רציתי עוד רציתי עוד הרבה, אבל ראיתי שהפעם לא יעזור לי כלום זה יגמר גם כשכל כך לא רוצה לגמור הדבר הכי טוב שהיה לי בידיים מזה זמן רב כל כך מתקרב לקיצו הידיעה שזה הסוף הכאיבה לי. כמו הידיעה שלא ניתנה לי שום אפשרות להאריך עוד קצת. הכל קצוב ומדוד כאן ועם הידיעה שזה כבר כמעט נגמר זה חודר זה הכי עמוק והכי אמיתי שיש הכאבת לי כל כך הרבה בסוף, אבל כנראה שחשבת שהכאב הכרחי ואני לא יכולה להתווכח איתך.
ניסית להמתיק את הגלולה המרה בכמה ימים גנובים של אושר אושר אמיתי אבל כמה כאב. כאב בלתי נתפס. והנה זה כאן - זה נגמר.
זיהיתי אותו, ממבט ראשון, ידעתי שהוא יכבוש לי את הלב, ידעתי שהוא יצליח להכניס אותי לעולם שלו עד הסוף, בלי שאלות, בלי תהיות, חיבור מולד חיבור שקיים רק במקומות כאלה.. ואז כשהוא קרע אותי , קרע לגמרי, כשכל כך כאב לי הוא זרק משפט שנון , משפט מנצח ואיתו הוא קיפל את הכל, ארז את הכל בלי יכולת לשאול, הוא החליט - זה נגמר. הוא הודיע במילים הכי ברורות - שחור על גבי לבן ש...מאיה , הגעת לעמוד האחרון בספר , אין עוד משפטים, אין עוד מילים נתתי לך הכל עד הסוף,אין לי עוד מילים לתת לך, אם אהבת והתחברת כמו שרק את יכולה להתחבר כדאי שתתכונני , הסוף כואב.
הספר הזה.. וואו איזה ספר. כמו שכתב בכריכה , מושא אהבתו מעיד על זהותו יותר מאהובתו עצמה בדיוק כמו החיבור שלי אליו. מריו ורגס יוסה – קלטתי אותך בשניה אחת ולא אכזבת לרגע, כל פסקה , כל מילה. הכל היה כל כך במקום. אני חושבת שזה הספר שאני אזכור יותר מכל ספר אחר אם הזיכרון שלי לא יבגוד בי. זאת הרי הבגידה הכי קשה. תודה , שווה כל שקל הספר הזה. שווה הרבה יותר מכסף.
|