כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    "לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
    האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...

    0

    חלקיק מזה / יעל פריאל

    46 תגובות   יום חמישי, 11/11/10, 13:53

    http://cafe.themarker.com/music/1879361/

     

    חלקיק מזה /יעל פריאל

     

    ואם הייתי יכולה

    הייתי ללא ספק. לוקחת

    הכל

    תובעת לעצמי בעוז את מה

    ששלי, מעצם היותי

    בכל מה שמרגיש וחי בי

    מבפנים.

     

    תובעת, כפי שבחיי הרגשתי

    לא אחת - נתבעת. 

     

    אבל הדים הנזרעים

    לחלל

    לא תמיד נקלטים

    בו. הופכים לפרי

    הבשל, האהוב

    המתקבל

     

    כך שבסוף היום

    שבים אלי. כל אותם

    החלקים הבאים - ממני

    ואלי

     

    מתמקמים להם

    מחדש. בודקים אם

    נוח, ומה המצב ??

     

    ואולי כשישבו שם

    היטב. מקץ ימים הרבה

    (או מוטב דקותיים)

    מונחים במקומם

    כבר פחות ישנה

    מה מזה גם מפעפע

    לליבו של מי,

    שזה לא יהייה.   

     

     

     © כל הזכויות שמורות ©

      

    ולנוחות המשתמש/ת, הסבר קל: 

      

    אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים, הוא הצורך שיקבלו אותנו, שיאהבו 

    אותנו כפי שהננו. עם הצורך הזה נולד הרבה פעמים (מילדות ממש)

    דפוס הריצוי. דפוס התופס אותנו במכלול יחסנו האישיים, בין אם

    בעבודה, עם חברים, משפחה וכמובן גם עם בני זוג. 

     

    אולם מול הדפוס המובן הזה והלעיתים, בעיקר כשהוא בא

    במנות גדושות כשצריך וגם כשלא ממש נדרש, קיים גם הצורך

    שלנו בקבלה עצמית. קבלה שאינה מותנית במה שיאמרו אליינו, 

    אם ננהג כך או אחרת. 

     

    ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו

    מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות 

    או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים

    יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו.

     

    היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לקבל את עצמנו כפי שאנו,

    באי מושלמותנו, ולהרגיש בתוך כך שלמים עם כל מי ומה שאנו

    (כל אותם החלקים שבתוכנו, האהובים וגם אלו שפחות ) כך פחות

    ופחות חשוב גם הצורך בריצוי ובקבלה, המגיע מהסביבה. 

     

     והדגשתי את המלה פחות, מאחר ואנו חיים בין אנשים וכפי

    שלא טוב להשתדל לרצות את מי שזה לא יהייה, גם כשזה

    לא מרגיש לנו נוח מבפנים, כך גם הקיצוניות מהצד השני -

    קרי, לשים פס על רצונם ורגישותם של אנשים אחרים, הנמצאים

    עמנו בקשר כל שהוא (גם אם שיטחי), בתואנה שאנו עושים -

    רק מה שנוח לנו, ומתי שזה מתחשמק לנו, גם הם אינם

    מתכון ליחסים הרמוניים עם הסביבה ובסופו של דבר עם עצמנו. 

     

    זוכרים את הרמב"ם שדיבר על שביל הזהב, וכמה שאני מסכימה

    עם דעותיו. האמת והשקט אינם נמצאים לעולם בקצוות או בקיצוניות,

    של שום צד שהוא. 

        

     

    סופ"ש נעים לכולנו. 

    שלכם עם חיוך, יעל.  

     

    מאמנת אישית מוסמכת ומנחת סדנאות להתפתחות אישית

    בקבוצות קטנות, ובאווירה שלוקחת אותנו היישר אל הבית -

    אל עצמנו :):)

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/11 12:02:
      נפלא יעל..
        12/1/11 09:22:
      מסכים איתך ועם הרמב"ם.
      כך שבסוף היום
      שבים אלי. כל אותם
      החלקים הבאים - ממני
      ואלי

      מתמקמים להם
      מחדש. בודקים אם
      נוח, ומה המצב ??

