בימים אלה מוציא מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל לאור חוברת חדשה מפרי עטו של אלוף גרשון הכהן, מפקד המכללות הצבאיות, בשם: "על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי".

הכהן מנתח את ההבדלים שבין מענים טכניים-ליניאריים לאתגרים (במקרה שלו – צבאיים); לבין מענים הוליסטיים-הסתגלותיים, שאינם ליניאריים, המתמודדים עם מורכבות האתגר. הוא טוען, שבמקרים רבים אנו מתנהלים באופן טכני במאמץ להתאים לכל בעיה תוכנית עבודה לטיפול בה:

"אנשים מעשיים האמונים על תכנון וגיבוש תוכנית עבודה מזהים בעיה. הם מנתחים אותה ממדי תפקוד המכילים את אותה בעיה, בתחומים השונים בהם היא באה לידי ביטוי, ומוציאים לפועל תוכנית עבודה. מאותו רגע מועברת הבעיה לטיפולם של טכנאים ופקידים נאמנים, שיממשו את תוכנית העבודה. אלה רק לעיתים רחוקות ייגשו לפתרון הסוגיה בהיבט ההוליסטי-ההסתגלותי. הנטייה להעדיף, על פי רוב, את הגישה הליניארית, האנליטית והטכנית, כרוכה במקרים רבים במאמץ לממש רדוקציה של מצב הוליסטי הסתגלותי אל רשימת מטלות שניהולם מאפשר תהליך ניהולי טכני ואינסטרומנטאלי".

כך קורה לטענת הכהן, פעמים רבות, גם בניתוח של המענה האופרטיבי הצבאי בטחוני. 

הכהן מדגים, כדרכו, מן התנ"ך:

"אביא... דוגמה מתוך פירושו לתורה של יהודי חכם, "אור החיים הקדוש", רבי חיים בן עטר – יהודי מרוקאי שעלה לארץ במאה ה- 18. לסיפור יעקב, המחלק את אנשיו לשני מחנות, טרם פגישתו עם עשיו אחיו, הוא מעניק נקודת מבט בעלת חשיבה אסטרטגית. את הפסוק: '... ויחץ את-העם אשר-אתו ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר: אם-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה' (בראשית, ל"ב, 9-8) רגילים לפרש כפשוטו – יעקב חילק אנשיו לשני מחנות, על מנת "לא להניח את כל הביצים בסל אחד".

"אור החיים" מציע לנו תיאור להגיון האופרטיבי המוביל כאן אל רעיון חלוקת המחנה לשני מחנות. יעקב התלבט בדילמה: עשיו צועד לקראתו ועימו 400 איש. אין ביכולתו של יעקב לקבוע, האם פניו של עשיו לשלום או למלחמה. אם הוא לא מתכונן למלחמה, הוא יכול למצוא עצמו טרף קל אל מול מוכנותו הלוחמנית של עשיו. אם מצד שני, יעקב יתכונן למלחמה ויעמוד אל מול עשיו, חמוש ומצויד כמחנה מוכן לקרב, יבוא עשיו ויגיד לו: 'ככה אתה מקבל את פני אחיך אחרי שנים של ניתוק?' עצם העמידה החמושה עלולה לגרור הסלמה בלתי רצויה. לכן, הוא מחלק את המחנה לשניים. המחנה הקדמי בעל חזות אנושית תמימה, מאירת פנים ובלתי חמושה. המחנה השני מאחור, מצויד ומוכן לקרב. כך עוצב סוג של מענה, שהוא מענה לדילמה. לא מענה לבעיית היתרון הטכני של עשיו, ההולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, אלא לשאלת עצם נקודת הפתיחה של הפגישה, בעצם עיצוב רגע המפגש. זהו מענה לדילמה הסתגלותית, המחייבת לבחור באחת משתי אפשרויות ("או או"), ויעקב לעומת זאת, מבקש להצליח להיות בעת ובעונה אחת, גם ערוך לקרב וגם ערוך לשלום. בימינו היינו קוראים לזה פתרון היברידי. ההיברידיות נטועה כאן בלב ההיגיון המערכתי".

הדוגמה האחרת שמביא הכהן היא מספר שופטים, בתיאור מלחמת ברק בן אבינועם נגד סיסרא (שופטים, פרק ד' ה'):

"בהתייצבות למלחמה מול סיסרא מזהה ברק בן אבינועם פער מבצעי: לסיסרא תשע מאות רכב ברזל. לטיפול בבעיה בממד הטכני ישנה צורה מוכרת: מתוך הגדרת הפער המבצעי יגדירו ב"אגף התכנון" (אג"ת) יעד להצטיידות, יתכננו גאנט לרכש, להצטיידות ולאימונים, ויעמידו את הכוח מוכן להתנגשות סימטרית: כוח צבאי עם רכב ברזל מול כוח צבאי עם רכב ברזל.

לדבורה הנביאה פתרון הסתגלותי: היא עוקפת לחלוטין את הצורך ברכש ובהצטיידות של רכב ברזל. היא מורה לברק לעלות עם כוחותיו להר תבור, לשם רכב הברזל של סיסרא אינו מגיע, וממתינה לעיתוי הנכון, עם רדת הגשם. אז, היא מצווה על ברק לרדת מן ההר לקרב. בתנאי הבוץ, רכב הברזל של סיסרא מפסיק להיות רלוונטי."

הכהן מביא גם דוגמה מודרנית, אולם לא של מקבל החלטות ישראלי אלא דווקא כזה שהצליח "להקריס" את מטרות המלחמה הישראליות וההיגיון שעמד מאחוריהן במלחמת יום הכיפורים – נשיא מצרים אנואר סאדאת ורעיון המתקפה בסיני במלחמת יום כיפור:

"הייתה לסאדאת מטרה והוא הגדיר אותה: להשיב את סיני וגם את הכבוד המצרי. הוא זיהה פערים בעליונות האווירית הישראלית, ובעליונות של השריון הישראלי. הדבר החשוב ביותר שקרה היה שהבין את מגבלות צבאו. הוא הפנים אותן לעומק, אך לא קפץ בחופזה אל תוכנית העבודה, שבסופה יעמידו לצבא המצרי כושר התמודדות סימטרי מול העליונות האווירית הישראלית וכושר השריון הישראלי. הוא פשוט עקף את הבעיה. הוא הגדיר רעיון מלחמה אחר ורעיון אסטרטגי אחר – להשיג הישג צבאי מקומי, שיניע את התהליך המדיני. הוא פעל בממד ההוליסטי ההסתגלותי, ובעניין זה, יצר תפנית מהותית בעולם המלחמה."

למרות שהצורך – לתת מענה מורכב לבעיות מורכבות – העסיק חוקרים כבר משנות הששים של המאה הקודמת, התחושה היא שמקבלי ההחלטות אצלנו, בתחומים השונים של חיינו, נוטים, פעמים רבות מידי, לפשט בעיות מורכבות ולתת להן פיתרון ליניארי. את המחירים משלמים כולנו...

האם היה זה רק מקרה שהדוגמה בת ימינו, שבחר הכהן, למנהיג שהשכיל למצוא פתרון הסתגלותי, שיחפה על נחיתות צבאו, היתה של אנוואר סאדאת ולא של מנהיג ישראלי?

פוסטים נוספים שהביאו מדברי האלוף גרשון הכהן:

ציונות על פסגת הר הצופים - נאום מפקד המכללות בטקס סיום המכללה לביטחון לאומי - 27/7/10

"סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים - הגירסה של האלוף גרשון הכהן.

נאום מפקד המכללות של צה"ל בהר הצופים בטקס סיום מחזור ל"ו של המכללה לביטחון לאומי.