כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    מהפכת החדשנות 2007-2017: איך להיות יצירתי בגלובליזציה האינטרנטית?

    37 תגובות   יום שלישי, 23/10/07, 10:56
     

    אנו בעיצומה של מהפכת "החדשנות הפתוחה והשטוחה". החדשנות כבר לא נמצאת אצל הדינוזאורים, אלא אצל שחקנים חדשים, עם טכנולוגיות חדשות, במקומות חדשים ובאזורים חדשים של העולם. החדשנות נעשית בשיטת הקוד הפתוח והשיתופי ולוקחים בה מספר הרבה יותר גדול של אנשים בעולם ובתוך ארגון נתון.

     

    הויקי והבלוגים והרשתות החברתיות תורמות לחדשנות יותר מכל גורם אחר ב2007. הן תורמות הרבה יותר מאשר מיונים בכל מיני שיטות פרימיטיביות כמו : מיונים פסיכומטריים, זכויות יוצרים, פטנטים ושאר ירקות מהמאה ה19. כך עולה מדוח מקיף שהתפרסם השבוע ב"אקונומיסט" העיתון הכלכלי החשוב בעולם.

     http://www.economist.com/specialreports/displaystory.cfm?story_id=9928154

     

    למה בגוגל כל עובד צריך יום אחד בשבוע לעבוד מחוץ למחלקה שלו? למה המייסד של גוגל לארי פייג' הכריז על פרס בסך 10 מיליון דולר למכונית חדשנית ו"קלינ-טקית" שצורכת פחות מגלון אחד ל160 ק"מ, תוך שימוש באנרגיה אלטרנטיבית? למה ממשלת ארה"ב או ישראל, פורד או חברת דלק, לא הכריזו על פרס כזה? למה באוניברסיטה הפרופסור לפיסיקה לא ירצה יום אחד בשבוע על סוציולוגיה והמרצה לקולנוע לא ירצה יום אחד בשבוע על מתמטיקה? כי

     

    הדמוקרטיזציה של החדשנות וההמצאתיות

     

    המחקר והפיתוח במעבדות של החברות הגדולות ושל האוניברסיטאות, הופך לשולי מבחינת החדשנות. התורם הגדול ביותר לחדשנות הוא דווקא העובדים בכלל הארגון ולאוודווקא עובדי המו"פ. אם ניתן ציון לגורמי החדשנות בעולם ב2007 נקבל את הדירוג הבא:

     

    1. עובדים 100
    2. לקוחות 90
    3. מתחרים 50
    4. מעבדות בפירמות 42
    5. מעבדות באוניברסיטאות 35!

     

    מהפכת החדשנות תבוא מהמזרח

     

    העולם הופך ליותר ויותר שטוח לא רק בתחומי הייצור והשירותים כמו שאומר תומס פרידמן בספרו "העולם הוא שטוח", אלא בעיקר בתחומי החדשנות השונים. בהודו עובדים על מחשב ב600 ₪ ועל מכונית ב10,000 ₪. בדירוג האקונומיסט אם ניתן ציון למדינות השונות במחינת כושר היזמות וההמצאתיות נקבל את הדירוג המפתיע הבא:

     

    1. סין ואינדוניזיה 100
    2. ארה"ב והודו 70
    3. גרמניה צרפת ויפאן 40

     

    טכנולוגיות תרגום פתוחות וזולות מאוד בסגנון ווב 2.0 כמו ויקי-תרגום http://www.businessweek.com/innovate/content/oct2007/id20071012_139633.htm?chan=innovation_innovation+%2B+design_top+stories , מקצינות את הפיכת החדשנות לעולם שטוח יותר. כל מיקרו-יזם באפריקה או בבנגלהדש יכול היום להקשיב לרעיונות החדשניים ביותר בעולם כמעט בכל שפה ובחינם http://poptech.org/popcasts/?lang=&viewcastid=1 , כמו ההרצאה הזו של תומס פרידמן על "איך ליירק (להופכה לירוקה) את סין".

     

    תחומי החדשנות והיצירתיות החשובים בשנים הקרובות הם לא רק במוצרים טכנולוגיים כמו מחשבים ותוכנות, אלא בעיקר במודלים עיסקים חדשניים, בתהליכים ארגוניים חדשניים ובשירותים חדשניים.

     

    הכישלון הישראלי הגדול: צריך פתיחות במקום קונטרול.

     

    השקעות מוגזמות במו"פ, כמו בישראל, אינן ערובה לצמיחה כלכלית, כי זה מו"פ בזבזני, בירוקרטי וריכוזי. המדען הראשי עם תפיסותיו הבולשיביקיות "לא רואה אף אחד ממטר". קונטרול הוא ערובה לאי-חדשנות. רק פתיחות לכיוונים חדשים וחוץ פרדיגמטיים יכולה להוביל הלצלחה.

     

    המו"פ המצליח לא נמצא במעבדות של הארגונים הגדולים ושל האוניברסיטאות. איך זה שבשנים 1995-2000 היו 4 סטארטפים ישראלים שהגיעו לצמרת העולמית (צ'קפויינט, מירביליס-אי.סי.קיו., כרומטיס, טופ-טיר) ואילו בשנים 2002-2007 אף סטארטפ ישראלי לא מתקרב להישג?

     

    בגלל שכללי המשחק השתנו בכיוון של רב-תרבותיות, חדשנות פתוחה וגלובאלית. במקום לבזבז זמן וכסף על עורכי דין לפטנטים ולשמירת סודיות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/10/07 14:52:

      לשחר, לאודי, לסטארק, לד"ר40פלוס, המגיבים.