      קראתי את השיר פעמיים ואהבתי. כל מלה שכתבת - ללמוד ממנה ולהפנים, ולחיות על פיה
      ההסבר שנתת כל כך במקומו:
      "ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו , מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו"
      וככל שנחיה עם ההשראה הזו שתהפוך לדרך חיים כך נהיה מאושרים יותר
      תודה לך יקירה *
        4/12/10 15:57:
      יעלי

      ראיתי במילים שלמות והשלמה - שלם
      והמכלול הזה הוא את .

      כך שבסוף היום
      שבים אלי. כל אותם
      החלקים הבאים - ממני
      ואלי


      חג אורים שמח .
      אני אסכם ב-
      "או מוטב דקותיים"
        29/11/10 19:43:
      כתיבה מופלאה ומרגשת

      אכן, חשוב לרצות את עצמך, לפני כל דבר אחר.
        29/11/10 19:00:
      נהדר :)
      היטבת לכתוב ולהגדיר את האיזונים הדרושים לשקט
        26/11/10 11:15:
      הצצתי ונפגעתי!
      בני
        26/11/10 09:03:
      יעלי
      את נהדרת
      אגב
      גם החשק "לבעוט" בא מאותו המקום שמתחשק לו לבדוק עד כמה יקבלו אותנו....

      מקבלת אותך על כל חלקייך באהבה רבה
      ושלא תעזי לחדול מן הכתיבה המשובחת הזאת.
      שמעת ???!!!
        25/11/10 08:23:
      תודה לך יעל
      שנגעת בי כך במילים
      שיהיה לך סוף שבוע נעים
        16/11/10 19:37:

      צטט: אביה אחת 2010-11-16 07:48:52

      יעלי היפה -

      שבתי להאיר

      תודה לך אבייתי,

      אם כוכב הוא שמזמן אותך שוב לפוסטי,

      אני בעד כוכבים לרוב :) !!

                  נשיקה

        16/11/10 07:48:
      יעלי היפה -

      שבתי להאיר
        16/11/10 00:55:
      יהודית יקרה,
      לך באמת אין צורך בהסבר. השיר הגיע עדייך,
      חלחל והתקבל. בעזרתך הוא יפעפע כך אני מקווה ללבבות נוספים. אבל עצם העובדה שהתקבל כך על ידך, היא כשלעצמה משמחת. ארע לי בעבר עם שיר אחר שלי, שמישהי תלתה על מקרר ביתה. ממש שירה שימושית :) !

      תודה יקרה, שימחת אותי !!!

      שלך יעל.
      יעלוש,
      אל תיפלי מהכסא, את השיר היפה הזה שלך הדפסתי והנחתי עם מגנט על המקרר. מחר אצלם אותו ואכניס למחברת הסדנא שלי. אני הסתפקתי בשיר כי מילותייך לקחו אותי אל החלקיקים שלי שמתהווים בי כמו ספירלת אור. אהבתיו מאוד*שמחה שיכולתי לשוב אליך עם כוכב. תודה על כתיבה משובחת ויפה
        14/11/10 22:40:

      צטט: yonasaf 2010-11-14 22:35:01

      פוסט יפה,
      בעל עומק רב.

      היי תודה, תגובתך חשובה לי.

      מיעוט המגיבים העלה את השאלה, האם יש טעם

      בפרסום דברי כאן, אבל כל תגובה היא עולם שלם

      ואדם העומד מאחורייה ולכן - אין דילמה :) !

       

      תודה ! ושבוע נעים.

      ממני עם חיוך, יעל.

       

        14/11/10 22:38:

      צטט: laline 2010-11-14 19:17:17

      מרגש מאוד...*

      היי תודה, איזה כיף :) !

      ניסיתי להכנס לבלוגך להודות לך

      על הביקור ולראות מי מסתתרת מאחוריו,

      אך הגישה רק לחברים.

