ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
עת השתחררתי קניתי לי מקדחה. לא משהו נטען, רוטט וויברציוני, אבל בכל זאת מקדחה כבדה עם פטישון. אני תולה בעזרתה מדפים, מראות, ווים, וילונות וכיוצא באלה.
כשהקודח הקודם השתחרר ממשרתו אצלי, גיליתי שאין לי עוד למי לתת הוראות התקנה ותחזוקה. אם התקלקל תריס הגלילה, אני צריכה ללכת להתנחמד לשכן. אם קניתי שידה להרכבה, היא תעמוד ותחכה לאחי שיבוא להרכיב אותה. אם התקלקלה הניאגרה, הלך עליי. פעם אחת ריכזתי כמה משימות בתחום האחזקה הדומסטית והתקשרתי ליעקב ידי זהב. מר ידי זהב האבירי שמח להיחלץ לעזרתי. הוא תיקן כמה תיקונונים, סידר את פעמון הדלת, תלה שתי מנורות, שתה קפה שיפוצניקים ובסך הכל עבד כארבעים דקות. תמורת הסיוע לעלמה במצוקה הוא גבה ממני כמה מאות שקלים במזומן. הבנתי שכאשה משוחררת עליי להיות אמידה, או לעשות את הדברים האלה בעצמי וללמוד לבקש טובות מאנשים.
שיחת מוטיבציה עם עצמי, וההכרה כי לעולם לא אהיה עוד ענוגה, שלחה אותי לחנות כלי עבודה שם שימשתי נושא לשעשוע מסויים. "אני רוצה לקנות מקדחה", אמרתי למוכר בביישנות. "איזה?" התשובה "אדומה" ריחפה בראשי, אבל במקום זה אמרתי "לא יודעת, מה כדאי לי?". לאחר שבערותי המכאנית התבררה כהלכה, צייד אותי המוכר במקדחה סבירה למיטב שיפוטו המחוייך, הוסיף עליה סט מקדחי וידיה, הסביר איך עושים ושלח אותי לדרכי.
ההזדמנות הראשונה לקדוח משהו בקיר הגיעה כשהייתי צריכה לתלות מדף בממ"ד. קניתי ברגים ודיבלים תואמים, סימנתי יפה את מיקומי הקידוח, הכנסתי את המקדח המתאים למקדחה, נעמדתי ברוב טקס מחזיקה את המקדחה כשהמקדח נעוץ בסימון וסחטתי את ההדק בנחישות. נשמע ה מ ו ן רעש ו... שומדבר לא קרה. המקדחה לא התקדמה אפילו מילימטר. לחצתי על המקדחה בכל כוחי אל תוך הקיר תוך שאני צועקת לה מילות עידוד. המקדחה התקדמה בצורה תת-מיקרוסקופית. המשכתי ללחוץ בכל כוחי תוך שאני משננת את המנטרה "אם כל אידיוט יכול אז פור פאק סייק גם אני יכולה". מעט מעט והמקדחה התחילה להתקדם לתוך הקיר. המאמץ היה עצום ועצרתי כדי לנוח. אבל דמעות התסכול כבר התחילו לפרוץ מהעיניים. המשכתי לקדוח תוך שאני ממשיכה לשנן את המנטרה, שהתקצרה פשוט ל"פור פאק סייק". בסוף הצלחתי לקדוח את החורים בקיר ולהכניס לתוכם את הדיבלים, אלא שאז גיליתי שקשה מאוד להבריג את הברגים עם מברג ביד אחת, בזמן שאני מחזיקה את המדף ביד השניה.
"למה? למה?" ייללתי לד'. "לא כל אחד צריך לעשות הכל". "אני כן צריכה לעשות הכל!" "לא, את לא".
אז נשברתי והלכתי לבקש את עזרתו של רוני השכן. רוני הוא האביר שלי מאז שתיקן את תריס הגלילה החשמלי, ובכלל הוא גבר-גבר. רוני הסביר לי בסבלנות שכדי לקדוח בקירות בטון רצוי להשתמש באופציית הפטישון, וגם להצטייד במברגה נטענת ובעוד כמה אביזרים. מאז אותם ימים אני כבר קודחת היטב. יש לי מגירה מלאה כלי עבודה וצנצנות ממויינות של ברגים ומסמרים. אני מרכיבה שידות מאיקאה, מערבבת רובה, מסיידת קירות פלוס בונדרול ועושה שפכטל במומחיות. אבל אני גם מבינה שמה שכל אידיוט כבר יודע, אני צריכה ללמוד. ולפעמים, אבל באמת לפעמים, אני לא יכולה לעשות הכל. |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (142)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בטח שזו היתה כוונת המשוררת. תמיד אהבתי איך שמאיר אריאל מתחיל את השירים שלו, עם דרמה.