      בהשראתכם (טוקבקים הם התחלה של ויקי, כפי שלימדנו סוקרטס מהטוקבקיסטים בשוק באתונה) כתבתי פוסט על האמנות בעידן המדיה החברתית.

      מקווה שזה יבדר אתכם

        27/10/07 13:33:

      צודק האיש. לא מבין למה צריך אמנות.

       

      להלן דברים שעדיף על אמנות:

       

      1. שלעוד כמה חבר'ה מהמרכז יהיו עוד כמה ג'יפים מכוערים ומזהמים (כי ג'יפ מפצה על גודל של משהו אחר, לא?).

       

      2. שלשרי אריסון תהיה עוד יאכטה (כי אחת זה לעולם לא מספיק, מה, נשאיר את היאכטה בודדה?).

       

      3. שביבי/ברק/אולמרט יוכלו למכור את נכסי המדינה לחברים שלהם, כי הרי הם צריכים לפעול למען האנשים ששמו אותם שם (לא הבוחרים חס וחלילה).

       

      4. עוד כמה טנקים. נו באמת, תמיד טוב שיש עוד כמה טנקים.

       

      5. עוד אולמות יס-פלאנט, סינמה-סיטי, אולטרא-אנרג'י, סופר-דופר-גרנדה,  מקס-יוניברס ומה שלא יהיה. מהו קולנוע אם לא חוויה מפלצתית-מטורפת-מגנדרת-מקיאת פלזמות-נוטפת חמאה. 

       

      6. עוד כמה מגדלי עילית בת"א. כי הרי שרי אריסון רוצה להיות קרובה לאלוהים, לא? 

        27/10/07 11:51:

       

      צטט: dr40plus 2007-10-27 09:03:37

      למה שלא תפריטו את האמנות בישראל? בישראל הממשלה תומכת באמנות פי 3 מאנגליה ופי 4 מארה"ב. וישראל יותר ענייה מהן

      אין לי מושג מאיפה אתה לוקח את המיספרים האלו!

      לפי פרסומי משרד המדע תרבות וספורט תקציב  המדינה  לתרבות בידור וספורט היא כ 600 שח לשנה 

      כמה מתוך זה ספורט ?

      כמה מתוך זה בידור ? 

      כמה מתוך זה תרבות?

      ומה מתוך תרבות זה אומנות, אז זה שואף לאפס או שקלים בודדים שהולכים להענקת כמה פרסים מצחיקים ותחזוקת מוזאון ישראל אולי??

      באירלננד שדומה לישראל בתלג ומספר תושבים התמיכה תרבות ואומנות בלבד עומדת על 160 מיליון פאונד בשנה = כמיליארד ושלוש מאות מיליון שח

        27/10/07 09:03:
      למה שלא תפריטו את האמנות בישראל? בישראל הממשלה תומכת באמנות פי 3 מאנגליה ופי 4 מארה"ב. וישראל יותר ענייה מהן
        25/10/07 19:28:
      חבל שאתה מתייחס לאמנות כמו לשיעור היסטוריה.
        25/10/07 19:27:

      mister fix-it

      בפעולה

        25/10/07 17:33:

       

      צטט: Ransom Stark 2007-10-25 12:53:32

      לשחר: כתבת- " הבחירה בצבע שמן (ובטרפנטין לניקוי המכחולים) או במדיום אחר אינה רלוונטית כלל." בוודאי שהיא רלוונטית. הרי מה שדושאן עשה היה יציאה נגד הפלצנות והיהירות של האמנות. הוא בעצם טען שהציור עצמו הוא אליטיזם. זה מזכיר לי את דבריהם של סופרים נגד הטלוויזיה והאינטרנט, אבל פתאום באה סדרה כמו "הסופרנוס" וטורפת את כל הקלפים. דושאן אמר שהוא שונא את הריח של הטרפנטין כהתרסה נגד בן דודו פיקאסו וכל מה שהוא מייצג. הוא טען לסובייקטיביזציה מוחלטת של האמנות. הוא טען שכולנו אמנים וכולנו פרשנים של אמנות.

       

      וכעת אני מגיע לתגובה לאשר:

      הזכרת את מונח הדיסטינקשן ואת ה"גבוהה" של האמנות. האין זו אירוניה במהותה שדווקא בעידן בו האמנות ניסתה "לרדת אל העם", העם דחה אותה מכל וכל? משתנה? זו אמנות??!!

      הפרדוקס כאן הוא שכאשר נעלם התיווך בין היצירה לבין הצופה, הצופה הרגיש שאין לו צורך בה.  

      דושאמפ היה צרפתי - פיקאסו ספרדי, לא ידוע על שום קירבה בטח מישפחתית בינהם, ודושאפ מעולם לא טען שהמשתנה שלו היא ריאקציה או תגובה לפיקאסו

      הפלצנות שדושאמפ התכוון לה היה של צרכני האמנות הרדודים שלא מבינים את הכיוון של האמנות המודרנית, הוא עצמו אחרי שפרש לשחק שחמט הפך לסוכן של פיקביה שהוא אמן מודרני

      האמנות מעולם לא ירדה אל העם במובן של להיות מובנת לכולם אלא הפכה לאומנות שהרבה יותר יוצרים נגישים לה, ליברלית ולא סגודה בגילדות

      ובעניין הצורך, לא קיים שום פרדוקס, מיליוני אנשים גודשים יום יום מוזאונים לאומנות מודרנית ברחבי העולם, ויש מעט מאד תיירים שיבקרו בניו יורק ולא יבקרו במומה או בפריז ולא ילכו לפומפידו או בלונדון לטייט

       

        25/10/07 13:47:

      סליחה- לא מעונין.