       

      בכל מקרה מודה לך מכאן

      דווקא תגובה ממישהי החדשה לי כאן

      מאוד אותנטית וחשובה עבורי כמשוב

      לדברי. 

       

      תודה ללין יקרה, 

      שלך יעל.  

        14/11/10 22:35:

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2010-11-14 18:55:03

      יש עוד שביל זהב שאומר: השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך וגם השתדל להתייחס לאחרים כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך.
      ובעניין קבלה עצמית... הכרתי אנשים שלא מקבלים ואוהבים את עצמם ולמעשה רואים את עצמם כקורבנות של נסיבות ולא הצלחתי לשנות את הגישה שלהם לנושא למרות כל הקסמים שלי :-)
      זה קסם שאני עוד צריך ללמוד.

      היי אורי, כיף שבאת.

      תראה אם אדם מתעקש לראות עצמו כקורבן לנסיבות

      או למציאות שהוא מדמה שהיא קבועה, או מחוצה לו

      גם הקסמים של הודיני לא יעזרו לו. 

       

      בוא נאמר שיש אנשים שלא מכירים משהו אחר,

      ולא היו רוצים לשמוע על אפשרות אחרת. 

      נוח להם מידי, מוכר מידי והם אינם זקוקים לאיש שיחלץ אותם,

      הם פשוט לא בבית. אבל גם אני לפעמים לא בבית, וגם

      כל אחד ואחת מאיתנו ולכן יש חברים ויש משפחה,

      ובעיקר בעיקר יש את עצמנו, שנמצא שם תמיד להזכיר לנו. 

       

      שיהייה לנו שבוע קסום :) ממני. 

        14/11/10 22:35:
      פוסט יפה,
      בעל עומק רב.
        14/11/10 22:30:

      צטט: ליריתוש 2010-11-14 15:50:08

      לבנות לעצמנו את הפאזל וגם לאהוב אותו כמו שהוא....
      איזה קצב שנבחר בו להרכיב את החלקים שבנו....
      כמה קל להגיד, כמה קשה לעשות.
      אבל אלו הם החיים.
      תודה, יעל.

       

      יש אנשים שמתקשים אפילו להגיד,

      בין אם משום שלא מאפשרים לעצמם בין אם משום

      הכרות חלקית עם עצמם ובכל אופן תמיד הכי קשה

      ליישם. ממש מלאכת חיים.

       

      תודה ליריתו"ש יקרה.

      שיהייה לנו שבוע טוב

      עשיר בניחוחות וטעמים, כפי שאת אוהבת

      (וגם אני :)).

       

        14/11/10 22:29:

      צטט: ליריתוש 2010-11-14 15:50:08

      לבנות לעצמנו את הפאזל וגם לאהוב אותו כמו שהוא....
      איזה קצב שנבחר בו להרכיב את החלקים שבנו....
      כמה קל להגיד, כמה קשה לעשות.
      אבל אלו הם החיים.
      תודה, יעל.

      יש אנשים שמתקשים אפילו להגיד,

      בין אם משום שלא מאפשרים לעצמם בין אם משום

      הכרות חלקית עם עצמם ובכל אופן תמיד הכי קשה

      ליישם. ממש מלאכת חיים.

       

      תודה ליריתו"ש יקרה.

      שיהייה לנו שבוע טוב

      עשיר בניחוחות וטעמים, כפי שאת אוהבת

      (וגם אני :)).

       

        14/11/10 22:25:

      צטט: עמי100 2010-11-13 16:19:05

      לעין בין המשפטים...
      לעין בין המילים..
      ותובנה מענינת לחיים מוצאים..
      כייף לקרא אותך..
      שלחי לי תמיד לינק..
      הדאר לא תקין..

      אל דאגה, לא מרבה לשלוח 

      וגם כך למעט אנשים, אבל לך 

      ברורררררררר :) ! 

        14/11/10 21:53:

      צטט: מגן דהרי 2010-11-13 13:36:21

      מרגשת שכמותך!