איך אני אוהבת את התגובות שלך. אין כמוך!
לא יודעת אם זו היתה כוונת המשורת אבל ההתחלה הזכירה לי את השיר "טרמינל":
"עת השתחררתי
הרופאים המליצו לי
ביקור חודשי בנמל התעופה
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול
ממריא דרך דמעה שקופה
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה...".
הצחקת אותי בתיאורים ולא נותר לי אלא להזדהות. אצלי הסולם תמיד בהיכון, צבע לבן ציוד הכרחי, נוזל לפתיחת סתימות ו... "שמעון ידי זהב" או "עמית לעת צרה" - כשצריך עוד יד. אני מאחלת לנו שיהיה לנו קל. פשוט קל. לא צריך לשאוב כל פעם את המים מהבאר (ונכון.. אנחנו יכולות!).
קראתי את התגובה שלך וחייכתי. קודם כל כי הקרדיט הזה - "משוחררת ועצמאית" - לא לגמרי מגיע לי. כלומר, הוא בהחלט מגיע לי, אבל גם אני לעיתים מבקשת עזרה. רק השבוע היה כאן חבר שעזר לי להתגבר על סתימה עקשנית במרזב ודלת ארון מטבח שציריה נשברו. אני דווקא ניסיתי לתקן את שני הדברים קודם כל בעצמי, אבל ראיתי שאני לא מסתדרת.
אבל מקדחה זה סיפור אחר. זה באמת לא קשה בכלל, ממש רק בהתחלה. רעש נוראי? אפשר לשים פקקי אזניים. בינינו, רעש הוא הרי לא הסיבה. הסיבה האמיתית היא שכתגובה ראשונה ומיידית זה גורם לנו יאוש וחוסר אונים. בנוסף, זה מאמץ משעמם, מלוכלך ומעצבן. השאלה היא כמה אנחנו מוותרות לעצמנו ועל מה.
תודה על כל המחמאות יקירה:)
לא קראתי את התגובות, אני באה לפוסט הזה שלך באיחור, (למי יש כוח עכשיו ל 141 תגובות ?), אז יכול להיות שאני אכתוב משהו שכבר נכתב לפניי.
תשמעי, אני שנים חולמת לקנות מקדחה, זה משהו שמטריד אותי, בתור בחורה שגרה לבד, שאני לא מסוגלת לעשות כלום בבית בלי שגיסי יבוא להציל אותי, או גבר אחר שאני יוצאת איתו באותו זמן וכו'.
אני פשוט חוששת, זה מעין פחד כזה, כי באמת שהרעש שלה נוראי, והיא דורשת כוח מסויים שיש להפעיל עליה, והיא נראית לי מסוכנת ומפחידה.
כל הכבוד לך, אני מעריצה אותך שהתגברת על החששות והקשיים. באמת.
אני עדיין לא שם, למרבה הצער, ונאלצת להסתמך ולהיות תלוייה בגברים שיבאו להושיע אותי בעניינים הללו.
את פשוט השראה, זה כבר הפוסט השני שלך שאני קוראת ואומרתלעצמי, וואו, האישה הזו היא השראה.
הלוואי שאצליח להגשים את החלום שלי להשתמש במקדחה, ואז אהיה משוחררת, עצמאית, ובעיקר גאה בעצמי , כמוך.
מצאתי !
כמו שאומרים - הכל הולך:)
1 פטישון כחול של בוש. רשמתי.
:))
אתה תמיד דורש תמונות...
אני מסמיקה... שבת שלום גם לך:)
קודחת וכותבת נהדר...
שבת שלום
כיף. תודה לחברתי החדשה.
חבל.
שולח לך וידאו.
משום מה נראה לי מתאים.
אני לא שובינסט... סתם משועשע מדברים.
שמח שגיליתי את כתיבתך.
שחר
מילותייך מיכלי דוקרות אותי כמחט..
מישהו פה צריך להפסיק את הקלחת..
