כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (20)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/5/11 19:21:
    תודה חברים. בסיפור הזה אני לא הכישרון. רק השליח...
      8/3/11 23:54:
    נהנתי לקרוא. תודה.
      20/1/11 22:41:
    מרתק כתמיד והשאלה מהדהדת באוויר
      9/1/11 09:37:
    פיני היקר
    פוסט מרתק
    נקודות מבט יוצאות דופן
    י צ י ר ת י ו ת היא כנראה שם המשחק

    כתיבה מעניינת ביותר

    שבוע נפלא
    שרה קונפורטי
    www.sarakonforty.com

    כן. פרשנות מרתקת לסיפור יעקב, בהחלט. בכלל וככלל, אני חושבת שהגישה ההוליסטית תופסת מקום הרבה יותר מבעבר למרות שממקום בו ההתבוננות היא על גבי קוים ישרים בלבד, התוצאה יכולה להיות צפויה מראש הרבה יותר מהר.
    מומלץ במאמרים.

    מאמר מעניין מאד.

      27/12/10 01:13:
    פירוש מעניין לסיפור יעקב.
      27/12/10 01:04:

    צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 14:58:42

    מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
    נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
    לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...

    ישראל ידידי,

    אני מאמין שיכולתנו ליצור פתרונות יצירתיים לא התאבנה אלא השתכללה. חלק גדול מפיתוחי התעשייה הצבאית שלנו חדשניים ויצירתיים ( למשל: כיפת ברזל ) וגם תורות לחימה ( הלוחמה בג'נין ).

    .

    האויב מאמץ אף הוא פתרונות הסתגלותיים כמו החיזבאללה במלחמת לבנון השניה.

    .

    מאבק המוחות לא נפסק לרגע ולא הייתי אומר שיש בצד שלנו שאננות וגם לא התאבנות.

      27/12/10 00:54:

    .

    פיני ידידי, נהניתי לקרוא.

    .

    בימינו חילק העם הפלסטיני את מחנהו לשניים: הרשות הפלסטינית ביו"ש והחמאס בעזה. חומר למחשבה.

      18/11/10 17:08:

    צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 23:00:27

    צטט: אריאל, חיפה 2010-11-17 16:32:01

    אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

    .....

    לא עוד???

    הלוואי....

     

    למען הבהירות:

    לא התכוונתי שאין ולא יהיו עוד סכנות ליהודים.

    כוונתי היתה שבמצבנו היום, גם לחכמים פחות יש אפשרות להתקיים - והתוצאות כבר נראות בשטח. 

      17/11/10 23:00:

    צטט: אריאל, חיפה 2010-11-17 16:32:01

    אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

    .....

    לא עוד???

    הלוואי....

     

      17/11/10 16:32:

    צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 14:58:42

    מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
    נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
    לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...

     

    היכולת הזו, כמוה כיכולתן של הציפורים לעוף. תעופה גוזלת המון אנרגיה ומחייבת פשרות במבנה העצמות וכו'.

    כל ציפור שהגיעה למקום בטבע בו מזונה נגיש ואין לה אוייבים - איבדה במהלך האבולוציה את יכולת התעופה.

    כנ"ל אצלנו.

    היהודים אינם חכמים מטבעם ממי שאינם יהודים.

    אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

    לא עוד.

      17/11/10 14:58:
    מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
    נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
    לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...
      15/11/10 04:16:
    שלום פיני,

    כרגיל מאוד מעניין. כפי שציינת הפתרונות שעלו בפוסט עוצבו על ידי צדדים שהכירו בחולשותיהם וידעו לנטרל אותן או להפוך אותן ליתרון. ככלל נראה, שלאור הכלל הידוע ש"הצורך הוא אבי ההמצאה" שהפתרונות היצירתיים נמצאים שם. אתגר מעניין הוא להעתיק אותם אל צדדים חזקים; כלומר כיצד צד שהוא חזק מיריבו מסוגל למקסם את יתרונותיו, ולא סתם להטיל אלפי טונות של פצצות.
    ואגב, בעיות צבאיות הן "קלות" יחסית לפתרון. באמצעות תמרון זה או אחר ניתן להשיג יתרון במהלך קרב מסוים. לעומת זאת, השדה המדיני מסובך הרבה יותר: "ערפל הקרב" סמיך יותר, המשתנים רבים הרבה יותר, חוסר הוודאות גדולה לאין שיעור וטווחי הזמן שלאורכו נמדדים המהלכים גדולים הרבה יותר.

