מה שקורה בשוק המט"ח העולמי בימים האחרונים הוא דרמטי וגם חשוב ביותר. מסתבר שמתרחשת תפנית בכיוון של הדולר. מאחר וכל המערכת הפיננסית העולמית הפכה מסונכרנת ברמה חסרת-תקדים ומי שקובע את הטון לכל השאר זה הדולר ( כאשר הדולר יורד כל השאר עולה, ולהיפך), יש בכך השלכה כלל-מערכתית.

הועבדות היבשות די ברורות. הדולר-אירו, שהוא הצמד הקריטי, הגיע לשיא של 1.4283 ביום חמישי שעבר. מאז הוא ירד בכמה צעדים גדולים, עד לרמה של פחות מ-1.38 אמש בניו יורק והבוקר (ד') באירופה.

מה עומד מאחורי התנודות האלה? לכאורה, ההסבר לעלייה של האירו הוא פשוט. מדובר בהמשך של המגמה שהחלה לפני כמה חודשים ושהתחזקה ככל שהוודאות לגבי ביצוע סיבוב נוסף של הרחבה מונטרית (QE2) מצד הפדרל ריזרב הלכה והתבססה. לאחר ההודעה הפורמלית על השקת הסיבוב הזה, ביום רביעי שעבר, הירידה בדולר הואצה – הכל על בסיס התפיסה שהגדלת כמות הדולרים מפחיתה את ערכו וממילא מחלישה את שערו.

אבל שלב זה חלף מהר מאוד. השיא, כאמור, היה ביום חמישי. מה גרם לתפנית? נציג שתי תשובות, לדעתי משלימות.

הראשונה היא שמבחינה טכנית לדולר לא היה לאן לטפס. מדד הסנטימנט של הסוחרים הצביע על שיעור מדהים, ונדיר ביותר, של 98% בדעה שלילית ביחס לדולר. מצבים כאלה לא רק מבשרים אלא זועקים על כך שתפנית עומדת להתרחש. אבל מה שנקרא 'תיקון טכני' יכול להיות קצר או ארוך, חד או רדוד.

השניה היא פונדמנטלית. פתאום, כביכול, נזכרו שגם אם הדולר הוא גרוטאה חסרת-ערך, הוא עדיין טוב בהרבה לעומת האירו, שהוא זבל מוחלט. התזכורת הגיעה הודות למי-אם-לא: היוונים, הפורטוגזים, הספרדים והאירים – מדינות ה-PIIGS (מינוס איטליה בינתיים). לאור  התפתחויות שליליות לגבי כל אחת ממדינות אלה, שערי האג"ח הממשלתים שלהן צנחו והפרשי-תשואות בינן לבין אג"ח גרמני התרחבו לרמות שיא חדשות.

חזרנו איפה לשאלה הבסיסית לגבי שוק המט"ח ולגבי הכלכלה העולמית בכלל: בתחרות הכיעור, איזה מטבע הוא מלכת הכיעור?

דיעותי בענין הזה לא השתנו, ולא צפויות להשתנות גם אם ברננקי ישיק עשרה סיבובי QE. האירו אינו בר-תקנה או בר-הצלה. לאחר האונס הקבוצתי של הבנק המרכזי האירופי במאי השנה, סיפור האירו נגמר – לפחות עד שגרמניה ומדינות הלווין שלה יפרשו מהמבנה הישן וישחררו את ה-PIIGS  לדרכן, ויקימו מטבע משותף ואיתן משלהן. טרם הגענו לנקודה זו, אבל היא מתקרבת.

בינתיים הובלת המשבר חזרה לאירלנד, ולמזלי אני עומד לבקר שם בימים הבאים ולהשתתף באירוע כלכלי-תרבותי מיוחד במינו, כך שאוכל להתעדכן מכלי ראשון.

בכל מקרה, אם אכן הדולר רשם תחתית חשובה בשבוע שעבר, זו צריכה להחזיק מעמד לאורך זמן, כאשר האירו יילך ויתדרדר ויסחוב איתו את כל המטבעות האירפואיים האחרים. מה צפוי באשר לין היפני קשה יותר לפענח, אבל בהחלט ייתכן שהוא יתחזק מול האירו וייחלש מול הדולר.

מילה אחת על השקל: אני לא מזהה שום פעילות אוטונומית סביב השקל. הוא הולך לאחרונה עם הזרם העולמי, עולה מול הדולר עם כולם, ויורד עם כולם.

אולם אם הדולר אכן ביצע תפנית ואם שוק המט"ח הוא הציר שסביבו סובב כל המערכת הפיננסית, הרי שגם כל השווקים האחרים יצטרכו לשנות כיוון.

בשוקי האג"ח בארה"ב יש סימנים ברורים שזה כבר קרה.

שוקי המניות נתקלים באוויר דליל ומתקשים לעלות עוד.

ואפילו הסחורות מאותתות שהריצה המטורפת שלהן – ובמיוחד זו של כסף – עומדת להסתיים.