עולם העבודה לא רק שאינו מחלץ מעוני,
אלא הוא מחולל העוני מספר אחד"!
הדו"ח המדאיג של הביטוח הלאומי על ממדי העוני בישראל, הביא את העתון הכלכלי "דהֿמרקר" להציב את סימני השאלה המתבקשים: "איך ייתכן שבעוד שכל המדדים מורים כי הכלכלה הישראלית צומחת ומשגשגת, ושר האוצר חוגג את יציאת המשק הישראלי מהמיתון העולמי לפני כל העולם, ממדי העוני בישראל נותרים גבוהים מאוד — ואף גדלים משנה לשנה".
העתון מצטט את פרופ´ ארנון בראון, ראש החוג לשירותי אנוש במכללת תל חי ומרצה במכללה החברתית כלכלית, שמשיב על כך, כי הסיבה העיקרית לדו"ח העוני הקשה היא שלאיש לא אכפת מהעוני בישראל, חוץ מלעניים. "כבר חמש שנים אנחנו מסתובבים סביב רמת עוני של 25% ודבר לא זז — וגם לא יזוז", הוא טוען. "לאוצר זה לא משנה; הם מאמינים בכלכלה חופשית — כך המשק יגדל, העוגה תגדל, וזה ייחלץ את העניים. זה לא הוכיח את עצמו בשום מקום בעולם, גם לא בישראל. לציבור הרחב ולפוליטיקאים לא אכפת, כי העוני מתרכז בקרב החרדים והערבים, שממילא לא רוצים להשתלב בחברה. העוני לא מעניין גם כי הוא לא קיים בתל אביב".
יתרה מכך, טוען בראון, כי מלחמה בעוני מחייבת העלאת מסים ותשלום קצבאות. "ואילו המלה קצבאות נהפכה בישראל למלת גנאי". לטענת בראון, "בעיית העוני היא מבנית. הוא לא יירד בשיעור משמעותי בשנים הקרובות, אלא אם יחול שינוי במדיניות, נאמץ את מסקנות הֿOECD ונגדיל את תשלומי ההעברה, ובראש ובראשונה את קצבאות הילדים. אנחנו כיום בפיגור של 25% לפחות לעומת רמת הקצבאות בֿOECD".
אלא, שלמרבה הצער, טענות המומחה, כי יש לתקן את העוול שנעשה בקיצוץ קצבאות הילדים, נופלות על אזנים ערלות. הגורמים הרשמיים מסרבים להודות בטעות הנוראה שעשו, כאשר ביצעו את הקיצוץ האכזרי שצירף משפחות ברוכות ילדים נוספות אל מעגל העוני.
הנתונים שפורסמו גם מזימים טענות שונות ומשונות שהועלו בעבר, ואשר קישרו בין שיעורי העוני לבין רמת השכלה נמוכה ואי מיצוי כושר העבודה. מתברר, כי הגידול בעוני לא נגרם דווקא במשפחות ברוכות ילדים, שבהן האב מקדיש חייו ללימוד התורה. אדרבה, מבדיקת הנתונים החדשים עולה כי רוב המשפחות הן כאלו שבהן זוג הורים וילד אחד עד שלושה ילדים בלבד. ברוב המשפחות שהפכו עניות ראש המשפחה עובד כשכיר; בשני שליש מהמשפחות שהפכו עניות — מאלה שיש בהן אדם עובד — יש מפרנס אחד, ובשליש שני מפרנסים. זאת ועוד: גם לימוד במוסדות על תיכוניים ואקדמים לא מונעים עוני. בֿ4,700 משפחות שנכנסו למעגל העוני — לאחד מההורים 13 שנות לימוד ויותר. לעומת זאת, חלה ירידה במספר העניים להם פחות מֿ8 שנות לימוד...
אחד העתונים סיכם זאת במילים הבאות: "העני החדש הוא בן 31 עד 45, אב לילד אחד עד שלושה, עובד כשכיר ובעל השכלה על תיכונית"! כותב אחר ציין: "דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לֿ2009, שהראה כי בשנה שעברה הצטרפו 123,500 איש למעגל העוני, הטיל זרקור נוסף על העובדה הכואבת שהעבודה כבר אינה תעודת ביטוח. ברוב המשפחות שהתווספו למעגל העוני ראש משק הבית עבד ובֿ6,300 מהמשפחות שנוספו למעגל העוני היו שני מפרנסים".
ח"כ שלי יחימוביץ´ אמרה על כך, כי "הבעיה החמורה ביותר היא המשך העלייה במספרם של העובדים העניים. הסיסמה השחוקה שעבודה מחלצת מעוני מוכחת היום שוב כשגויה". בישיבת ועדת הכספים לאחרונה אמרה יחימוביץ בענין זה, כי "הטרגדיה שלנו והסכנה הגדולה של החברה הישראלית היא בגורלם של העובדים העניים. זה בניגוד למנטרות עליהן גידלו אותנו שעבודה מחלצת מעוני, ושאם רק ´הבטלנים האלה´ ילכו לעבוד, אז הם יוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד. מדובר בשטויות ובשקר, כי היום עולם העבודה לא רק שאינו מחלץ מעוני, אלא הוא מחולל העוני מספר אחד. הגענו למצב הפוך לחלוטין מכל האמונות עליהן גידלו אותנו. אנשים קמים לעמל יומם בבוקר והולכים לישון בערב ועובדים קשה מאוד מאוד, וברגע שהם לא ישתכרו יותר מֿ20.70 שקלים בשעה, שזה שכר המינימום לשעה, הם לעולם יישארו עניים. לעולם".
דומה, שכל מילה נוספת מיותרת. הנתונים הברורים מוכיחים בעליל, כי אין לקשר בין רמת העוני לבין הנושא של "רכישת השכלה" ו"יציאה למעגל העבודה". בכלכלה הישראלית ניתן למצוא אלפים רבים של עובדים מן השורה, אשר נידונו לשכר נמוך, שאינו מאפשר להם "לגמור את החודש". שכן, כאמור, הנתונים מצביעים על גידול בעוני דווקא בקרב מפרנסים בעלי השכלה נכבדה.
מדובר באנשים שעברו את כל מערכת החינוך הממלכתית, יסודית ותיכונית, למדו ושיננו את כל מקצועות הליבה בלא להחסיר אפילו שעה אחת, ואף עמלו להשיג השכלה על תיכונית ואקדמאית — ובכל זאת העבודה שהשיגו, אינה מאפשרת להם לצוף מעל קו העוני.
אכן, יושב בשמים ישחק, וכל אמונות ההבל הופכות למליצות חסרותֿמשמעות. בעוד הפזמון החוזר של "השכלה ועבודה" מתנגן שוב ושוב כסיסמה קליטה שמטרתה להציג את הציבור התורתי כמי שמתנכר ל"פתרון הקסמים" של המשק הישראלי, מודים גורמים חילוניים בפה מלא, כי "הגענו למצב הפוך לחלוטין מכל האמונות עליהן גידלו אותנו", "העבודה כבר אינה תעודת ביטוח", "הסיסמה השחוקה שעבודה מחלצת מעוני הוכחה כשגויה", "העני החדש הוא שכיר בעל השכלה על תיכונית", וכי "היום עולם העבודה לא רק שאינו מחלץ מעוני, אלא הוא מחולל העוני מספר אחד"!