    מיקי
      13/11/10 07:00:
    מעניין מאוד.
      13/11/10 05:13:
    לסאדאת היה מזל אחד קראו לו גורודיש
      12/11/10 19:14:
    ינשוף יקר,

    וכי חסרים פתרונות מחוץ לקופסא?
    רק זכור, שפיתרון מהמעלה השנייה מחייב "שבירה" של מסגרות קיימות. אם אתה מוכן לזה - יש פתרונות מלוא החופן.
    אבל, האלוף העלה פה גם את הרעיון של פיתרון הסתגלותי. קרי, לא פתרון אינסטנט אלא משיכת זמן תוך קביעת יתרונות לטווח הארוך, ואחר כך נראה...

    דומה שבמערכות מורכבות זו דרך ההתמודדות המושכלת ביותר...

    סוף שבוע נפלא

    פיני
      12/11/10 19:09:
    אריאל היקר,

    רק תזכור שאת מלחמת יום הכיפורים אפשר היה לנצח (לא ניצחנו, סיימנו בהפסד בנקודות...) גם אם דחו את הצעת סאדאת.
    בעולם, כשעם אחד נותן טריטוריה לעם אחר, זה רק כאשר הוא מרגיש חלש ממנו (אתה מכיר תקדימים אחרים?)

    אבל, הנושא הוא למצוא את בדרך שבה אתה הופך את החולשות שלך ליתרון. בזה לטעמי הגדולה של אנוואר סאדאת...

    סוף שבוע נפלא

    פיני
      12/11/10 11:19:

    צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2010-11-11 14:33:57

    טוב. אז - איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי, אתה מציע לסכסוך הישראלי-ערבי....?

     

    את הפתרון הלא-יצירתי בעליל, הציע גונאר יארינג ב-1971. נחזיר את סיני תמורת שלום מלא עם מצרים. סאדאת הסכים, דיין נטה להסכים, אבל אחרי שגולדה אמרה "לא", הודיע נחרצות כי טוב שארם א שייך בלי שלום - משלום בלי שארם א שייך. כמה אלפי הרוגים מאוחר יותר - הלכו על זה גם אצלנו.

    ירדן היתה מוכנה לשלום עם ישראל תמורת הגדה המערבית, וכבונוס - שנפיל עליה גם את הרצועה, עוד מסוף שנות הששים.

    ב-1987 הגיע חוסיין להסכמה עם פרס, כשירושלים נשארת אצלנו.

    שמיר אמר לא.

    אז עכשיו אתה שואל "איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי"?

    הסיכויים לריפוי סרטן בתחילתו הם מאד גבוהים. אבל כשמחכים עד שגרורות שלו מתפשטות בגוף ומערכות מתחילות לקרוס - ...

      12/11/10 11:00:
    1. המקרה של סאדאת אינו אופייני לא רק לעומת "מנהיגנו", אלא בעולם כולו.
    במקרה הזה חשב סאדאת על מה שטוב למדינתו - ולאו דווקא על מה שרע ליריביו.
    2. מעבר לכך, הוא חשב על הטווח הרחוק, ולא רק על איך יישמעו הדברים בשידור החדשות הקרוב.
    -
    אלה המופקדים על המדינה כיום, לא חושבים לינארית וגם לא לא-לינארית.
    הם עסוקים בהתחמקות מן הבעיות שלעל סדר היום (לא רק חוץ, לא רק בטחון - גם פנים וכלכלה)
    טוב. אז - איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי, אתה מציע לסכסוך הישראלי-ערבי....?

