תלמידים עם מנגנונים חזקים של ביקורת עצמית, המיקוד בביקורת עצמית הוא מבפנים החוצה מדידה של עצמי ביחס לאחרים ,ראו זה פלא תמיד יהיה מישהו חזק ממני, צעיר ממני,יפה ממני, עשיר ממני. תמיד בקבוצה יהיו חברים שלומדים יותר מהר ומבצעים יותר טוב. מנגנון חזק של ביקורת עצמית מעקב למידה, מייאש, הרסני ולא סלחני, נקודת המוצא היא אני גרוע ,חלש ועכשיו אני הולך להוכיח לעצמי את זה. אני הולך להיכשל כי אני כישלון ואולי בכלל לא כדאי לי לנסות התוצאה ברורה מראש.המנגנונים מתפתחים עם השנים מתחילים בחוויות הילדות , ההתבגרות, בגרות. בקרה עצמית היא סוג של כנפיים מאפשרת לנו ללמוד לרחף. ביקורת עצמית היא משא שאנו סוחבים על הגב ,משא שנהיה מכביד משנה לשנה מדברים שאפילו לא ניסנו לעשות  בגלל הפחד מכישלון.