       

      טוב אם אתה לא היית רגשן שכזה,

      ספק אם היית מבחין בכך.

       

      ומה שחשוב יותר, ספק אם הדרך

      בה בחרת והערכים המנחים אותך,

      היו כפי שהינם.

       

      תודה לך איש יקר ומוערך על ידי

      עד למאוד.

      הרבה הצלחה בדרכך, עבור כולנו.

       

      שלך תמיד עם מלוא הרוח הגבית,

      שיש באמתחתי. אני.

        14/11/10 21:49:

      צטט: renana ron 2010-11-13 11:31:33

      יעל יקירה, יש משפטים נפלאים בכתיבה שלך. ההיזון החוזר שיש לנו מהמתרחש סביבינו ומה שאנו מחלקים בתורינו, בחזרה אל העולם. התחושה שיש שכר לעמלנו, כשאנחנו מקבלים בחזרה, בכפולות, את אשר נתנו לאחרים - היא בעצם הדבר הנפלא הזה, שנקרא אושר.
      "....בסוף היום / שבים אלי. כל אותם / חלקים הבאים - ממני
      ואלי..."
      תודה גדולה על העונג שבקריאה.

       רננה יקרה, את כל כך אמיתית וקולחת

      בתגובתך. חבל שלא יצא להתראות מאז...

       

      מחמאתך על כתיבתי מתקבלת בחום ויקרה לליבי.

      תודה ושיהייה לנו שבוע נעים.

      שלך עם חיוך, אני.

        14/11/10 21:46:

      צטט: ורד-"ROSE" 2010-11-13 11:09:21

      יפה אמרת יעלי יקירתי...

      "
      ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו.

      היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לקבל את עצמנו כפי שאנו,
      באי מושלמותנו, ולהרגיש בתוך כך שלמים עם כל מי ומה שאנו (כל אותם החלקים שבתוכנו, האהובים וגם אלו שפחות ) כך פחות ופחות חשוב גם הצורך בריצוי ובקבלה, המגיע מהסביבה.."

      אוי כמה שזה נכון לעשות יעל..
      לא פעם ניתקלתי בסוגיה דומה ובהתלבטות כזאת או אחרת בנוגע לאנשים קרובים פחות או קרובים יותר ..וכחלק מהקבלה וההתפתחות העצמית שלנו זה בהחלט לדעת מתי והיכן נכון לנו לחשבן יותר או לחשבן פחות...אכן מסכימה איתך שלא צריך להיות קיצוניים לשני הכיוונים...והיכולת שלנו לדעת מתי ואיך הינו מעין תהליך שכזה...(-:


      כמו תמיד נהנתי לקרוא אותך יפתי!!
      את כותבת נפלאאאא
      חיבוק מלא אהבה ממני אליך...♥♥♥

      יקרה שלי,

      הנה כותבת לך בוורוד, כי תגובתך

      לא רק מפרגנת בחום (כהרגלך חברה שלי),

      אלא גם מאוד עניינית. את מתייחסת לעניין המתי ולמי וכמה 
      ומהכרותך עמי, את יודעת שאם תשאלי את עצמך מייד גם יצוצו

      לך התשובות. רק את יודעת בפנים, הכי טוב לעצמך.

       

      תודה על המחמאה על כתיבתי, תמיד נעים לי

      לשמוע זאת (את יודעת :)).

       

      תודה חברה, אוהבתותך מאות.

      שלך אני.

        14/11/10 21:38:

      צטט: דשא ירקרק 2010-11-12 21:46:25

      *

      ולזה קוראים קצר וקולע :) !

      תודה לנוכחותך !

      שיהייה לך שבוע נעים, ממני.  

