מהות קיומו של הגבר היא לזיין, גבר שלא מזיין אינו קיים, דמותו בעיניו הולכת ודועכת..
יש תקופה בה הוא יזיין כל דבר בעל דופק, כדי להאיץ את הדופק שלו עצמו, להרגיש חי, שרוצים אותו, את גופו זרעו.
בפרידה גם הוא נקלע אל תוך הסערה, רוצה להרגיש נחשק, לכבוש, להזריע.
הוא יכנס בה כדי לחוש את עצם קיומו, אשה שמקבלת אותו אל תוכה, בהסכמה. הוא שווה בעיניה בזוית קטנטנה, יכול היה להיות אבי ילדים, ילדיה.
לקדים משחק מקדים, לחיה אנושית חצאית מתרוממת, תחתונים מוסתים, בלי מילים.. נהיר, מסעיר.
הוא לא צריך לדעת את שמה, לא צריך לשמוע את סיפור חייה.. רק רוצה לראות את עורה, פטמותיה, לשמוע לראות אותה משתחררת, לפרום סגור מחשבות לפרץ גניחותיה.
הוא יהלום בה חזק, יעצור רק בסיום המהלך, בפגישה של אחד על אחד עם עצמות האגן, על אין ספור.. אביונותיה.
יצא רק לשם לקיחת תנופה מחודשת, קצב שלושים. עומקה ובשרה חמים, היא נוזלת, ייצריו בוערים.. חודר שוב ושוב אליה, אל פרץ נשיותה.. מסתוריה.
יניף את ידו בהיסח דעת ידביקה על פלח ישבנה החשוף, הנח מבין השניים חציו של לב, לבנבנים. להתחברות עם היד החזקה. בעצמה.
יפליק כאות ניצחון, הפלקה ועוד אחת, יקעקע אצבעותיו בבשרה. צליל עורה בידו, רודאו.
ירגיש את גופה מדבר איתו, יאזין חרש אחר גניחותיה, יתזמן בדיוק לפי קצב הנשימות, בטרם פגשה את בוראה, ובטרם רעדה יעצור, עצרה גם היא, תנועותיה.
הוא יעשה בה כרצונו. ברגע של התקף דעת יביט בה פעורה, סוערת, מפוסקת, פוסקת.. עוד אחד ודי, רק עוד רגע אחד, אל תפסיק מתחננת.
ילפף שערה על ידו, ראשה לאחור ימשוך כקונטרא לתנועת גופו הנבלם, ברגע של שיא אין אורות ואין קול, רעד הדדי, פרץ נוזלים.. זה הכל, הכל.
מהות קיומו של הגבר היא לזיין, גבר שלא מזיין אינו קיים, דמותו בעיניו הולכת ודועכת.. דועכת.
|