דני על הגיטרה ,אייל שר את הביטלס והפינק פלויד ,יעקב, על הבס ובני על התופים, בחזרות הליליות ,העייפות ניצחה ובכל זאת ההתעקשות שלהם לחזור על אותו אקורד שוב ושוב במקצועיות ודביקות במטרה.הוכיחה את עצמה בערב ההופעה... האמת, אני בכלל שייכת לג'ניסיס,יש מפלגות כמו שלום מול שלמה פה בארץ,כך גם הפינק פלויד מולו ג'ניסיס אבל היום כשאייל שר את I wish u were here בכיתי,נגע בי עמוק ... אם רק אפשר שלצבע יהיה צליל.. |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גורם לי לחשוב על ג'ני
(-:
תודה.
תודה..איזה כייף שבילבית חושבת כך..
(-:
כוכב* של כסלו
תודה על ביקורך בבלוג שלי.
כתבת נפלא..
מוזמנים לבקר -
בפוסט הסבר על הכנת סרט וידאו -
והעלתו גם ליוטיוב.
http://cafe.themarker.com/post/1874197
מעורר השראה!
דאז..
את עיניני "המה" תשאיר לי...
(-:
הסיום תפס אותי.
אם לצבע היה צליל
ולי נראה שאת שמעת אותו
צליל ולכן נותרת עם החוויה הקסומה.
לא פעם קורה לי שאני מביטה בתמונה
וחשה מנגינה מציפה אותי.
תיארת זאת כמו שרק את יודעת לתאר
יקירה לי.
תודה על רגעי חוויה נהדרת.
לצערי ביקשתי להאיר לך כוכב
הערכתי אך נשללו מימני....
ללא התראה עד להודעה חדשה.
ג'נסיס..פינק פלויד...נעלמו יחד עם הנעורים...
התחברתי אלייך מאוד בשורה האחרונה:
"אם רק אפשר היה שלצבע יהיה צליל"...
תחושה כזו פוקדת אותי לא פעם כשאני כותבת שיר.
יש משוררים הקוראים את שיריהם ומשמיעים ברקע נעימה. זה הדבר הקרוב ביותר שניתן לעשות.
אתמול הייתה לי חוויה כזו עם שירו של סוקראטס 1
http://cafe.themarker.com/post/1870490/
[הכוכבים עדיין מסתתרים...]
בדואליות של החיים
רק נחת מכולם
*
נכון במיוחד כשיש סוג של אקספרסביות על הדף או עם הכלי..כלי הנגינה שמפיק כל צליל..
תודה לך עינת..
(-:
נכון לולה,כייף ומרגש..
....(-:
אני ואני..
ננו'שקה..
תרתי משמע.. בצליל ובדימוי..
**
אבל הציור!!! מעולה!!!
מי הצייר?
חביבתי הרגשנית...
נגעת בזיכרונות של פעם...
}{