מי הוא פרופסור אליהו ריפס, בנוסף להיותו מרצה מספר 1 למתמטיקה באוניברסיטה העברית???
| השבוע מתקיים "שבוע הערכים היתומים". אנא עיזרו לנו וחפשו ערכים מאמצים לערכים היתומים שברשימת האימוץ. אליהו ריפסמתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית פרופ' אליהו ריפס  תרומות עיקריות מחקריו בתחום האלגברה והצופן התנ"כי. [הצגה]נתונים נוספים ענף מדעי מתמטיקהארצות מגורים לטביה (כחלק של ברית המועצות),ישראל הערות יהודי אליהו (איליה) ריפס (נולד ב-12 בדצמבר 1948) הוא מתמטיקאי ישראלי. ידוע בזכות מחקריו בתחום האלגברההצופן התנ"כי. ו תוכן עניינים[הסתרה][עריכה] ביוגרפיהריפס נולד וגדל בריגה בירת לטביה הקומוניסטית. פעמיים קפץ כיתה, והיה לתלמיד התיכון הראשון מלטביה שהשתתף באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה. בגיל חמש עשרה סיים את לימודי התיכון והחל ללמוד באוניברסיטת לטביה בפקולטה למתמטיקה והצטיין בלימודיו. באפריל 1969 התפרסם ריפס בכלי התקשורת העולמיים כששפך על עצמו בנזין והבעיר את עצמו במחאה על הפליית היהודים בברית המועצות והגבלת עלייתם לישראל[1]. הוא נעצר בידי השלטונות והועבר לאשפוז כפוי, בהתאם ל"חוות דעת פסיכיאטרית" שקבעה שהוא סובל מסכיזופרניה זוחלת – מחלה ללא סימנים, המאפשרת אשפוזו לכל ימיו[2]. בזמן הכליאה מצא דוגמה נגדית, מסובכת ומבריקה, לבעיית תת-חבורת הממדים[3]. לאחר לחץ בינלאומי הוא שוחרר בתחילת שנת 1972 וקיבל אישור לעלות לישראל. אחרי שסיים את לימודיו לתואר דוקטור, בהנחייתו של פרופ' שמשון עמיצור, הצטרף ריפס לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בזכות מחקרו בתורת החבורות הקומבינטורית. במקביל הוא מרצה בחוג למתמטיקה במכללה ירושלים לבנות. במשך השנים שימש כפרופסור גם באוניברסיטת קולומביה. אחד מתלמידיו הוא פרופ' צליל סלע, ובשנת 1995 פרסם ריפס יחד עם סלע מאמר המראה את קיומם של נציגים קנוניים לאיברים בחבורות היפרבוליות.[4]. בשנת 1979 זכה ריפס בפרס ארדש של האגודה הישראלית למתמטיקה, ובשנת 1994 נשא דברים בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים. [עריכה] עיסוקו בצפנים בתנ"ךבשנת 1994 פירסמו דורון ויצטום, ריפס ויואב רוזנברג מאמר בכתב-העת Statistical Science, ובו נטען כי גילו מסרים מוצפנים בטקסט העברי של ספר בראשית. ב-19 במרס 1996 הרצה ריפס הרצאת אורח בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והציג בפני האקדמיה עבודה על צפנים כאלו שנקראה "מדגם העמים". התגלית תוארה על ידי העיתונאי מייקל דרוזנין בספרו הפופולרי "הצופן התנ"כי" משנת 1997. מאז אותו פרסום, הפך עניין דילוגי האותיות בתורה לנושא שנוי במחלוקת. ויצטום, ריפס, רוזנברג ודרוזנין "זכו" בפרס איג נובל לספרות, לשנת 1997[5]. בשנת 2006 הרצה בנושאים אלו יחד עם שאר חוקרי הדילוגי אותיות בתורה בכנס הבינלאומי לזיהוי תבניות והתמקד בצופן של מגדלי התאומים.[6]. [עריכה] חייו האישייםפרופ' ריפס חזר בתשובה ומנהל אורח חיים חרדי. הוא נשוי לדבורה בן חורין (אחותו של מיכאל בן חורין), והם מתגוררים בשכונת רמות בירושלים.
הביאה לדפוס שירהW |