הנה אני מגרד לי את הפדחת ..
בגילי כבר מותר שתבצבץ לה קרחת..
מחמאות מלוא האמתחת
זורמות ממך כמו מקלחת
ואם אני את החזה מנפחת
הרי זה אך ורק מנחת.
[תודה:-)].
נהפוך הוא , הסב לי נחת..!
ואם לקיתי לפתע בקדחת השחת..
בשביל מה יש בעצם בית-מרחקת..??
קודחת במוח אני..
:))
לוקחת לי את הברכה. אכן סוג של חירות.
תודה על הביקור והקריאה.
יופי, רק ככה אפשר לשכב על הגב, למצוץ גבעול ולפזם בלב שלם- את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער...
רשמתי לפני... תודה טל.
לפני שקודחים בחרסינה כדאי להדביק מסקינגטייפ על אזור הקידוח. המסקינגטייפ יחספס את המקום וימבע מהמקדח להחליק.
בעוונותי טרם קדחתי בחרסינה. האתגר הזה עדיין לפני...
אוהו, איזה מחמאה שווה!
תודה רבה יערת. חזרת??
:))
הוא למד להפעיל את מכונת הכביסה ואני את המקדחה. מי אמר שאין איזון ביקום?
לא קדח מימיו.
:-)
זה המשפט הכי טוב שקראתי השבוע.
.... גם זו נחמה - לא ?
:))
גדול. אני תכף מעמיסה את שני המבצעים.
תמיד יש מספיק מקום לכמה תימנים בבית.
מקדחה פטישון ארגז כלים שניים סינים קטנים, אחד צבעי ואחד רצף...
'להום סנוקר' יש את אותו מבצע, רק עם שניים תימנים!
הסיפור על המקדח שנותר בקיר מצחיק. כמו רגל עם פלטינה...
מעין תזכורת קטנה ותמידית לצניעות :-)
גם וגם אני חושבת. אני מכירה כמה אנשים שבפירוש יש להם ידי זהב. אבל זה לא סותר את העובדה שכל אחד יכול ללמוד.
תודה על הביקור אצלי:)
:))
אה, לא כ"כ מהר זן נכחד.. רצוי שכולם יאחזו מברג מדי פעם...
תודה אלון.
אשת אשכולות.
ולמען האמת... אני בטוח שאת עושה את זה יותר טוב מגברים רבים, שאוחזי המברג ביננו הם זן נכחד.
יש מי שיעביר קורס לכל אשה משוחררת. העניין הוא שלא כל אשה, משוחררת או לא, רוצה את הקורס. ובזה העניין כולו.
אממ.. בוא נראה.. באנגלית אני מסודרת ובמוזיקה יש לי ידיעות משלי..
סין זה מעניין, וערבוב סלטים זה שימושי ואף נחוץ.
אם כך אבחר לי קורס בסין וערבוב סלטים :)
את יודעת, את מה זה צודקת. יש תחושת עוצמה, וגם איזה הנאה ילדותית.
לפני כמה ימים הבת שלי עזרה לי לרסק כמה צלחות בשביל פסיפס שאני עושה. זה היה כיף מאותו סוג. היית צריכה לראות את ההבעה על הפרצוף שלה כשהזמנתי אותה לעשות "מסיבה יוונית" :)
אני מבינה שאת אחות מהמסדר שלנו...
אני מבינה שאת מצדיעה בשתי השמאליות :)
תודה רבה על הקריאה. שמחה שאהבת. זה מה שחשוב לי...
לכל הנשים המשוחררות
קורס בקדיחה והברגה?
ואז אנחנו באמת נהיה מיותרים לעד
ממש לא מסובך, כולל החלפת ניאגרה. צריך רק לא לפחד ולבצע.
מקדחה נטענת היא בהספק נמוך, במילא עדיף להפריד בין הפונקציות.
גיטרה. אנגלית. איך לערבב סלט באופן מושלם. סרטים קצת, טיפה מוזיקה. סין. יש עוד.
אני מניחה שאני מרימה לך עכשיו להנחתה, אבל דרוש כאן פירוט. במה אתה מבין?
פוטרתי מהעבודה ההיא. אני לא ממש מבין בתאורה. אבל בדברים אחרים כן, ובהחלט יכול לעשות לך קורס.
וגם - תודה על הביקור והקריאה.
אחלה סופ"ש.
היה ברור שאת לא תוותרי -
לא לקיר ולא למדף..
_________________
אבל..הפיתוי של השכן -
טוב, שם זה כבר שיקול אחר :))
:))
תודה על הביקור. נעים להכיר.
אז יש גם גברים כאלה ולא מעט מסתבר.
וגם כל הכבוד!
דווקא אהבתי ת'התחנפות. את יכולה להמשיך:)
תנקס בייב.
האיש
הבכת אותי... אי אפשר להגיד שאני "בלתי תלויה", אפשר להגיד שאני רוצה להיות... בבקשה לא להעריץ, אבל אפשר להעריך :) בכלל נראה לי שאת זאת שיכולה ללמוד כל דבר - וגם לומדת כל הזמן דברים חדשים. רשימת המלאכות שלמדת ושאת עוסקת בהם ממש מסחררת. בחורה כלבבי את. טוב, את כבר יודעת את זה:).
את יודעת לעבוד עם כלי נגרות?? הנה משהו שאני לא יודעת, אבל מאוד הייתי רוצה.
מי בכלל רוצה להיכנס לקיר?
:)))
את גם מעבירה שיעורים פרטיים?
וכשיודעים - זה ממש פשוט!
את המקדחה וסט הכלים הראשון הפרטי שלי, קניתי לי מכספי החתונה הראשונה שלי... יחד עם כן ציור יקר! וזה, כי אבא שלי, לא הסכים להיפרד משום כלי מכלי העבודה שלו...
היום, כל כלי העבודה של אבא שלי, נמצאים אצלי... כי הוא כבר לא צריך אותם.
גם כל כלי הנגרות של סבא שלי, נמצאים אצלי,. כי גם הוא כבר לא צריך אותם.
ולפעמים עושה השלמות בחנות לכלי עבודה.
חידושים שהם לא שמעו עליהם.
:))
אם לא אתקין מדף לא יהיה לי על מה להניח את הספרים שלי, אפסיק לקנות ספרים, אאלץ להעביר את שעות הפנאי שלי מול ערוצי הטמטום, אתמכר לתכניות ריאליטי ואשתכנע שבמציאות רק גברים יודעים לתלות מדפים.
מצחיק שצרפת לי את הלינק הזה.
ריטה, באחת התגובות כאן למטה, צרפה לינק לאותו קורס ממש. ואני כבר התרשמתי כיאות והתלהבתי לאללה.
על כן אני מצהירה בפני שניכם שעכשיו אין מנוס אלא לזמן את עצמי לכמה מהשיעורים שהקורס הזה כולל.
ולקלל - בשביל זה לא צריך סיבות נורא מוצקות. אני אמשיך:)
עת השתחררתי קניתי לי מקדחה.
מנקודת מבטי זה מספיק...
כי כשהגעת לשחרור השגת את הכככככככככל (וכל השאר זה רק חפצים טיפשיים) ואם לא תתקיני מדף לא תצטרכי לקנות וואזה ולא תאלצי לנקות אותה מאבק ולא תדרשי לפנק עצמך בפרחים יפים לכבוד שבת ואלו לא ינבלו בתום שני ימי שרב ולא תאלצי לבקש מהמשוחרר/שכן/עוזר/עושק שיוריד את הנפולים לזבל...עכשיו...
לקחתי:)
מכיוון שאת אחד האנשים הכי אינטליגנטיים שאני מכירה כאן, סימן שיש ביקום פיצויים ואיזונים:)
או, תודה! חיכיתי לתגובה הזו ויש לי תשובה מוכנה.
אני כבר יש לי מכנסי חריץ. יש לי אפילו כמה, והכי מוצלח שבהם כבר השיג לי כמה דברים בחיים.
יתרה מזאת, אני חוזרת וממליצה לכל חננה להצטייד במכנסי חריץ. הנה
סליחה, להרוס לעצמי את הציפורניים?
אממ.. תודה אבל אני חושבת שאשאר בשלב הנוכחי.
שיפר לי את הבוקר בשלושה ציפורי שיר - אוי, זה משפט נהדר. זה רננה בלב. אין כמוך.
אתה דביל אתה? אם כן אז בסגנון השוטה המבריק (מקדישה לך את זה. בעיקר בגלל השורה הזו Fearlessly the idiot faced the crowd, smiling).
רק על זה מגיע לך צל"ש!
איזה רשימה מסחררת של אביזרים. איבדתי את עשתונותיי לרגע, אבל אין כמו פלס כדי לשמור על איזון.
אילו אני השכנה שלך, ללא ספק הייתי באה לחזק לך את המדפים.
אני חייבת להגיד שהפתעת אותי. יש לך כאלה ידיים טובות.
אבירים, שלא כמו טכנאים, יש רק באגדות. בסיפורים שלנו women are doing it for themselves.
האמת שזה באמת מרשים.
האינטיליגנציה שלי מסתיימת מול המקדחה
אתה במועדון הולך וגדל.
אבל מאז יש גם דיבלים וגם קירות חדשים, לא כך?
עכשיו רק תקני מכנסי שיפוצניק.
שיראו את החריץ.
ואין עבודה שלא תוכלי לבצע.
אחותי! מסתבר שיש כמה וכמה כמונו כאן.
בטח. מבינה לליבך. זה כיף, זה סיפוק, זה נהדר.
גם אני נורא אוהבת שופינג בחנויות טמבור. תענוג יקר הרבה פחות מלקנות נעליים :)
בהחלט.
אמרת את זה בחיוך, אבל אני חושבת שיש הרבה ממש במה שאת אומרת.
לרוב הנשים נעים ונוח שגברים עושים עבורן את הדברים האלה, אבל הגברים לא פחות מעוניינים להמשיך ולשמר את המעמד הזה.
אף פעם אי אפשר לוותר על כמה חיזוקי ידיים.
יאללה.. לעבודה ולמלאכה. תפתיעי את עצמך!
שור. אתה עושה לי בתאורה?
את יודעת מה? באמת היינו נהנות!
מעדיפה לא לאכול כמה ימים:) הצחקת אותי.
נשיקות מותק.
תודה ללה
טוב שיש לך אחת כזאת. זאת כבר התחלה..
תודה.
מיכלי, תודה.
אני מסכים ומכיר בחשיבות של לפרוץ מחסומים אישיים והלתגבר על מה שנראה כמו קשיים (לעתים בלתי עבירים) אבל לפעמים טוב גם ללכת בדרך הקלה ולרכז את המאמצים למטרות שחשובות לנו.
חנות כלי עבודה זה באמת תענוג.
גם אני אוהבת מאוד לצבוע - קירות ורהיטים. לא אוהבת להיות מוקפת בקירות לבנים...
יש משהו במה שאתה אומר. עדיף לנצל את הזמן לדברים שגורמים לנו הנאה ועושים לנו טוב.
מצד שני, מעטים הדברים שגורמים לי סיפוק כמו אלה שעשיתי או ייצרתי בעצמי ובמו ידיי. לא תמיד אני נהנית מעצם העבודה שכרוכה בהם, אבל אני מאוד נהנית וגאה בתוצאה הסופית. אבל זאת רק אני.
בשבילי יש בכך גם כמה מחסומים אישיים לפרוץ, ואני יודעת שבפריצת מחסומים אישיים אתה מבין דבר או שניים.
עברתי דירה לפני כמה חודשים, כך שתפקיד השכן האבירי התפנה אצלי:)
איזה אדומה. איי וויש! המקדחה שלי היא תוצר של צוות מסור שעשה לילות כימים כדי להוציא תחת ידיו את העיצוב המשמים והמכוער ביותר שניתן להעלות על הדעת.
מתי מתי מתי יעצבו כלי עבודה מושכים ויפים עבור נשים? זה היה סטארט אפ. אולי נפסיק סופסוף לקנות נעליים, והשלום והשלווה ישררו בבתינו.
את יודעת, אני שמחה בשבילך שאת עושה את זה לבד. לפני שנה קניתי בית לבד (משכנתא והכל) ואני מכירה את התחושה הזאת. זה אחרת לגמרי מאשר לקנות אוטו/בית עם שותף לחיים. זאת ארץ לא נודעת. אבל ההתגברות על מחסומים, דאגות, חרדות באמת עושה הרבה מאוד טוב. אכן, העיקר לא לפחד כלל!
[ושיהיה בהצלחה עם האוטו. תבדקי טוב ת'שאסי :)]
לתלות שאר ירקות זאת בהחלט מעלה. אני נוהגת לתלות פלפלים חריפים.
אבל יש משהו בדבריך בעניין הלהוכיח משהו לעצמי. זה בהחלט גם זה, אם כי לא רק. זאת ההוכחה לעצמי שאני לא צריכה להיות תלויה בגברים, זאת ההוכחה לעצמי שאני יכולה ללמוד לעשות דברים שבאופן טבעי או חברתי הרתיעו אותי, וזה גם עוזר בחיים. לא תמיד אנחנו צריכים לוותר לעצמנו כ"כ בקלות. אמנם, כמו שאמרת, תמיד יש בעלי מקצוע להשכיר, אבל זה מצטבר לסכומים גדולים של כסף ועדיף הרבה יותר לעשות את זה לבד. יש הרבה מאוד דברים שאני מעבירה לבעלי מקצוע - אני לא מטפלת באוטו שלי בעצמי, את המחשבים מתקן טכנאי מחשבים, את האינסטלציה מתקן שרברב, את מכשירי החשמל מתקן טכנאי המתמחה בכך, וכך גם את מזגן. אבל יש דברים שאני יודעת שאני יכולה לעשות בעצמי, ואני מאוד שמחה על כך.
תודה רבה.
אני כבר התגברת על כמה וכמה דברים.
על המבוכה שבלבקש עזרה - עדיין לא לגמרי.
אוהבת אותך בחזרה! אחותי, סחתיין עליך.
מקדחה ורודה - זה שוס. אני רוצה מקדחה פאנקית כזאת. למה המקדחות, ובכלל כלי העבודה, מעוצבים בצורה כ"כ טכנית ומשמימה? כשיהיו כלי עבודה שיעוצבו לשימושן של נשים אולי נשים תרעתנה פחות לקנות אותם ולהשתמש בהם.
טוב, לימור לבנת זאת ח'תכת מטומטמת ומהרבה סיבות.
בינינו, יש קורסים שבהם אפשר ללמוד דברים כאלה. אבל האמת העגומה היא שנשים עדיין נורא נרתעות מזה. הרבה יותר ממה שגברים נרתעים מלעסוק בתחומים שנחשבים נשיים. אני מכירה באופן אישי לא מעט גברים שמטפלים בילדיהם באופן מלא, מבשלים, מגהצים, מנקים את הבית וכיו"ב. אני מכירה הרבה פחות נשים שעוסקות ב"מלאכות גבריות". בחלק זו אשמת הנשים, אבל זו גם אשמת הגברים שסביבנו שמאוד אוהבים לעשות את זה עבור נשים.
נכון מאוד. ניסחת בדיוק.
נראה לי שאנחנו סופסוף מסכימים על משו:)
אפשר לקבל את אבא שלך? הוא נשמע לי בדיוק מתאים גם בשבילי.
תודה לילית על הביקור.
היידה ההלך!
:))
אישיות זה אובר רייטד.
אני שוקלת ללכת ללמוד "לקדוח ועוד" כאן... (מתישהו בעתיד :))
השלב הבא החלפת קרבורטור...
-"האדומה" :)
-לחשוב שכל מה שדביל עושה גם את יכולה לעשות הוא חוסר הבנה בסיסי של דביל. לדוגמא יש דברים שאני יכול לעשות שגם אינשטיין היה מתקשה לשחזר, כמו לדוגמא המשפט הנוכחי.
-הרוטט הוויברציוני, אין לי ממש מה לומר עליו אבל רק העובדה שהכנסת אותו לטקסט שיפר לי את הבוקר בשלושה ציפורי שיר.
-מעבר להכל, אני שאין לי שכנים שקודחים ולכן מעולם לא למדתי את אומנות החירור מבקש להזהיר פה ולחדד: השפריץ של הנוזל מהקיר הוא לא נפט למרות שהוא שחור, ככה נראים היום המים.
אילו יכולתי להשאיר מאחורי את המקדחה על שלל מקדחותיה ומברגותיה, והמברגים השטוחים ומברגי הפיליפס, והטסטר, והפטיש תפסן, ופטיש הריפוד, והמסור, והמפתחות השבדיים ומפתחות האלן, את הלום ומספרי הפח ומכונת השיוף, וסט כפות השפכטל, וסט המפתחות הפתוחים, ומלחם הבדיל וסליל הבדיל שאף פעם אי אפשר למצוא כשצריך אותו, ודבק המגע ודבק שלוש השניות, ודבק האפוקסי, ואת כל ברגי העץ וברגי הבטון וברגי המתכת ומסמרי הפלדה ומסמרי העץ והאומים והדיבלים לקירות הגבס והדיבלים לקירות בטון, וכל שאר הדברים הקטנים והגדולים האלה שהצטברו להם בארגז הכלים.
לעזוב את הכל ושתבוא השכנה לחזק מדף רעוע.
רק את הפלס לא הייתי משאיר. את הפלס אני לוקח איתי לכל מקום. בשביל לשמור על האיזון.
טרם רכשתי מקדחה, אני עוד בשלה הפיטוז על אביר שיבוא מצוייד באחת כזאת ( אוי כמה שזה נשמע רע :-) )
ומיכוון שזה בערך כמו לחכות לטכנאי ( הוא לא מגיע ) אני נאלצת לשלם .
מעריצה את הצינצנות שלך גם :-)
אני לעומת זאת, כשהבנתי שאני רק קודח תורן, ארזתי את המקדחה, והשארתי שם גם את הדיבלים וגם את כל הקיר.
זה נותן,איזה כיף.:))
הגבר למטבח ואני בשיפוצים.אגלה לך סוד קטן ,שריטה שיש לי...מאושרת לעשות קניות בחנויות טמבור שופינג בהום סנטר אייס וכו....:))
*
מה שלא יהיה זה אחלה שאת מנסה ולומדת
מזכיר לי שפעם כשהיה לי אוטו, רציתי ללמוד להחליף לבד גלגל, לשים ולבדוק שמן וכדומה. לא היה גבר אחד לרפואה שהיה מוכן ללמד אותי זאת ברצינות....תקראי לי אני אבוא....
לא רוצה, רוצה ללמוד לבד.
אין גורנישט. לא רוצים ללמד.
בטח רוצים שנמשיך לקרוא להם....
למכונה הזו טרם נגשתי, זהו האתגר הבא....
וגם אני שיחררתי מהנדס בעל ידי זהב...אבל מכאן ועד לקדוח לבד, ולהתחיל בממ"ד...תהיי לי בריאה
מעדיפה לא לאכול כמה ימים, ושיבוא מישהו לסדר לי הכל...וחוץ מזה אם הייתי יודעת שאת ככה בעניינים, הייתי קוראת לך..נראה לי שהיינו נהנות
המקדחה שלי - כאבן שאין לה הופכין..
(לצערי, המערכת אינה מאפשרת לי לככב)
אבל אלופה בסיוד קירות
ו...חנות כלי עבודה
ת'אמת ...כיפ לי שם.
אני דווקא די טוב בזה, אבל הפסקתי להנות.
בערך לפני שלוש שנים התקבלה ההחלטה - אני לא רוצה. אני מכיר במושג היתרון היחסי ומעדיף לנצל את הזמן האבוד לקריאת ספר או לאימון ריצה.
אני חושב שזה בעקבות שיחה עם הפסיכולוג בה הסכמנו שעדיף שאני אעשה דברים שאני נהנה מהם. אז גם הפסקתי לשחות בסגנון פרפר אבל זה כבר סיפור אחר.
אני קצת מקנא ברוני השכן.
דרך אגב, בסוף יצא לך אחת אדומה?
סטופ סטופ, הכנסת אותי לליגה הלא נכונה.
היא, החברה שלך, לוקחת אליפות. אני בקושי בליגת הנוער.
אני לא מבינה כלום באינסטלציה. בקושי יודעת איך מורידים את המים. אני לא יודעת, וכנראה שגם לא אדע, איך עושים הכנה למדיח.
אבל יש כאלה בחורות. אני יודעת. כשעשיתי את צעדיי הראשונים בענייני מקדחות, ביקשתי ממשהי שאני מכירה שתבוא ללמד אותי איך ומה עושים, והיא עשתה לי שיעור בשמחה. היא הגיעה עם ארגז כלים ענקי מלא במכשירים שנראו לי כשייכים לרופא שיניים רע לב במיוחד, ורשימת הדברים שהיא סיפרה לי שהיא יודעת לעשות הוציאה ממני אנקות השתאות.
הללוג'ה!
אישה חדשה באה לעולם!!
אני אישית לא חושב שלתלות מדפים ושאר ירקות זאת מעלה שיש לרכוש אותה בכל מחיר. אני עצמי לא תליתי שום דבר מימיי [כמובן חוץ מאשר את עצמי בדמיוני..]
אבל כתבת מצחיק להפליא, וגם טהור ותמים, אולי בגלל שהיית צריכה ללמוד את מלאכת הקידוח כדי להוכיח משהו שהיית צריכה להוכיח לעצמך [ואני בטוח שיש בך הרבה דברים שאין ל"בנים", כמו למשל היכולת המופלאה לעצב גינות, גנים ופארקים..]
אני עצמי ויתרתי מזמן על הצורך להוכיח דברים שאני גרוע בהם. אני בעד אנשי מקצוע להשכיר, שעושים את הדברים האלה הרבה יותר טוב ממני [אבל את יעקב הגזלן הייתי תולה ליד המדפים שהוא תלה..]
וינצ'י יקירי, אתה מושפע יותר מדי מהכלבה החדשה (אולי ככה היה צריך לקרוא לה?!).
או שאתה סתם בנפילת סוכר.
אני מתחילה להאמין...
כיף שבאת. תודה.
אני מחבבת את בעלי ה- XY. יש להם כמה יתרונות בולטים.
"כשאצטרך".. מה אף פעם לא התקלקל לך כלום בבית??
חברה בע"מ.. אני בקושי מסתדרת עם העוסק מורשה.
אבל יש לי רעיון מעולה. את תפתחי חברה בע"מ ואני מבטיחה לשכור את שירותייך:)
גם כותבת וגם קודחת במוח.
תשאל את מי שאתה רוצה...
ואל תתביישי לבקש עזרה מהשכן
יש דברים שקשה לעשות לבד
מה זה מקדחים?
אבל באמת, מאז שהתחתנתי, וגם לפני בעצם, עשיתי דברים לבד. אבל מה, הוא התרגל...היא מבשלת, מנקה ובונה. כי באמת, אבל באמת, לא כל הגברים יודעים איך להחזיק מקדחה - וזה אפילו עובר גנטית, אני חושבת. כי גם אבא שלו, לא. :-)
מאז שביטלו את בתי הספר המקצועיים בארץ , דבר שנעשה מסיבה עלומה כלשהי , המצב באמת החמיר
ורוב העוסקים במלאכות הנ"ל הם סוג של חאפרים .
משום מה לימור לבנת היתה בטוחה שלדעת לבחור סוג מקדח , זו תכונה מולדת , או משהו דומה .
כנראה שחוכמה זה לא משהו שנדרש משרי חינוך.
ולכן יש בעיה כיום ללמוד בצורה מסודרת ומקצועית , אבל הכל פשוט אחרי שיודעים :)
ותמיד צריך לקחת יוזמה ולבצע את הצעד הראשון .
הגיע הזמן שתרכשי מקדחה פשוטה , כמה מקדחים , פטיש ועוד זוטה או שניים :)
אבל כבני אדם , אנחנו מבינים כמה אנו לא יודעים רק אחרי שהתחלנו להתעמק בתחום חדש .
ואז פתאום מגלים שהתחום הזה שאולי במבט ראשון נראה פרימיטיבי ופשוט , הוא לא ממש כזה .
להפך , יש עולם ומלואו של כלים חומרים וידע שצריך לרכוש .
סחטיין עלייך.
אני מעריצה נשים מסוגך.
אני עצמי הכרזתי על אבי כעל בוב הבנאי של הבית שלי.
הוא מתאים לתפקיד כמו אוברול ג'ינס על חולצת פלאנל משובצת :)
עכשיו אני יודע שאם תרצי אותי, זה לא בשביל הקידוחים. זה יהיה נטו בגלל האישיות שלי.
יש לי חברה כזאת, היא קודחת, מבריגה, פותחת סתימות, מתקנת מכשירי חשמל מקולקלים, היא אפילו עשתה בעצמה הכנה למדיח (או משהו כזה), ארגז הכלים שלה מלא במכשירים מסתוריים, והיא יודעת להבדיל בין מפתח שוודי לג'בקה, וגם מבינה למה צריך כל אחד מהם.
אני מצידי מסתכלת עליכן מהצד בתימהון מהול בהערצה מהולה בקנאה, וממשיכה להיעזר בגברים.
משעשע (לא תאמיני כמה גברים כמוך יש..)
בעלי ידיים שמאליות, או סתם עצלנים.
שמא נפתח חברה בע"מ ביחד ? :)
מושלמת?