        14/11/10 19:17:
      מרגש מאוד...*
        14/11/10 18:55:
      יש עוד שביל זהב שאומר: השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך וגם השתדל להתייחס לאחרים כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך.
      ובעניין קבלה עצמית... הכרתי אנשים שלא מקבלים ואוהבים את עצמם ולמעשה רואים את עצמם כקורבנות של נסיבות ולא הצלחתי לשנות את הגישה שלהם לנושא למרות כל הקסמים שלי :-)
      זה קסם שאני עוד צריך ללמוד.
        14/11/10 15:50:
      לבנות לעצמנו את הפאזל וגם לאהוב אותו כמו שהוא....
      איזה קצב שנבחר בו להרכיב את החלקים שבנו....
      כמה קל להגיד, כמה קשה לעשות.
      אבל אלו הם החיים.
      תודה, יעל.
        13/11/10 16:19:
      לעין בין המשפטים...
      לעין בין המילים..
      ותובנה מענינת לחיים מוצאים..
      כייף לקרא אותך..
      שלחי לי תמיד לינק..
      הדאר לא תקין..
        13/11/10 13:36:
      מרגשת שכמותך!
        13/11/10 11:31:
      יעל יקירה, יש משפטים נפלאים בכתיבה שלך. ההיזון החוזר שיש לנו מהמתרחש סביבינו ומה שאנו מחלקים בתורינו, בחזרה אל העולם. התחושה שיש שכר לעמלנו, כשאנחנו מקבלים בחזרה, בכפולות, את אשר נתנו לאחרים - היא בעצם הדבר הנפלא הזה, שנקרא אושר.
      "....בסוף היום / שבים אלי. כל אותם / חלקים הבאים - ממני
      ואלי..."
      תודה גדולה על העונג שבקריאה.

        13/11/10 11:09:
      יפה אמרת יעלי יקירתי...

      "
      ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו.

      היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לקבל את עצמנו כפי שאנו,
      באי מושלמותנו, ולהרגיש בתוך כך שלמים עם כל מי ומה שאנו (כל אותם החלקים שבתוכנו, האהובים וגם אלו שפחות ) כך פחות ופחות חשוב גם הצורך בריצוי ובקבלה, המגיע מהסביבה.."

      אוי כמה שזה נכון לעשות יעל..
      לא פעם ניתקלתי בסוגיה דומה ובהתלבטות כזאת או אחרת בנוגע לאנשים קרובים פחות או קרובים יותר ..וכחלק מהקבלה וההתפתחות העצמית שלנו זה בהחלט לדעת מתי והיכן נכון לנו לחשבן יותר או לחשבן פחות...אכן מסכימה איתך שלא צריך להיות קיצוניים לשני הכיוונים...והיכולת שלנו לדעת מתי ואיך הינו מעין תהליך שכזה...(-:


      כמו תמיד נהנתי לקרוא אותך יפתי!!
      את כותבת נפלאאאא
      חיבוק מלא אהבה ממני אליך...♥♥♥


        12/11/10 21:46:
      *
        12/11/10 21:08:

      צטט: leagat 2010-11-12 15:42:28



      תובעת, כפי שבחיי הרגשתי
      לא אחת - נתבעת. >>> וזה בקונוטציה חיובית
      כמשתמע מן השיר והדברים.

      מוטיב הקבלה [עצמית וחיצונית] מופיע ברוב כתבייך
      נראה שבסיומו של כל יום, את "באה חשבון" עם הארועים, סיכומים, ועם מחשבותייך על עצמך
      מאזן יומי

      שב"ש יקירה
      לאה

       בהחלט חיובית. בכלל תמיד הכיוון או ההסתכלות

      היא חיובית ותמיד המבט פנימה, בסיומו של יום או בבוקרו

      הרגל כזה של שנים :)

      והקבלה וההשלמה וההבנה

      בעיקר כלפי עצמי, כי החולשות של אחר/ים

      בד"כ התקבלו אצלי בהבנה ובטבעיות.

      עם השנים.. גם כלפי. כן.

      לקבל :) !!

      ותודה ששמת לב נשיקה 

        

        12/11/10 21:01:

      צטט: צחיתוש 2010-11-12 12:39:09

      יעל כתבת מקסים
      אין אפשרות לככב
      בעיה כללית חבל
      צחיתוש♥

       

      האמת, התגובה חשובה

      ומדברת ללב הרבה יותר מכיכוב.

      תודה ושבת מקסימה.

        12/11/10 15:42:


      תובעת, כפי שבחיי הרגשתי
      לא אחת - נתבעת. >>> וזה בקונוטציה חיובית
      כמשתמע מן השיר והדברים.

      מוטיב הקבלה [עצמית וחיצונית] מופיע ברוב כתבייך
      נראה שבסיומו של כל יום, את "באה חשבון" עם הארועים, סיכומים, ועם מחשבותייך על עצמך
      מאזן יומי

      שב"ש יקירה
      לאה

        12/11/10 12:39:
      יעל כתבת מקסים
      אין אפשרות לככב
      בעיה כללית חבל
      צחיתוש♥
        12/11/10 09:04:

      צטט: אביה אחת 2010-11-12 08:27:42

      יעלי היפה

      תגידי...
      למה אני צריכה לחכות כל פעם כל כך הרבה זמן
      מפוסט לפוסט ....כשאת כותבת דברים כל כך יפים
      עם תובנות שכאלה?
      ההסבר שלך פשוט נפלא - כל מילה מדודה ובמקומה

      ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו
      מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות
      או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים
      יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו.
      ~
      ובאשר לשירך -
      אין לי פשוט מילים כמה חוכמה בין המילים

      אבל הדים הנזרעים
      לחלל
      לא תמיד נקלטים
      בו. הופכים לפרי
      הבשל, האהוב
      המתקבל

      ואז...
      בסוף היום הם שבים כל החלקים

      יעלי היפה - משובח הפוסט נהניתי כך בבוקרו של יום השישי
      תודה וחיבוק חזק
      שבת מחבקת לך

      הקפה בינתיים עוד נטול כוכבין....ניתן רק להמתין

       

      יקרה שלי, אהובה -

      אחת.

       

      את יודעת שללא הביקור שלך,

      התגובות שבאות ממך, שכל כך נכנסת לליבי,

      הפוסט לא יהייה שלם :) !!

       

      כן אני ממעטת לכתוב כאן,

      כשיוצא (זה תמיד ללא תכנון אצלי )

      תחת ידי שיר, שאני מרגישה

      שיכול לעניין ולגעת, או שסתם ראוי

      לפרסום פשוט ,כי מרגיש לי שלם

      אני מעלה.

       

      אבל גם ללא השירים, תמיד יש

      דברים, המבקשים להיכתב בי

      ומצחיק שדווקא אלו שלא תכננתי בסוף,

      או כתבתי בהינף יד ובהשראת שיר

      כזה או אחר, הם אלו שלבסוף מעלה.

       

      מקווה שבהמשך (מתי שהוא, כשירד

      העומס בעבודה) אעלה את כל אותם הדברים,

      שנכתבו בליבי מזמן וטרם העלתי על הכתב.

       

      תודה לך חברתי שלי,

      שמרגישה לי כה קרובה תמיד.

       

      אוהבתותך אני.

       

        12/11/10 08:56:

      צטט: רוקם 2010-11-12 00:27:01

      ההכרה בעובדת היותינו בלתי שלמים
      היא בעצם השלמות האמיתית
      כי בכך האדם משלים עם עצמו
      אך כמובן לא תמיד קל לחוש את השלמות
      שבאי שלמות
      תודה לך על פוסט המעורר השראה
      להרהר בדברים

       

      כן רוקם יקר בוודאי שלא קל

      להגיע לאותה התחושה של קבלה עצמית,

      השלם שאין בו לעולם מושלם,

      אך יש בו עולם שלם והוא כל אחד מאיתנו.

       

      תודה לך על שנכנס וקורא ומתייחס,

      מאוד נעים ומחמם שכך :)

       

      שלך יעל  

        12/11/10 08:55:

      צטט: רוקם 2010-11-12 00:27:01

      ההכרה בעובדת היותינו בלתי שלמים
      היא בעצם השלמות האמיתית
      כי בכך האדם משלים עם עצמו
      אך כמובן לא תמיד קל לחוש את השלמות
      שבאי שלמות
      תודה לך על פוסט המעורר השראה
      להרהר בדברים

      כן רוקם יקר בוודאי שלא קל

      להגיע לאותה התחושה של קבלה עצמית,

      השלם שאין בו לעולם מושלם,

      אך יש בו עולם שלם והוא כל אחד מאיתנו.

      תודה לך על שנכנס וקורא ומתייחס,

      מאוד נעים ומחמם שכך :)

      שלך יעל  

        12/11/10 08:53:

      צטט: mister farjun 2010-11-12 00:19:21

      הגעת ונגעת גם בי,מלים שכמו יצאו מלב רבים.
      נפלא!!!

      סופשבוע נפלא במיוחד יעל!

       

      פיני, קסם של בן -אדם

      שנכנסת כך לקרוא את שירי (עוד בטרם הדברים

      שהוספתי ) ונגע בך כך. פשוט מרגש :) !

       

      תודה לך איש יקר,

      שלך יעל.

        12/11/10 08:50:

      צטט: daaaag 2010-11-12 00:00:06

      בליבי את ללא ספק מפעפעת..
      לעיתים דווקא כשלרגע מרפים - הכל מגיע.....

      נפלאה את. תודהף......................,

      או וכמה שאת עושה לי טוב על הלב,

      כשנכנסת לקרוא ולהגיב עדיין לא היה "ההסבר הקל"

      אלא רק השיר ואת הבנת גם כך, כפשוטו,

      והתחברת.

       

      כמה נעים :)

      תודה לך יקרה וחיבוק לסוף שבוע, שיאיר

      ויפזר עלייך מהנועם, שאת משרה סביבך.

      שלך אני.   

        12/11/10 08:27:
      יעלי היפה

      תגידי...
      למה אני צריכה לחכות כל פעם כל כך הרבה זמן
      מפוסט לפוסט ....כשאת כותבת דברים כל כך יפים
      עם תובנות שכאלה?
      ההסבר שלך פשוט נפלא - כל מילה מדודה ובמקומה

      ככל שאנו מתבגרים, ככל שהבטחון ותחושת הערך העצמי שלנו
      מבוססת יותר וככל שאנו עוברים תהליכי צמיחה והתפתחות
      או מודעות עצמית, אנו מבינים שהאדם עליו אנו צריכים להיות מקובלים
      יותר מכל - הוא לא אחר מאשר אנו עצמנו.
      ~
      ובאשר לשירך -
      אין לי פשוט מילים כמה חוכמה בין המילים

      אבל הדים הנזרעים
      לחלל
      לא תמיד נקלטים
      בו. הופכים לפרי
      הבשל, האהוב
      המתקבל

      ואז...
      בסוף היום הם שבים כל החלקים

      יעלי היפה - משובח הפוסט נהניתי כך בבוקרו של יום השישי
      תודה וחיבוק חזק
      שבת מחבקת לך

      הקפה בינתיים עוד נטול כוכבין....ניתן רק להמתין
        12/11/10 00:27:
      ההכרה בעובדת היותינו בלתי שלמים
      היא בעצם השלמות האמיתית
      כי בכך האדם משלים עם עצמו
      אך כמובן לא תמיד קל לחוש את השלמות
      שבאי שלמות
      תודה לך על פוסט המעורר השראה
      להרהר בדברים
        12/11/10 00:19:
      הגעת ונגעת גם בי,מלים שכמו יצאו מלב רבים.
      נפלא!!!

      סופשבוע נפלא במיוחד יעל!
        12/11/10 00:00:
      בליבי את ללא ספק מפעפעת..
      לעיתים דווקא כשלרגע מרפים - הכל מגיע.....

      נפלאה את. תודהף......................,

      ארכיון

      פרופיל

      יעל פריאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין