כותרות TheMarker >
    ';

    משלחות הסטודנטים המתנדבים לאפריקה 2010

    מרכז אפריקה באוניברסיטת בן גוריון גאה ונרגש לדווח על חוויות הסטודנטים המתנדבים באפריקה!
    בחודש ספטמבר 2009 יצאו 19 מתנדבים המחולקים לשלוש משלחות במדינות הבאות: אנגולה, קמרון ובנין.
    אלו הם הדיווחים והתמונות ששלחו המתנדבים, כל משלחת וסיפורה האישי...
    רוצים לדעת עוד על הפרויקט ?
    היכנסו לאתר שלנו: www.africacentre-bgu.com
    לשאלות ובקשות אנא כתבו לנו - africa@bgu.ac.il

    דיווחים מהואמבו וואקו קונגו, אנגולה

    0 תגובות   יום ראשון, 7/11/10, 11:13

    זו הפעם השנייה בה יוצאת משלחת מתנדבים לאנגולה, מדינה למודת סבל ומלחמות. וכך כותבים אוריאל בן יוסף ותומר אופיר מוואקו קונגו, איזור חקלאי במרכז, ויהלי עזאני, שמרית מצליח וחובב גבאי מהעיר הואמבו, אשר נהרסה כמעט כליל בעת מלחמת האזרחים,  בלב המדינה.

     

    את השבוע הראשון באנגולה בילינו בבירה, לואנדה, על מנת לקבל פרספקטיבה על החיים במדינה. היום, לאחר יותר מחודש שהות כאן, אנו יודעים שהחיים בעיר הם קיצוניים ואינם מייצגים את שאר חלקי המדינה.

    עם זאת, נהנינו מהחשיפה לתרבות חדשה ומתהליך הלמידה הנלווה. המשכנו להיות סטודנטים לשבוע באוניברסיטת לואנדה בה ספגנו הרצאות בנושאי גיאוגרפיה, היסטוריה וקצת פוליטיקה. ביקרנו במוזיאונים, בית החולים, וכנסיות. לואנדה זכתה בתואר המפוקפק משהו "נעיר היקרה ביותר בעולם". זו היא עיר של קיצוניות מחרידה: מצד אחד שכונות עוני בלתי נגמרות של פחונים עזובים וצפופים, ביוב זורם וערמות אשפה. ומנגד – גורדי שחקים ושכונות יוקרה מהודרות בהם מתגוררים הזרים ואזרחי המדינה העשירים מאוד. ניגוד שכזה הוא בתחילה ממש בלתי נתפש, ולואנדה סותרת כל הגיון שאנו רגילים אליו.

     

    לכן, אך טבעי הוא כי חיכינו לרגע בו נוכל לצאת מהעיר הלחוצה והפקוקה ולהגיע להואמבו ולוואקו קונגו, שם כבר חיכו לנו.

     

    וואקו-קונגו:

    חמש שעות נסיעה מלואנדה, באיזור הררי וגשום. מה אנחנו עושים כאן?

    אנחנו כבר יודעים שאת אפריקה לא נוכל ל"הציל" בשלושת החודשים שיש לנו כאן, אבל... עדיין אפשר לעזור ולתרום לתושבי האזור הצמאים לכל גירוי וידע חדש אחרי שנים כה רבות של הרס ומלחמות. בכל מקום אליו אנו מגיעים, עם גיורא ארביסר, הישראלי המנהל את בית התרבות המקומי, מקבלים אותנו בסבר פנים יפות. בעיירה, אנו מלמדים אנגלית (אוריאל) ומתמטיקה (תומר) בחטיבת הביניים המקומית.

    ללמד באנגולה צריך להיות "החלום הרטוב" של כל מורה: התלמידים נלהבים להגיע לשיעור עם המורים החדשים, וגומעים כל פיסת מידע בשקיקה. מצאנו כאן נוער איכותי, בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה ורצון עז להתקדם ולהצליח.

    התחלנו גם לאמן קבוצת כדורגל מקומית בה חברים 15 נערים. הבאנו אתנו מהארץ כדורי רגל וחולצות אדומות של "מפעלות הפועל" ואנו מעבירים להם שיעורים מסודרים שלא היו מביישים את נבחרת ישראל... גילינו פה את הכוכב הבא של נבחרת אנגולה (לתשומת לבם של סוכני השחקנים הישראלים). שמו דואש, חסר ניסיון אבל נלחם כמו אריה, ואינו נרתע מלקפוץ לתוך שלוליות המים שבמגרש. הוא פשוט קנה את ליבנו.

    הפעילות שלנו מתקיימת גם בכפרים החקלאיים שמסביב לעיירה וואקו קונגו, המאוגדים במסגרת פרויקט "אלדיאה נובה" (ההתישבות החדשה") המנוהל ע"י ישראלים בהתבסס על מודל ההתיישבות ב"חבל לכיש" בארצנו. פעם בשבוע אנו מקיימים פעילות לילדים ובני נוער בכל אחד מהכפרים. זו כוללת משחקי חברה, הפעלות, גיאוגרפיה, היסטוריה מקומית. הילדים נהנים ללא גבול ומתלהבים מכל פעילות שבארץ הייתה זוכה בקריאות בוז של "משעמם" מילדי ישראל. אצל הילדים כאן – הכל חדש, הכל מצחיק ומלהיב.

    התוכנית הבאה שלנו כבר נרקמת: שיפוץ הפארק המקומי בשיתוף עם תנועת הנוער "הצופים הקתוליים" ונטיעת גינות ירק באחת משכונות העוני שליד ביתנו.

    המטרה: לעשות כמה שיותר טוב בזמן הקצר שעוד נותר לנו.

    הואמבו:

    העיר הזאת, בלב הרמה במרכז אנגולה, הייתה במשך תקופה ארוכה הבירה של השלטון הקולוניאלי הפורטוגלי.

    מזג האוויר הנוח הוא שמשך את הפורטוגלים למקום, והם בנו כאו עיר יפהפייה ונעימה. אך בתקופת מלחמת האזרחים הארוכה היא הפכה לבירת המורדים, ונחרבה כמעט כליל בקרבות עקובים מדם. כאן חווינו שוב את הניגוד הגדול בין ההרס ושאריות המלחמה הניכרים במבני העיר, לבין תחושת החופש והרוגע שמשרים המקומיים בעיר.

    התמקמנו בביתנו והתחלנו את העבודה. נפגשנו עם נציגי משרד המושלת, למדנו על צורכי הקהילה  והצגנו  את תוכנית העבודה הראשונית אליה נערכנו עוד בארץ. כמובן שלא הופתענו לגלות במהרה כי כל תוכנית היא בסיס לשינויים, וזוהי אפריקה!

    אחד הצרכים העיקריים שהעלו נציגי משרד המושלת הוא הרצון בהקניית ידע והעצמה של נשות העיר ובני הנוער. הדרך בה בחרנו יחד לענות על הצרכים הללו היא באמצעות סדנאות. לנשות העיר בנינו קורס אנגלית ולבני הנוער בעיר הוחלט שנעביר סדנאות מנהיגות והעצמה., נתבקשנו גם להקדיש התייחסות יתרה לנושאים בוערים כאן, כגון: מניעת מחלות מין, הגיינה, אלכוהוליזם ואלימות, איידס וכו'.

              בחרנו לסיים עם הדבר שתופס את המקום הכי גדול בליבנו - בבית היתומים: מידי בוקר אנו מגיעות ל "פליז קריאנסאס" (הילדים המאושרים), וכל הקטנטנים מקבלים אותנו בברכת "בום דיה פרופסורה שימי  י פרופסורה יה יה !" (יום טוב הפרופסורית שימי והפרופסורית יה-יה). הדרך לפרופסורה באנגולה הרבה יותר קצרה מששיערנו...  את היום אנו מתחילות במשחק קצר שאחריו פעילות יצירה מלמדת.

    כל יום מחדש אנו נדהמות לראות את עוצמת ההתלהבות וההתרגשות שהגירויים השונים מעוררים אצל הילדים. לאחר היצירה אנו יוצאות עימם להפסקה פעילה אותה אנו פותחות בהרקדות ושירים קבוצתיים ומסיימות במשחקי קבוצות, חשיבה וספורט. הקטנטנים בהחלט נכנסו עמוק ללבנו ולמחשבותנו. לא הלכלוך ולא הנזלת שלהם עוצרים אותנו מלחבק אותם קרוב כשצריך.

    בימים אלה מציינת אנגולה שמונה שנים לסיומה של מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה כאן במשך 40 שנה.

    בחרנו לבקר בבית הקברות המקומי ולהשתתף בטקס המרכזי של הואמבו. הודהמנו מכמות  האנשים שפקדו את המקום ומהטקס העוצמתי והמרגש. מוטיב הניגודיות בא לידי ביטוי שוב כשביום אפור וקודר זה בית הקברות היה עטוף בשלל צבעים מכמויות הפרחים האדירות שכיסו את הקברים. את הטקס נעל מבול שהבריח את כולנו מבית הקברות הישר לכנסיה המרכזית בה היינו מוקד העניין.זרים אינם מרבים לתייר כאן...

    עד לפעם הבאה,

    נציגות הואמבו באנגולה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Africa Centre
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין