| כשהתחלתי את כתיבת הבלוג שלי, הבלוג השמאלני משהו שלי, הדבר האחרון שעלה בדעתי, היה לגרום למישהו מהימין לשנות את דיעותיו. בכדי לגרום למישהו לשנות דיעותיו, ובטח שבנושא פוליטי, בלוג לא יספיק, ומן הסתם, גם שיחות נפש אל תוך הלילה לא ממש יספיקו, או כפי שכתב אחד המגיבים, צריך לקרות משהו מספיק חריג שיעמת אותך עם אמונות היסוד שלך, בכדי שתשנה את דיעותיך. הכוונה שלי, היתה לנסות לגרום למי שמראש בעל דיעות דומות לשלי, לנסות להשפיע קצת יותר, להרים את קולו קצת יותר, ולוודא, שעדיין נשארו בארץ מספיק אנשים שלא התייאשו מתקוות לשלום. ואיתם לפעול למען קידום השלום ,תוך הבנה שהמתנה, תוביל אותנו למצב יותר מסובך. מצב שבו יהיה קשה יותר להחזיר את מה שחייב החזרה, מצב שימשיך לנתק אותנו מכל העולם, ויגרום למדינת ישראל, להיאלץ להאבק על קיומה, ללא תמיכה חיצונית, מצב שייצור במוקדם או במאוחר התאחדות כלל ערבית ומוסלמית מפחידה נגדינו. מה קרה בפועל? מצאתי את עצמי מותקף על ידי קבוצת סנגורים, המנסים להוכיח לי את צדקתה של מדינת ישראל. סנגוריה שמבחינתי היא תמוהה... מדוע? אם המגיבים אלי, בבלוגים האישיים שלהם, היו דואגים יום יום לפאר את מדינת ישראל, להסביר את צדקתה, ולהוכיח לכל העולם כמה הצד שמולינו אינו אנושי, הייתי מבין שמדובר באנשים שדעתם שונה משלי, אנשים ששמו לעצמם למטרה להסביר לעולם ולקוראיהם את האמת לפי ראות עיניהם. זו לא האמת שלי, זו לא דרך המחשבה שלי, אך זה מה שהם רוצים לומר, וזו זכותם! אבל... עיון בחלק גדול מהבלוגים של המגיבים אלי, מגלה עולם אחר! שירה, פרוזה על בינו לבינה, ואפילו מנפלאות הרפת הישראלית...בבלוג שאגב כתוב בשפה עשירה וכף לקרא בו מפעם לפעם! ואם כך, מה גורם להם להגיב לפוסטים שלי בעקשנות ובהתמדה? האם זו סנגוריה שטבועה בדמם? האם זו ישראליות, שלא תיתן לאיש להעביר ביקורת על מה שקורה בארץ, ובטח שאם הוא גר ביפן? מוזר! ובמחשבה שניה, גם כאן יש אולי רמז למה השלום מתרחק מאיתנו... האם ייתכן שהישראלי הממוצע, גם אם יבין שלא זו הדרך, קודם כל ינסה להוכיח את צדקתו? ממבט מרחוק, ייתכן...וחבל! |