      החלף "אוהב" ב"מעונין", כי האהבה היא הרי עניין של הרגש והעניין הוא עניני! 

        25/10/07 13:45:

      יצא המרצה מן השק...

      למה תתפלסף?

      הנה אמרת: אני לא אוהב.

      היה כל כך קשה להגיד? נכון שהוקל הלחץ על העין השטופה? 

      ואם זה לא היה טיעון משכנע- זה בודאי יהיה:

      אני, הח"מ, כן אוהב. 

      ואידך זיל גמור... 

        25/10/07 13:27:

      הי סטארק, מחר או מחרתיים (תלוי בהשראה) אפרסם פוסט מורחב על אמנות 2.0.

       

      אני טוען

       

       א. אין המון. ההמון נוצר על ידי התרבות המודרנית של הספר שהרס את הקהילות השונות ואת בני האדם השונים והעביר את העולם מהטרוגניות להומוגניות. התעשייה הקצינה את התהליכים (גלנר על הלאומיות, אנדרסון על קהילות מדומיינות) בכך שלא רק שכמו הדפוס יצרה מידע אחיד, אלא גם יצרה קופסאות שימורים ובגדים אחידים.

       

      מהפכת האינטרנט בעיקר מאז ווב 2.0 וחוק הזנב הארוך, מחליפה את עקומת גאוס של הבטן השמנה בעקומת הזנב הארוך ההיטרוגני שמניח שאין המון אחיד אלא קהילות שונות. הננוטכנולוגיה (ראה סדרת מאמרים -פוסטים שלי מלפני שבועיים) מרחיבה את ווב 2 ואת כלכלת הזנב הארוך ממידע (מוסיקה-וידאו-עיתונות) למוצרים מוחשיים (גלידה, ג'ינסים, מכוניות). פירוש הדבר:

      מהפכה תעשייתית/מהפכת דפוס (1450-1950) = ננוטכנולוגיה/ווב 2.0 (1960-2040)

       מ.ש.ל.

       

      ב. אין אמנות. האמנות "הגבוהה" היא אוסף מותגים מיוחצני"ם. האמנות "הנמוכה" לא נחשבת לאמנות על ידי "מועצת חכמי האמנות" הבאבאים והאדמורים אוצרי המוזיאונים, מבקרי האמנות, הפרופסורים לאמנות. ובעיקר אלה שלוקחים ממני 65.5% מס הכנסה ןמסבסדים כל מיני מדברים שאני ורוב האוכלוסיה לא מעוניינים בהם: המוזיאונים, התיאטרונים, התזמורות.

       

       

        25/10/07 12:53:

      לשחר: כתבת- " הבחירה בצבע שמן (ובטרפנטין לניקוי המכחולים) או במדיום אחר אינה רלוונטית כלל." בוודאי שהיא רלוונטית. הרי מה שדושאן עשה היה יציאה נגד הפלצנות והיהירות של האמנות. הוא בעצם טען שהציור עצמו הוא אליטיזם. זה מזכיר לי את דבריהם של סופרים נגד הטלוויזיה והאינטרנט, אבל פתאום באה סדרה כמו "הסופרנוס" וטורפת את כל הקלפים. דושאן אמר שהוא שונא את הריח של הטרפנטין כהתרסה נגד בן דודו פיקאסו וכל מה שהוא מייצג. הוא טען לסובייקטיביזציה מוחלטת של האמנות. הוא טען שכולנו אמנים וכולנו פרשנים של אמנות.

       

      וכעת אני מגיע לתגובה לאשר:

      הזכרת את מונח הדיסטינקשן ואת ה"גבוהה" של האמנות. האין זו אירוניה במהותה שדווקא בעידן בו האמנות ניסתה "לרדת אל העם", העם דחה אותה מכל וכל? משתנה? זו אמנות??!!

      הפרדוקס כאן הוא שכאשר נעלם התיווך בין היצירה לבין הצופה, הצופה הרגיש שאין לו צורך בה.  

        25/10/07 12:47:

      וההמונים מוזמנים היום לבקר במוזיאונים והגלריות בתל אביב, שפתוחים היום ללא תשלום החל משעה 1400.

      אז בוא נרד גם מענין התשלום.

      מי שרוצה לצרוך תרבות ימצא אותה בחינם.

      מי שרוצה בידור ימצא אותו בכל קרן רחוב ושדרה. 

        25/10/07 12:44:

      המושג "שימושי" אינו ברור. גם תובנה אינטלקטואלית, מחשבה שמהווה ריאקציה לתמונה, לצליל, לספר היא "שימושית" במובנה הטהור.

      לא רק מהות שניתנת לאחיזה באצבעות הידיים היא "שימושית".

       

      ובענין תרבות והמונים.

      הרי אתה מדבר כאן על תרבות בכלל ולאו דוקא על אמנות.

      לתפישתי אין "להוריד את האש" אלא יש להרים את ההמונים למקום בו היא נמצאת.

      תרבות שמתרדדת ומתמצעת על מנת להתאים לכל דיכפין מנמיכה את הציפיות, את המאמץ שיש להשקיע על מנת להגיע לתובנה ולהבנה ומשטחת לרגלי כוכב נולד...

      לכן יש ערך רב ללימודי אמנות/תרבות ולביקורת.

      הנימוק "אמנות שמסוגלים להבין " הוא האשם בהרס התרבות.

      המעבר מתרבות לבידור כרוך באיבוד המהות והעומק. להלן ערוץ 2 כסמן מקומי וטלביזיה מסחרית בכלל.

       

      ביבליוגרפיה: ניל פוסטמן/ בידור עד מות... 

        25/10/07 11:16:

      אשר היי,

      הנתון של החדשנות שמקורה באוניברסיטאות משקף את מידת ההשקעה הנוכחית ההולכת ויורדת במו"פ(כל מי שטורח על הגשת הצעות ל ISF יודע על מה מדובר). בנימה אופטימית מקווה שהדברים שכתבת יחלחלו גם אל מקבלי ההחלטות.

        25/10/07 09:55:

      הי שחר

      התמונות שצירפת מאוד חזקות

      הכלבים במוזיאון אמרו לי שחלק מהפוזה של ביקור במוזיאון (לא כולם, אבל חלק) זה של בולדוגים או כרישים, כמו תורמים רבים שרוצים לנקות את הרבב הכרישי בחומר ניקוי אסתטי שנקרא מוזיאון.

       

      זה מביא אותי לנקודה השנייה, שהיא תובנה, על אודות אמנות וטכנולוגיה, שאליה היגעתי בזכותך:

      טכנולוגיה כמו של שבב מחשב או כמו של תוכנת לינוקס, אולי לא מובנת על ידי הרוב, אבל היא שימושית על ידי הרוב.

      אמנות (לא מהסוג של "הילד הבוכה" או של שירי נינט) "גבוהה" מוזיאונית, ספרותית, קלאסית, היא לא שימושית על ידי הרוב ולא מובנת על ידי הרוב. כמה חרדים וערבים צורכים אמנות מוזיאונית, עמוסעוזית, בטהובנית, "הבימה-תית"???????????

      לכן פרומתיאוס הוריד את האש מהאלים לאדם. כי האלים התעסקו באמנות במוזיאון האקסקלוסיבי (בורדייה ומושג הדיסטינקשן) שלהם באולימפוס, אבל פרומתיאוס רצה את הרייטינג של "מסעודה משדרות" ואת האס.אם.אסים. של הבת של מסעודה משדרות (נינט טייב).

      חידון: מי הנכד של מסעודה משדרות?.

       

        25/10/07 08:04:

      השואל אתה אם עונה?

      נראה ששאלותיך הן תשובות...

      אני בטוח שאתה ער למשמעות האמיתית של מעשהו של דושאן (ותן קרדיט לקוראיך- הם יודעים מי הוא, אפילו רק כשמועה רחוקה מעידן חולף שטרם נגמר...).

      יצירותיו של דושאן לא היו אתגר טכנולוגי אלא הציבו אתגר מושגי בפני צרכני האמנות (לא אלאה מלהזכיר ולעמוד על מלוא אורכו של "ו": אמנות =ART אומנות =CRAFT).

      הפעולה של העתקת עצם יומיומי "בזוי" ומושתן לסביבה "תרבותית" יצרה מהפך קונספטואלי.

      הבחירה בצבע שמן (ובטרפנטין לניקוי המכחולים) או במדיום אחר אינה רלוונטית כלל.

      בחינת הנקודה בה אנו עומדים לצורך המבט היא מה שגרם המעשה.

      הויכוח הבלתי נגמר ולפעמים מלאה ברדידותו האינטלקטואלית (לא מספיק לחתוך שורות שיראו כמו שיר. זה עדיין לא מתקרב לשיר ולמעשה אמנות- אם תשוטט בדיון תראה את המקרה... ) מוכיח לי חזור והוכח כי הענין עדיין בעצמותיהם של אנשים בעלי רצון טוב להבין (להביך?).

      מעשהו של דושאן אכן שזור בתולדות האמנות ועדיין מעמיד למבחן.

      שתי דוגמאות מימינו אנו להראות כי עדיין ניתן לאתגר את הסיסטמה, אפילו כאן: 

      הנה אליעזר זוננשיין שעשה מעשה חתרני בהחדרת יצירה למוזיאון ת"א בגניבה.

       

      והנה זויה צ'רקסקי שכאילו לועגת לקהל צופי יצירותיה ולמעשה מנצלת/מתחסדת את ביתן הלנה. 

       

        24/10/07 18:53:

      בדבר אחד אני בהחלט מסכים - הספר, הטלוויזיה והאינטרנט נמצאים על אותה מקשה ואם הטלוויזיה מחליפה את הספר אז אני לא רואה בכך רע הכרחי (ניתן לבדוק בבלוג שלי פוסט על הנושא). האחדה בין הספר, הטלוויזיה והסייבר יכולים בהחלט להיות דבר חיובי.

      אתם יודעים, פעם אמן צרפתי בשם דושאן שם משתנה במוזיאון וקרא לזה יצירת אומנות. כששאלו אותו לפשר הדבר הוא אמר שהוא "לא אוהב ריח של טרפנטין". האיש היה בן דוד של פיקאסו. האם מעשהו היה אומנות? בהחלט! האם הוא שינה את הכר הטכנולוגי של האומנות? בהחלט! האם הדבר היה שקול לקידמה טכנולוגית? בהחלט לא!  טכנולוגיה תמיד בטוחה בעצמה שהיא מעידה על "קידמה" ועל "התקדמות" כך שלבסוף גם בני האדם מתייחסים אל עצמם במונחים אלו. האומנות קיימת בצורה של מסע אינסופי לחקר מהות האדם, והיא לעולם לא תתיימר להצביע על מונח כמו "קידמה" או "שיפור". עולה השאלה, למה קרוב יותר האדם? ליצירה הטכנולוגית או האומנותית? האם האדם הוא רכיב טכנולוגי ועליו "להשתפר" ו- "להתייעל"?