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    מיעקב אבינו ועד אנוואר סאדאת – הצורך במתן פתרונות לא ליניאריים לבעיות מורכבות

    20 תגובות   יום חמישי, 11/11/10, 10:07

     

    ''

     

     

    בימים אלה מוציא מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל לאור חוברת חדשה מפרי עטו של אלוף גרשון הכהן, מפקד המכללות הצבאיות, בשם: "על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי".

    הכהן מנתח את ההבדלים שבין מענים טכניים-ליניאריים לאתגרים (במקרה שלו – צבאיים); לבין מענים הוליסטיים-הסתגלותיים, שאינם ליניאריים, המתמודדים עם מורכבות האתגר. הוא טוען, שבמקרים רבים אנו מתנהלים באופן טכני במאמץ להתאים לכל בעיה תוכנית עבודה לטיפול בה:

    "אנשים מעשיים האמונים על תכנון וגיבוש תוכנית עבודה מזהים בעיה. הם מנתחים אותה ממדי תפקוד המכילים את אותה בעיה, בתחומים השונים בהם היא באה לידי ביטוי, ומוציאים לפועל תוכנית עבודה. מאותו רגע מועברת הבעיה לטיפולם של טכנאים ופקידים נאמנים, שיממשו את תוכנית העבודה. אלה רק לעיתים רחוקות ייגשו לפתרון הסוגיה בהיבט ההוליסטי-ההסתגלותי. הנטייה להעדיף, על פי רוב, את הגישה הליניארית, האנליטית והטכנית, כרוכה במקרים רבים במאמץ לממש רדוקציה של מצב הוליסטי הסתגלותי אל רשימת מטלות שניהולם מאפשר תהליך ניהולי טכני ואינסטרומנטאלי".

    כך קורה לטענת הכהן, פעמים רבות, גם בניתוח של המענה האופרטיבי הצבאי בטחוני. 

     

    ''

      

    הכהן מדגים, כדרכו, מן התנ"ך:

    "אביא... דוגמה מתוך פירושו לתורה של יהודי חכם, "אור החיים הקדוש", רבי חיים בן עטר – יהודי מרוקאי שעלה לארץ במאה ה- 18. לסיפור יעקב, המחלק את אנשיו לשני מחנות, טרם פגישתו עם עשיו אחיו, הוא מעניק נקודת מבט בעלת חשיבה אסטרטגית. את הפסוק: '... ויחץ את-העם אשר-אתו ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר: אם-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה' (בראשית, ל"ב, 9-8) רגילים לפרש כפשוטו – יעקב חילק אנשיו לשני מחנות, על מנת "לא להניח את כל הביצים בסל אחד".

    "אור החיים" מציע לנו תיאור להגיון האופרטיבי המוביל כאן אל רעיון חלוקת המחנה לשני מחנות. יעקב התלבט בדילמה: עשיו צועד לקראתו ועימו 400 איש. אין ביכולתו של יעקב לקבוע, האם פניו של עשיו לשלום או למלחמה. אם הוא לא מתכונן למלחמה, הוא יכול למצוא עצמו טרף קל אל מול מוכנותו הלוחמנית של עשיו. אם מצד שני, יעקב יתכונן למלחמה ויעמוד אל מול עשיו, חמוש ומצויד כמחנה מוכן לקרב, יבוא עשיו ויגיד לו: 'ככה אתה מקבל את פני אחיך אחרי שנים של ניתוק?' עצם העמידה החמושה עלולה לגרור הסלמה בלתי רצויה. לכן, הוא מחלק את המחנה לשניים. המחנה הקדמי בעל חזות אנושית תמימה, מאירת פנים ובלתי חמושה. המחנה השני מאחור, מצויד ומוכן לקרב. כך עוצב סוג של מענה, שהוא מענה לדילמה. לא מענה לבעיית היתרון הטכני של עשיו, ההולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, אלא לשאלת עצם נקודת הפתיחה של הפגישה, בעצם עיצוב רגע המפגש. זהו מענה לדילמה הסתגלותית, המחייבת לבחור באחת משתי אפשרויות ("או או"), ויעקב לעומת זאת, מבקש להצליח להיות בעת ובעונה אחת, גם ערוך לקרב וגם ערוך לשלום. בימינו היינו קוראים לזה פתרון היברידי. ההיברידיות נטועה כאן בלב ההיגיון המערכתי".

     

    ''

     

    הדוגמה האחרת שמביא הכהן היא מספר שופטים, בתיאור מלחמת ברק בן אבינועם נגד סיסרא (שופטים, פרק ד' ה'):

    "בהתייצבות למלחמה מול סיסרא מזהה ברק בן אבינועם פער מבצעי: לסיסרא תשע מאות רכב ברזל. לטיפול בבעיה בממד הטכני ישנה צורה מוכרת: מתוך הגדרת הפער המבצעי יגדירו ב"אגף התכנון" (אג"ת) יעד להצטיידות, יתכננו גאנט לרכש, להצטיידות ולאימונים, ויעמידו את הכוח מוכן להתנגשות סימטרית: כוח צבאי עם רכב ברזל מול כוח צבאי עם רכב ברזל.

    לדבורה הנביאה פתרון הסתגלותי: היא עוקפת לחלוטין את הצורך ברכש ובהצטיידות של רכב ברזל. היא מורה לברק לעלות עם כוחותיו להר תבור, לשם רכב הברזל של סיסרא אינו מגיע, וממתינה לעיתוי הנכון, עם רדת הגשם. אז, היא מצווה על ברק לרדת מן ההר לקרב. בתנאי הבוץ, רכב הברזל של סיסרא מפסיק להיות רלוונטי."

     

    הכהן מביא גם דוגמה מודרנית, אולם לא של מקבל החלטות ישראלי אלא דווקא כזה שהצליח "להקריס" את מטרות המלחמה הישראליות וההיגיון שעמד מאחוריהן במלחמת יום הכיפורים – נשיא מצרים אנואר סאדאת ורעיון המתקפה בסיני במלחמת יום כיפור:

    "הייתה לסאדאת מטרה והוא הגדיר אותה: להשיב את סיני וגם את הכבוד המצרי. הוא זיהה פערים בעליונות האווירית הישראלית, ובעליונות של השריון הישראלי. הדבר החשוב ביותר שקרה היה שהבין את מגבלות צבאו. הוא הפנים אותן לעומק, אך לא קפץ בחופזה אל תוכנית העבודה, שבסופה יעמידו לצבא המצרי כושר התמודדות סימטרי מול העליונות האווירית הישראלית וכושר השריון הישראלי. הוא פשוט עקף את הבעיה. הוא הגדיר רעיון מלחמה אחר ורעיון אסטרטגי אחר – להשיג הישג צבאי מקומי, שיניע את התהליך המדיני. הוא פעל בממד ההוליסטי ההסתגלותי, ובעניין זה, יצר תפנית מהותית בעולם המלחמה."

     

     

    ''

     

    למרות שהצורך – לתת מענה מורכב לבעיות מורכבות – העסיק חוקרים כבר משנות הששים של המאה הקודמת, התחושה היא שמקבלי ההחלטות אצלנו, בתחומים השונים של חיינו, נוטים, פעמים רבות מידי, לפשט בעיות מורכבות ולתת להן פיתרון ליניארי. את המחירים משלמים כולנו...

     

    האם היה זה רק מקרה שהדוגמה בת ימינו, שבחר הכהן, למנהיג שהשכיל למצוא פתרון הסתגלותי, שיחפה על נחיתות צבאו, היתה של אנוואר סאדאת ולא של מנהיג ישראלי?

     

    פוסטים נוספים שהביאו מדברי האלוף גרשון הכהן:

     

    ציונות על פסגת הר הצופים - נאום מפקד המכללות בטקס סיום המכללה לביטחון לאומי - 27/7/10

     

    "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים - הגירסה של האלוף גרשון הכהן.

     

    נאום מפקד המכללות של צה"ל בהר הצופים בטקס סיום מחזור ל"ו של המכללה לביטחון לאומי.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/11 19:21:
      תודה חברים. בסיפור הזה אני לא הכישרון. רק השליח...
        8/3/11 23:54:
      נהנתי לקרוא. תודה.
        20/1/11 22:41:
      מרתק כתמיד והשאלה מהדהדת באוויר
        9/1/11 09:37:
      פיני היקר
      פוסט מרתק
      נקודות מבט יוצאות דופן
      י צ י ר ת י ו ת היא כנראה שם המשחק

      כתיבה מעניינת ביותר

      שבוע נפלא
      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com

      כן. פרשנות מרתקת לסיפור יעקב, בהחלט. בכלל וככלל, אני חושבת שהגישה ההוליסטית תופסת מקום הרבה יותר מבעבר למרות שממקום בו ההתבוננות היא על גבי קוים ישרים בלבד, התוצאה יכולה להיות צפויה מראש הרבה יותר מהר.
      מומלץ במאמרים.

      מאמר מעניין מאד.

        27/12/10 01:13:
      פירוש מעניין לסיפור יעקב.
        27/12/10 01:04:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 14:58:42

      מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
      נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
      לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...

      ישראל ידידי,

      אני מאמין שיכולתנו ליצור פתרונות יצירתיים לא התאבנה אלא השתכללה. חלק גדול מפיתוחי התעשייה הצבאית שלנו חדשניים ויצירתיים ( למשל: כיפת ברזל ) וגם תורות לחימה ( הלוחמה בג'נין ).

      .

      האויב מאמץ אף הוא פתרונות הסתגלותיים כמו החיזבאללה במלחמת לבנון השניה.

      .

      מאבק המוחות לא נפסק לרגע ולא הייתי אומר שיש בצד שלנו שאננות וגם לא התאבנות.

        27/12/10 00:54:

      .

      פיני ידידי, נהניתי לקרוא.

      .

      בימינו חילק העם הפלסטיני את מחנהו לשניים: הרשות הפלסטינית ביו"ש והחמאס בעזה. חומר למחשבה.

        18/11/10 17:08:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 23:00:27

      צטט: אריאל, חיפה 2010-11-17 16:32:01

      אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

      .....

      לא עוד???

      הלוואי....

       

      למען הבהירות:

      לא התכוונתי שאין ולא יהיו עוד סכנות ליהודים.

      כוונתי היתה שבמצבנו היום, גם לחכמים פחות יש אפשרות להתקיים - והתוצאות כבר נראות בשטח. 

        17/11/10 23:00:

      צטט: אריאל, חיפה 2010-11-17 16:32:01

      אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

      .....

      לא עוד???

      הלוואי....

       

        17/11/10 16:32:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2010-11-17 14:58:42

      מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
      נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
      לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...

       

      היכולת הזו, כמוה כיכולתן של הציפורים לעוף. תעופה גוזלת המון אנרגיה ומחייבת פשרות במבנה העצמות וכו'.

      כל ציפור שהגיעה למקום בטבע בו מזונה נגיש ואין לה אוייבים - איבדה במהלך האבולוציה את יכולת התעופה.

      כנ"ל אצלנו.

      היהודים אינם חכמים מטבעם ממי שאינם יהודים.

      אלפיים שנה היה לנו פשוט הכרח בכך. מי שלא היה חכם - היה נכחד.

      לא עוד.

        17/11/10 14:58:
      מרתק ומעורר חשיבה כרגיל.
      נקווה שאלו שאמורים לחשוב אצלנו, מחוץ לקופסא קוראים זאת.
      לעיתים נדמה לי שהיכולת העתיקה שלנו, התאבנה...
        15/11/10 04:16:
      שלום פיני,

      כרגיל מאוד מעניין. כפי שציינת הפתרונות שעלו בפוסט עוצבו על ידי צדדים שהכירו בחולשותיהם וידעו לנטרל אותן או להפוך אותן ליתרון. ככלל נראה, שלאור הכלל הידוע ש"הצורך הוא אבי ההמצאה" שהפתרונות היצירתיים נמצאים שם. אתגר מעניין הוא להעתיק אותם אל צדדים חזקים; כלומר כיצד צד שהוא חזק מיריבו מסוגל למקסם את יתרונותיו, ולא סתם להטיל אלפי טונות של פצצות.
      ואגב, בעיות צבאיות הן "קלות" יחסית לפתרון. באמצעות תמרון זה או אחר ניתן להשיג יתרון במהלך קרב מסוים. לעומת זאת, השדה המדיני מסובך הרבה יותר: "ערפל הקרב" סמיך יותר, המשתנים רבים הרבה יותר, חוסר הוודאות גדולה לאין שיעור וטווחי הזמן שלאורכו נמדדים המהלכים גדולים הרבה יותר.

      מיקי
        13/11/10 07:00:
      מעניין מאוד.
        13/11/10 05:13:
      לסאדאת היה מזל אחד קראו לו גורודיש
        12/11/10 19:14:
      ינשוף יקר,

      וכי חסרים פתרונות מחוץ לקופסא?
      רק זכור, שפיתרון מהמעלה השנייה מחייב "שבירה" של מסגרות קיימות. אם אתה מוכן לזה - יש פתרונות מלוא החופן.
      אבל, האלוף העלה פה גם את הרעיון של פיתרון הסתגלותי. קרי, לא פתרון אינסטנט אלא משיכת זמן תוך קביעת יתרונות לטווח הארוך, ואחר כך נראה...

      דומה שבמערכות מורכבות זו דרך ההתמודדות המושכלת ביותר...

      סוף שבוע נפלא

      פיני
        12/11/10 19:09:
      אריאל היקר,

      רק תזכור שאת מלחמת יום הכיפורים אפשר היה לנצח (לא ניצחנו, סיימנו בהפסד בנקודות...) גם אם דחו את הצעת סאדאת.
      בעולם, כשעם אחד נותן טריטוריה לעם אחר, זה רק כאשר הוא מרגיש חלש ממנו (אתה מכיר תקדימים אחרים?)

      אבל, הנושא הוא למצוא את בדרך שבה אתה הופך את החולשות שלך ליתרון. בזה לטעמי הגדולה של אנוואר סאדאת...

      סוף שבוע נפלא

      פיני
        12/11/10 11:19:

      צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2010-11-11 14:33:57

      טוב. אז - איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי, אתה מציע לסכסוך הישראלי-ערבי....?

       

      את הפתרון הלא-יצירתי בעליל, הציע גונאר יארינג ב-1971. נחזיר את סיני תמורת שלום מלא עם מצרים. סאדאת הסכים, דיין נטה להסכים, אבל אחרי שגולדה אמרה "לא", הודיע נחרצות כי טוב שארם א שייך בלי שלום - משלום בלי שארם א שייך. כמה אלפי הרוגים מאוחר יותר - הלכו על זה גם אצלנו.

      ירדן היתה מוכנה לשלום עם ישראל תמורת הגדה המערבית, וכבונוס - שנפיל עליה גם את הרצועה, עוד מסוף שנות הששים.

      ב-1987 הגיע חוסיין להסכמה עם פרס, כשירושלים נשארת אצלנו.

      שמיר אמר לא.

      אז עכשיו אתה שואל "איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי"?

      הסיכויים לריפוי סרטן בתחילתו הם מאד גבוהים. אבל כשמחכים עד שגרורות שלו מתפשטות בגוף ומערכות מתחילות לקרוס - ...

        12/11/10 11:00:
      1. המקרה של סאדאת אינו אופייני לא רק לעומת "מנהיגנו", אלא בעולם כולו.
      במקרה הזה חשב סאדאת על מה שטוב למדינתו - ולאו דווקא על מה שרע ליריביו.
      2. מעבר לכך, הוא חשב על הטווח הרחוק, ולא רק על איך יישמעו הדברים בשידור החדשות הקרוב.
      -
      אלה המופקדים על המדינה כיום, לא חושבים לינארית וגם לא לא-לינארית.
      הם עסוקים בהתחמקות מן הבעיות שלעל סדר היום (לא רק חוץ, לא רק בטחון - גם פנים וכלכלה)
      טוב. אז - איזה פתרון יצירתי, לא-לינארי, אתה מציע לסכסוך הישראלי-ערבי....?

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין