תמיד אהבתי אותם ציניים להחריד, מרוחקים מן האמת ורצוי עם סיגריה תלויה בזווית של הפה.

כך הם באו אליי, כמו שזימנתי אותם.

תאוריית הסוד לא תחשוף בפני אמת חדשה, אני כבר מזמן למדתי אותה על בשרי.

באותו היום, אני זימנתי לי את דירת חלומותי הראשונה בעיר החטאים והיא הייתה מושלמת,

כמו שרק דירת שותפים ראשונה יכלה להצטייר בעיני רוחי.

זה היה פשוט להפליא. ישבתי וכתבתי כל מה שאני מתאווה לו ובתום השבוע הוא כבר התקיים בחיי כאילו היה שם כל הזמן

כולל השותף ההומו והפיטבולית שלו.

קבעתי על הדלת שלט: "כאן גרות שתי כלבות והומו" וחיינו באושר יחסי.

הגיל את התובנות משנה ועלי לציין כי לטובה נתהפכו רצונותי.

אני כבר לא מזמנת דירות שותפים בפינסקר פינת אלנבי

וגם לא את אותם גברברי שקר מנותקים.

באותה נשימה הפסקתי לחקור תופעות בשוליים

הפסקתי לגלגל ג'ויינטים

התחלתי לשתות בירה.

תראו, אין פה פואנטה. אנשים משתנים.

פעם אני ונועה רצנו ערומות בדיונות לצלילי הדלתות, היום אני חייבת להיות ממש שיכורה בשביל לעשות כזה דבר.

גם אמרנו שנתאבד בגיל 30 כי גיל שלושים זה הסוף.

אז אמרנו.