      אני מזכיר אמרה של פוקו: "הכל לא רע או טוב, הכל מסוכן". 

        24/10/07 16:42:

       

       לא הבנתי מה זה או מי אלה "חורשי שדרות"?

      אנא האר עיני/נו

       

      צטט: שחר_קליין 2007-10-24 16:37:20

      ראיה פרימיטיבית וצרה ששמורה לחורשי שדרות הנוטים להתפעל מכל כדור פייברגלס שמתגולל ברחוב. 

       

       

       

        24/10/07 16:37:

      אעיר רק זאת, ידידי, שאימפוטנציה מכילה בתוכה את הפוטנציה, ולא רק מילולית.

      האין הדוקטור מבלבל בין הכלי לבין המטרה?

      אסכים לכך שכל טכנולוגיה היא כלי שניתן לעשות בו שימוש. 

      אין משמעות לטכנולוגיה ללא שימוש.

      כלי שלא נעשה בו שימוש אובד מן העולם בתהליך אבולוציוני.

      אך גם השימוש אינו מעלה את הכלי לדרגת משמעות שמעבר לנראה לעין.

      הרי גם שימפנזה שמשתמשת בכלים מונעת את אבדנם המוחלט אך אינה מעניקה משמעות שמעבר לפעולה.

      אמנות (art) היא המשמעות, הערך המוסף שמוענק למעשה היצירה, ואין זה משנה כלל מה הוא הכלי: איזמל שמכה באבן או יצירה ממוחשבת.

      הכלי הוא רק כלי רק כלי רק כלי....

      ראיית המעשה האמנותי כאילו נבחן ע"י דמיונו למציאות היא ראיה פרימיטיבית וצרה ששמורה לחורשי שדרות הנוטים להתפעל מכל כדור פייברגלס שמתגולל ברחוב. 

       

       

        24/10/07 16:01:

      אז ככה

       

      יש טכנולוגיות אמנותית (או אמנות טכנולוגית) שהיא ביטוי לפוטנציה האנושית. נקרא לה "טכנות" (טכנו-אמנות) דיוניסית, כמו לדבריך הוויבראטור.

       

      ויש טכנות אפולונית שהיא אימפוטנטית, כמו צ'רנוביל

        24/10/07 15:50:
      סתם סתם צחקתי גם טכנולוגיה היא ביטוי של פוטנציה - למרות שכחושבים על פיתוח הויברטור יש מחשבות שניות
        24/10/07 15:41:

       

      צטט: dr. second life 2007-10-24 14:56:49

      לסטארק לאודי ולשחר

       

      שחר, שוב הטיעון הכוחני של המומחים שכששומטים להם את הבסיס מאחורי האלילים שלהם (המותגים שלהם) והבאבאים שלהם (באבא עמוס עוז, באבא פיקאסו, באבא מוצארט, באבא פנינה רוזנבלום, באבא נינט טייב, וכו'), הם טוענים נגד המבקר שהוא לא מבין בתחום המבוקר. איך נבדוק מי מבין יותר באמנות? אני או אתה? לפי תואר באמנות? לפי עבודות? לפי מה? מניין לך שאני לא מבין באמנות???

       

      אז אני אומר שוב גם לך ולאודי שאני חולק עליכם: כל אמנות היתה פעם טכנולוגיה. האינדיאנים שרים בטקסים לא כאקט שהם רואים בו אמנות, אלא כטכנולוגיה להורדת הגשם, או להקלה על לידה (אקמול 2.0). נא קראו את מה שכותב קלוד לוי שטראוס בספרו "החשיבה הפראית".

       

      אודי, לא אמרתי שהCD מחליף מלחין. אלא שהמלחין משתמש בטכנולוגיה של חרוז או בטכנולוגיה של תוים או בטכנולוגיה של פטישים שמכים על עוד (פסנתר 2.0), כמו שהמשורר משתמש בטכנולוגיה של מקצב (ראו את מחקרו של דרידה "בית המרקחת של אפלטון" ואת ניטשה "הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוסיקה").

       

      כמו שמקלוהן אמר "הטכנולוגיה היא הרחבה של האדם" הפטיש הוא הרחבה של היד, הגלגל הוא הרחבה של הרגל, המחשב הוא הרחבה של המוח, החרוז הוא הרחבה של הרגש, והמוסיקה היא הרחבה של הסימביוזה המיסטית העוברית עם הגן עדן והרחם.

       

      מעבר לכך, האמנות בעידן המודרני (1700-1980), היא בלון יחצנ"י. וואן גוך הוא בלון שניפח אחיו המיליונר. א.ב.ג.ד.ה. יהושוע הוא בלון של חרושת יחצנות אדירה. האמנות האמיתית אם יש כזו היא של האנונימיים שמעלים תמונות לפליקר וסרטונים ליוטיוב. וזה כך לגבי כל מיליוני האמנים שאף פעם לא שמענו עליהם כי לא היו להם סופרי חצר, ולא מיליונרים תומכים ולא ז'דנובים מאמצים ולא רני רהבים מיחצנים.

       

      מ.ש.ל. ראו את הפוסט שלי החדש בעוד שעה על קץ המותגים

       

       

      ההשפעה של ואן גוך (לילה עם כוכבים) או פיקאסו או מוצארט או ג'וזף הלר (מילכוד 22) או קפקא על התפיסה שלנו את המציאות וההשפעה על התרבות האנושית  לא נופלת מכל פיתוח טכנולוגי  

      נאסא לא תרמה לאנושות יותר מפיקאסו

      לומר על הכל יחצנות, זה פשטני ולא נכון.

      אתה מתבצר בעמדה של טכנוקראט שהכל טכנולוגיה/מכניקה ואין בילתה

      אהבה זה טכנולוגיה שצריך לשיר לה שירים?

      הטכנולוגיה היא פועל יוצא של האימפוטנציה האנושית, האמנות היא ביטוי של הפוטנציה

        24/10/07 14:56:

      לסטארק לאודי ולשחר

       

      שחר, שוב הטיעון הכוחני של המומחים שכששומטים להם את הבסיס מאחורי האלילים שלהם (המותגים שלהם) והבאבאים שלהם (באבא עמוס עוז, באבא פיקאסו, באבא מוצארט, באבא פנינה רוזנבלום, באבא נינט טייב, וכו'), הם טוענים נגד המבקר שהוא לא מבין בתחום המבוקר. איך נבדוק מי מבין יותר באמנות? אני או אתה? לפי תואר באמנות? לפי עבודות? לפי מה? מניין לך שאני לא מבין באמנות???

       

      אז אני אומר שוב גם לך ולאודי שאני חולק עליכם: כל אמנות היתה פעם טכנולוגיה. האינדיאנים שרים בטקסים לא כאקט שהם רואים בו אמנות, אלא כטכנולוגיה להורדת הגשם, או להקלה על לידה (אקמול 2.0). נא קראו את מה שכותב קלוד לוי שטראוס בספרו "החשיבה הפראית".

       

      אודי, לא אמרתי שהCD מחליף מלחין. אלא שהמלחין משתמש בטכנולוגיה של חרוז או בטכנולוגיה של תוים או בטכנולוגיה של פטישים שמכים על עוד (פסנתר 2.0), כמו שהמשורר משתמש בטכנולוגיה של מקצב (ראו את מחקרו של דרידה "בית המרקחת של אפלטון" ואת ניטשה "הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוסיקה").

       

      כמו שמקלוהן אמר "הטכנולוגיה היא הרחבה של האדם" הפטיש הוא הרחבה של היד, הגלגל הוא הרחבה של הרגל, המחשב הוא הרחבה של המוח, החרוז הוא הרחבה של הרגש, והמוסיקה היא הרחבה של הסימביוזה המיסטית העוברית עם הגן עדן והרחם.

       

      מעבר לכך, האמנות בעידן המודרני (1700-1980), היא בלון יחצנ"י. וואן גוך הוא בלון שניפח אחיו המיליונר. א.ב.ג.ד.ה. יהושוע הוא בלון של חרושת יחצנות אדירה. האמנות האמיתית אם יש כזו היא של האנונימיים שמעלים תמונות לפליקר וסרטונים ליוטיוב. וזה כך לגבי כל מיליוני האמנים שאף פעם לא שמענו עליהם כי לא היו להם סופרי חצר, ולא מיליונרים תומכים ולא ז'דנובים מאמצים ולא רני רהבים מיחצנים.

       

      מ.ש.ל. ראו את הפוסט שלי החדש בעוד שעה על קץ המותגים

       

        24/10/07 13:53:

       

      צטט: Ransom Stark 2007-10-24 12:37:54

      אשר, דבריך מזכירים לי את הסימולציה שעליה מדבר הפילוסוף הנודע ז'אן בודריאר. כנראה שבסימולציה, גם אומנות היא בסך הכול טכנולוגיה שעבר זמנה, ודיסנילנד זו פאר היצירה.

      סטארק ידידי הסימבולי,

      בודריאר אכן היה פילוסוף ידוע שעסק בסימבוליקה של המציאות וכלכלה ליבידויאלית Libidinal Economy 

      וולט דיסני היה אניטור ואיש עסקים מצליח שבנה אימפריה כלכלית של גני שעשועים והפקות סרטים

       אז מה???

      מועדון סטריפטיז בבורסה, הדולפינריום זה פאר היצירה 

       

        24/10/07 12:37:
      אשר, דבריך מזכירים לי את הסימולציה שעליה מדבר הפילוסוף הנודע ז'אן בודריאר. כנראה שבסימולציה, גם אומנות היא בסך הכול טכנולוגיה שעבר זמנה, ודיסנילנד זו פאר היצירה.
        24/10/07 09:18:

       

      צטט: dr. second life 2007-10-23 23:09:35

       

      הי סטארק

       

      א. אני חושב שאין אמנות אבל יש טכנולוגיה.

      אמנות היא טכנולוגיה שעבר זמנה: השירה היתה טכנולוגיית מידע (מקצב, לחן, חרוז) והפכה עם המצאת הכתב לאמנות. מרכבות סוסים היו פעם טכנולוגיות תחבורה ועכשיו הם הפכו בילוי חביב לתיירים ולילדים.

      הי דוקטור
      אין אמנות - זה בטח חלק מחוש ההומור המפורסם שלך
      אינדיאנים שרים בטקסים למרות שאין להם כתב
      הקשר שאתה קושר בין טכנולוגיה לאמנות כאילו אומנות עוסקת בתיעוד הוא רומנטי אמוציונלי אבל לא מציאותי
      אמנות קשורה לשפה לתקשורת ליכולת שלנו לתאר את היקום, במידה מסויימת אומנות קשורה לפילוסופיה ולמדע התאורטי יותר מאשר לטכנולוגיה,
      בקיצור - טכנולוגיה היא לא תחליף לאומנות
      CD לא מחליף מלחין מחשב לא מחליף צייר ומעבד תמלילים לא מחליף משורר או סופר
      אודי
        24/10/07 07:41:

      דוקטור יקר- לאן אתה מכניס את עצמך?

      אין אמנות?

      תפריד את הסלט שעשית למרכיביו ואולי ישאר טעם באחד מהם...

      בוא נחליט במה מתרכזים. רצוי במה שמבינים בו, לא?

      באמנות לא נראה לי שאתה מומחה, אלא אם אתה מתכוון למשהו שונה (אומנות? מקצוענות? חדוות היצירה? שמחת הגילוי?).

      הנה אני מצרף לך , לשם הקלת הלחץ על העין השטופה, אתר של חדשנות gone wild...

      דרך אגב, הרבה רעיונות דומים מהותית תמצא בקהילת החדשנות בקפה...

       

      במקור:

      New uses for old products. Almost all are idiot! :) (34 pics)

       

        23/10/07 23:09:

       

      הי סטארק

       

      א. אני חושב שאין אמנות אבל יש טכנולוגיה.

      אמנות היא טכנולוגיה שעבר זמנה: השירה היתה טכנולוגיית מידע (מקצב, לחן, חרוז) והפכה עם המצאת הכתב לאמנות. מרכבות סוסים היו פעם טכנולוגיות תחבורה ועכשיו הם הפכו בילוי חביב לתיירים ולילדים.

       

      ב. אתה מצהיר שאתה רוצה לעסוק במהות הטכנולוגיה אבל בסוף אתה מדבר על שלושה סוגי מדע. אני חושב שיש הבדל עמוק בין מדע לטכנולוגיה. הצלחה של טכנולוגיה אינה מעידה על נכונות המדע שבבסיסה. פצצת האטום אינה מעידה שהפיסיקה הגרעינית נכונה, כמו שהצלחת הוודו אינה מעידה שמדע הוודו נכון.

       

      ג. טכנולוגיה מצליחה היא טכנולוגיה שייש לה משמעות כלכלית למיליונים. לכן האינטרנט עד ל1995 לא היתה הצלחה טכנולוגית 

       

       

       

       

      צטט: Ransom Stark 2007-10-23 20:06:49

      אשר, דומני כי שחר מתייחס לחידוש טכנולוגי ואילו אתה לחידוש אמנותי.

       

      כדאי פעם באמת לערוך דיון לגבי מהות הטכנולוגיה. דומני כי יש שלושה סוגים של תפיסה מדעית:

       

      1. מדע רווחי. יש לפתח ולייצר למטרת רווח.

      2. מדע פונקליונלי. כשיש צורך אזי מפתחים פיתוח מתאים.

       

      ויש סוג שלישי אשר נשכח מעט - מדע מקרי. מדע שמתרחש כפרץ של גאוניות, ממש כמו יצירה אומנותית. כשאייזק אסימוב (שהיה גם מדען)  הגה את חוקי הרובוטים אנשים התייחסו אליו כהוזה. ניתן לראות כיצד לאורך ההיסטוריה המדע בידיוני הקדים כמעט תמיד את המדע.

       

        23/10/07 20:06:

      אשר, דומני כי שחר מתייחס לחידוש טכנולוגי ואילו אתה לחידוש אמנותי.

       

      זה מזכיר לי מאמר נהדר שקראתי לפני כמה חודשים שערכו עם מפתח תוכנה שעבד במקצוע זה לפני 20 שנים.  הוא טען שפעם עיצוב תוכנה ותכנות היה ממש סוג של אומנות. היו כמות מצומצמת של אנשים שידעו "לדבר" עם מכונות ו- "הבינו" אותן. אחד מאותם אנשים היה האיש שפיתח את המחשב המופלא "אמיגה" שהקדים את זמנו ולכן נכשל כלכלית. התה לי הזכות להשתמש בו ואני מחשיב אותו כמחשב הטוב ביותר שהיה לי וה- "נכון" ביותר. מולטי-טאסקינג לפני שהמציאו את המילה.

       

      כדאי פעם באמת לערוך דיון לגבי מהות הטכנולוגיה. דומני כי יש שלושה סוגים של תפיסה מדעית:

       

      1. מדע רווחי. יש לפתח ולייצר למטרת רווח.

      2. מדע פונקליונלי. כשיש צורך אזי מפתחים פיתוח מתאים.

       

      ויש סוג שלישי אשר נשכח מעט - מדע מקרי. מדע שמתרחש כפרץ של גאוניות, ממש כמו יצירה אומנותית. כשאייזק אסימוב (שהיה גם מדען)  הגה את חוקי הרובוטים אנשים התייחסו אליו כהוזה. ניתן לראות כיצד לאורך ההיסטוריה המדע בידיוני הקדים כמעט תמיד את המדע.

        23/10/07 15:56:

      שחר אתה צודק , חדשנות היא לא לשם שמיים.

      אבל אתה טועה שאתה חושב שהעולם מחולק לשם שמיים ולא לשם שמיים (רק קונטרול וסודיות)

       

      יש גם חדשנות למשל למטרת כיף. כיף ליצור. ואם יוצא מהכיף כסף זה עוד יותר טוב. יש חדשנות שהיא כדי לשנות את העולם, כדי לנפח את האגו, כדי להפוך לסלבריטי גלבאלי ועוד.

       

      ויש חדשנות למטרת רווח כספי. אבל הרווח הכספי במאה ה21 בא לא מקונטרול ותאוות כוח, אלא הכסף הגדול יבוא מפתיחות, משיתוף ומהעצמה. ראה את מקרה סטיב ג'ובס (מקינטוש, איפוד, איפון) הוא הראשון שטבע את המושג For the rest of us מזה הוא עשה באופן אישי באפל ובפיקסאר 5 מיליארד דולר. ראה את גוגל שהלכו בדרכו

        23/10/07 14:11:

      האם חדשנות צריכה להיעשות לשם שמים?

      בודאי שלא.

      החדשנות היא אופציה להשגים כלכליים. היא אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי.

      חדשנות משולחת רסן גורמת לתהליך פיתוח ויצור של מוצרים חסרי ערך אמיתי, שלא לדבר על landfill מיותר...

      אמנם אני בא מעולם תלת מימדי של מוצרים שאפשר להחזיק ביד אחת או שתיים ואתה (כהצהרתך) בא מעולם המוצרים חסרי הנפח אבל אני לא רואה הרבה הבדל כש"חדשנות" מוצבת כערך עליון.

       

      שאיפת האקזיט המהיר, או בלשון הרחוב שעלתה למעלה, "לעשות מכה", היא מאפיין בולט בתהליך ההזנק הישראלי.

      לכן לא תמצא יותר מירביליס- כי מצד אחד השוק הצטופף ופחתו אלה שמוכנים לשלם הון עבור מעטפת בעובי דופן של בועת סבון.... מצד שני התרבו יזמי הרעיונות, חלקם ללא חזון מעבר להתנפצות בועת הסבון... 

        23/10/07 13:36:

      נכון אודי

       

      הסבא שלי זצ"ל שבא לדימונה וברח אחרי חודשיים לפריס היה אומר לי:

       

      היהודים בגולה היו כמו זבל שמפריח את הצמחים (הגויים, בשפת סבי עה"ש). כשריכזו אותם במקום אחד בישראל הם נהיו כמו זבל שמרקיב.

       

      אני מתגעגע לשמש בישראל, אבל לא לבירוקרטיה ולבולשיביקיות ולפרובינציאליות

       

       

        23/10/07 13:30:

       

      צטט: hilacn 2007-10-23 12:22:14

      היי אשר, מה שלומך?

       

      יש מילה חדשה בעברית למה שגורם למהפכת המידע ולהפיכת העולם לשטוח יותר. העברית חייבת להתעדכן בקצב הצמיחה והחדשנות. שנתחדש....

       

      אִפְשׁוּט – פופולריזציה

      הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל (הפיכת "סודות מקצועיים" לעממיים). המונח מקפל בתוכו את צמצום התלות באנשי המקצוע ואת יכולתו של כל אדם להשתמש במידע נגיש כדי להיטיב את מצבו.

      הילה

      יש מילה ותיקה בעיברית שמגדירה ומאחדת את קורבנות הרגולציה והבירוקרטיה לנתון סטטיסטי 

      אזרח - נתין מדינת ישראל

      הפיכת אדם בעל ידע מיומנות וחריצות, לפושט רגל רצוץ שבור מריצה בין בירוקרטים שלא סופרים אותו לרגולציה שעושקת אותו

      המושג מגלם בתוכו את התחכום של הגניוס הישראלי בהמצאת נכלולים בירוקרטים, ואת יכולתו של כל מקורב לדאוג לג'וב במועצה למקורב אחר כדי להטיב עם מצבו הספציצי

       

        23/10/07 13:26:

      איך באוניברסיטאות שלכם בישראל תהיה חדשנות???

      אולי דוגמה לדינוזאורים  הם הפרופסורים באוניברסיטאות בישראל שמעסיקים בשכר רעב מרצים מן החוץ ואסיסטנטים. בשביתה הם מוסיפים חטא על פשע: הם מנצלים עוד יותר את העבדים האקדמיים שלהם . הפרופסורים מקבלים כסף על השביתה. אבל העבדים שלהם לא מקבלים כסף בשביתה ומאז החופש אין להם מה לאכול.

       

      לכן עזבתי את תל אביב לפריס. כאן ההשכלה הגבוהה היא הרבה יותר ידיותית למשתמש , היא הרבה יותר פתוחה, יותר יעילה והרבה הרבה פחות פרובינציאלית. הרבה פחות מאפיה של מינויי קרובי משפחה

        23/10/07 12:22:

      היי אשר, מה שלומך?

       

      יש מילה חדשה בעברית למה שגורם למהפכת המידע ולהפיכת העולם לשטוח יותר. העברית חייבת להתעדכן בקצב הצמיחה והחדשנות. שנתחדש....

       

      אִפְשׁוּט – פופולריזציה

      הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל (הפיכת "סודות מקצועיים" לעממיים). המונח מקפל בתוכו את צמצום התלות באנשי המקצוע ואת יכולתו של כל אדם להשתמש במידע נגיש כדי להיטיב את מצבו.

      הילה

        23/10/07 11:56:

      קצת מתפלא לראות את המילה " כישלון " כאשר יש המוני חברות שיש להן רעיונות נפלאים

       בשלבי עבודה כאלו ואחרים.

      תסתכל על עסקת "ישקר" , " אקספליי" עומדים בפני פריצה, תסתכל על הכתבות בדמרקר לגבי חברות שזינקו בבורסות בארה"ב ולונדון או שנמכרו. זהו כישלון?  

       

       מה זאת אומרת ל"בזבז" על עורכי דין ורישום פטנטים?

      שממציא לא יגן על עצמו?

      לא הבנתי. 

      היי,

      כבר כמה שנים שאני מרגיש את זה, עכשיו קיבלתי אישור.

      תודה.

       

      במילים אחרות הגלובליזציה בשירות הדמוקרטיזציה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין