דיצה, התכוונתי להגיד שאני מבינה עכשיו יותר מתמיד שהם לא יכולים לתת לנו A-Z.
שאת חלק מהאותיות נצטרך תמיד לכתוב לעצמנו.
הדרך ארוכה כי היא אינסופית... כי יש עבודה לעשות עם עצמנו כל הזמן.
ולא ממקום של ייאוש, להיפך. בריצה קלה, בחיוכים.
מירי ? הצלחתי לאוורר כאן קצת ?
הדרך אינסופית כשהמבט נשוא קדימה, רחוק אל עבר האופק, הבלתי מושג.. אם דואגים בדרך גם להביט סביב, לעצור בתחנות, לשכוח קצת מאותיות ופשוט להיות. אזי הדרך האינסופית כחידה רצופה פתרונות קטנים, תחנות של מנוחה.ונכון, החיוכים והקלילות. זה בדיוק זה. מירייייי! עוד קצת חמצן. אם אפשר..
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם אפסיק.. אחדל!
חלומות, אהובתי, הם לעולם לא לשווא
הם מחביאים בתוכם את נבכי נפשנו שאת, הרי, יודעת לבטא כה היטב
תמשיכי לחלום תמיד!
כמה שאהבתי אותו
עם הכתוב בשני צבעים
איך הריק והכלום נגס בהכל
רק באהבה..
ושלא תתעלף לי בבלוג. עם כל המטר תשעים שלך.
שמעת?!
bring your ordinary alcohol...
את המשובחים אנחנו נספק בארוחות חג ואחרי מריבות משפחתיות..
יש סעיף בחוזה האימוץ.
- BYO
כל ילד מאומץ מחויב להביא איתו את האלכוהול שלו..
מאוד מקווה שאין כאן קוראים משרותי הרווחה..
את רואה? עוד לא אומצת רשמית. וכבר מתוודעת לחוקים.
לא בנרגילות ולא באלכוהול.
כמו בכל בית רגיל שיש בו ילדים.
את לא מאומצת. את ביולוגית. ותעזבי כבר לילד את הצעצועים.
אההה... אני מבקשת אף אחד לא מאמץ כאן עוד אחד אני לא מוכנה להתחלק בחדר שלי... הצעצועים רק שלי....אההההההההההההההההההההההההההההההה
את כל הזמן עושה לי חשק לאמץ אותך.
מה יהיה?
שוב, מסכימה איתך, איציק.
וזה גם עונה לבן גן היקר. כי זה תמיד כמעט.
וכמעט זה המון..
צריכה לבקר אצלך יותר. כבר מגיעה.
תם או תם (בכתיב חסר)
רק תם (בכתיב חסר) מסוגל להאמין שתם
כי זה אף פעם לא ממש נשלם.
הדרך אינסופית כשהמבט נשוא קדימה, רחוק אל עבר האופק, הבלתי מושג..
אם דואגים בדרך גם להביט סביב, לעצור בתחנות, לשכוח קצת מאותיות ופשוט להיות. אזי
הדרך האינסופית כחידה רצופה פתרונות קטנים, תחנות של מנוחה.ונכון, החיוכים והקלילות.
זה בדיוק זה.
מירייייי! עוד קצת חמצן. אם אפשר..
דיצה, התכוונתי להגיד שאני מבינה עכשיו יותר מתמיד שהם לא יכולים לתת לנו A-Z.
שאת חלק מהאותיות נצטרך תמיד לכתוב לעצמנו.
הדרך ארוכה כי היא אינסופית... כי יש עבודה לעשות עם עצמנו כל הזמן.
ולא ממקום של ייאוש, להיפך. בריצה קלה, בחיוכים.
מירי ? הצלחתי לאוורר כאן קצת ?
אל תדאגי אהובתי, מכירה אותך.... הן אף פעם לא יגמרו....
מצטערת רק מישהו חייב לאוורר כאן את האוירה...
מקווה שהמילים (שלי) לא יגמרו לעולם.
וגם ההתחלות...
תודה יובל. מכל הלב.
מתחילה ההתחלה.
"קרוב יותר משהייתי אי-פעם לכלום"
בדיוק משם דודי, בדיוק.
תודה, יקר.
לקחת אותי עם השיר הזה הישר אל קו הזינוק.
מחכה ליריית הפתיחה.
נרוץ.. הדרך לא כזו ארוכה. האמיני לי.
וואו. תודה:)
את יודעת
אף פעם לא חלמתי עלייך
וזה מוזר
כי היית שלי
ואולי זה מסביר.
ועכשיו
קרוב יותר משהייתי אי-פעם לכלום
לו רק היה לי
קצה של חלום
שיזכיר.
יפה, דיצה. כואב, נורא ויפה.
וואו. ריגשת אותי מאוד.
(אמאל'ה).... אז הבאתי לנו שיר.
לא לחכות... לרוץ איתך... עד שניתקל בו,
בגשם.
גם :)
באחרים טובים יותר?
געגוע וחיבוק ענק חזרה:)
ניסיתי להביא לך גשם עד כאן.
התייבש בדרך...
תחכי איתי?
יש דברים שעדיף שלא תמצא להם תקנה..:)
סמו, באימאמאש'ך שהבנת את השיר???!!!
פחחחחחחחחח זקנה... אני השתחררתי ב93
יקירתי
ריגשת אותי מאד
התגעגעתי למילים שלך
חיבוק ענק
מתובלת
where nothing is as it seems
there's still a long way to go
מסר...
קשה למקבל
קצת גם לשולחת שאחרת לא היה נכתב
אבל אופטימי חסר תקנה שכמותי
מוצא בו גם אופטמיות קצת :)
עצוב לי בבית הזה, דיצה.
מתי ירד כאן גשם ?
גם ככה יפה לך.
וגם ככה :-)
מזמן.. ב- 1990 . בדרגת רב"ט.
ואתה?
:-(