זאת השאלה

להיות או להתהוות –אולי זו השאלה

איריס גורנר-המרכז לרפואה אינטגרטיבית

"כזה אני", "הייה עצמך", התחבר לעצמך", גלה את עצמך" מי מאיתנו לא חושב במושגים אלה ,לא קרא ,נתקל בסדנא,קיבל המלצה מחבר טוב

או ממטפל מכובד??

עצרו לרגע !!

בואו נחשוב היכן טמונות הבעיות שלנו וכמה אנו כמהים לאהבה ,ליחסים הרמוניים לשמחה וכמה באמת לכולנו יש כאבים ,חלומות לא ממומשים, אהבות מנופצות,ילדים שאיתם כבר איננו יודעים כיצד לתקשר ,הורים מעוררי כעס,טראומות ילדות שמצדיקות שנים רבות אחר כך את היותנו,מעשינו, קמצנותנו ,וחוסר הצלחתנו.

למי נתחבר שם בפנים?האם בתוכנו רק עוצמות, רק שמחה, מסוגלות ופוטנציאל?

ברור שלא!

האם יש בכלל דבר כזה עוצמה, כאב, פוטנציאל שהינם שליולא תלויים בעולם שלם?

התשובה היא לא!

על כך כולנו מסכימים ,מבינים ,מהנהנים בראש למשמע הטריוויאליות המובעת בדברים ובעצם כל שאנו באמת רואים, כל שאנו מתאמצים לתחזק הינו את ה"אני הקבוע והנפרד" לטוב ולרע, כך אנו רואים את האחר "קבוע ונפרד "

אז איפה הבעיה ???

כשטוב, אנו דבקים בטוב, צובעים את העולם, מוסיפים גווני ביניים היכן שנדרש שמחים, מאדירים, סלחניים ואוהבים את עצמנו ואת האחר

אך מה קורה כאשר רע? כואב וקשה?

גם כאן תודעתנו פועלת באותה צורה, אנו משחירים, כועסים, מבטלים את גווני הביניים שונאים את עצמנו ואת האחר

החשיבה הדואלית, המפרידה, העסוקה כל כך בחיפוש, גיבוש, הבלטה,הזנה, וטיפוח של ה"אני" היא זו שמתעתעת בנו ומטלטלת אותנו בין שמחה לעצב ,אהבה ושנאה כעס וסלחנות .

המחשבה שיש "כזה אני" זו "האישיות שלי" או של האחר, מתעלמת באופן עיוור מהיות היקום כולו בתוכי ותוכי ביקום כולו. מההשפעות הבלתי פוסקות בכל רגע ובכל מצב באופן הדדי ובלתי ניתן לניתוק. ככל שניטיב להבין ולדעת, ככל שנשגיח על תודעתנו הממהרת להפריד, לקבע ולתייג על האגו הממהר לזקוף לעצמו כישרונות והצלחות ולהדוף במהרה כל רמז לביקורת וכישלון כך נוכל באמת ובתמים לממש את הפוטנציאל, לא זה החבוי בי שהרי פוטנציאל, מעצם הגדרתו הינו אנרגיה הזקוקה לתנאים מסוימים על מנת להתממש תנאים אלו מצויים ברשת הקורים, בקשריי הגומלין האינסופיים שלנו עם הסובב, שם אנו לא רק מושפעים אלא גם משפיעים.

אם כך ככל שנמזער את חווית "אני כזה", הוא "כזה" ונפתח להבנה המרגשת שהכול ממילא נמצא בשינוי מתמיד כך גם אנו ו.. כן גם האחר! ככל שנשחרר אחיזתנו מידיעתנו המוצקה את עצמנו ואת האחר ונתחיל לתהות לגביי טבענו האמיתי, כך נוכל להישאר ערים להיותנו –כפי שאנו בדיוק ברגע זה ממש!

כך אני וכך אתה ברגע זה! כך מה שקרה ומה שנוצר שייך לרגע הזה!

באופן זה נפתח בנו האושר הגלום ביצירה אמיתית מאחר ואם מה שנוצר כרגע לא הניב תוצאה נכונה לי ולאחר, אזיי אני יכול לבחור אחרת ברגע הבא ואם כך התוצאה לעולם אינה יכולה להישאר קבועה ויציבה, זוהי מתמטיקה פשוטה!!!

אז מה נרוויח אם נשחרר אחיזתנו מהאני הקבוע והיציב כל כך ? אם נייטיב להתהוות במקום להיות? נתחיל לראות, לא מתוך השלכתנו הפנימיות המקובעות, אלא את הרגע הזה. נתחיל לבחור בו ברגע את שנהייה כך שנוביל לתוצאה טובה ומיטיבה. נוכל לראות את האחר שלא כאהוב ושנוא, טוב רע נותן ולוקח, נוכל לדעת שגם הוא

ככה רק ברגע זה ממש.

לאן זה יוביל אותנו ??

להיפתח לחמלה אמיתית המאפשרת לנו לא לשפוט את האחר אלא לראות את מעשיו הגם שהכאיבו לנו, תלויים גם בהיותנו ברגע ההוא.

ולמה חמלה ?

כי חמלה הינה הדרך ליצירת ריפוי אמיתי ,בהיותה נוגעת בכאב ברכות, שלא מתוך שיפוט וכעס, נטישה הסתגרות וכל יתר התגובות המוכרות לנו.

ולבסוף מה זה דורש ממני ??

"co –creation" להיפתח לרעיון של לדעת אותו לא בשכלנו המתעתע אלא עמוק בלב הוויתנו. להכירו לא רק כאשר לעצמי אני נדרש לסלוח. לוותר – והפעם לא לאחר, לוותר קצת על העצמי המוכר, הידוע לוותר הרבה על הידיעה הברורה ש"ככה הוא וכך הם פני הדברים". להסכים לא לדעת (אמאלה איזה פחד...)

והחשוב מכל, לקחת אחריות בכל רגע ושנייה על מי אני בוחר להיות, להגיב, לחשוב.

להיות בערות מתמדת לחלקי ביצירת המנגינה הנעימה או הצורמת המתנגנת כעת בחיי.

* איריס גורנר-המרכז לרפואה אינטגרטיבית

כעת ובכל רגע מחדש !!!