אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי לעשות דאווינים ------------- אלא שבכל דור ודור יש בעיות קליטה. קווים משובשים. לקויות למידה ------------ הדרך לתל אביב הבוקר הייתה מלאה (פקק או צוואר או בקבוק) איך אנשים עושים את זה (כל בוקר) ודופקים לעצמם את הדעת (על הבוקר) איך ---------- עבר טוס-טוס (הרעיש לי על החלון והחלום של הדרך) חשבתי: גם אתה נשמע קצת כמו בק-פייר, יותר מידי משהו בקרבורטור ------------ הילדה הייתה לבנה (לפני ואחרי) --------- נשים קטנות על מיטות גדולות מתגלגלות על ידי כוח-עזר עכשיו --------- חדר ליד חדר ליד חדר (רחם. רחמים) זו צועקת שיחיה, זו שותקת שימות -------- בטן גדולה, בטן קטנה. אותו הפתח מאחורה בחלוק -------- עכשיו היא ישנה ואני מחפשת מילים (צרעת רבים. אפילו לא שליש נחמה) ---------- חרא קפה של איכילוב. הלכתי להביא תפוזים סחוטים (זה מתאים היום) עם כל הילדים שמתים והמטוסים שנופלים. הנה הגיעה שבת אני אומרת לעצמי (שוב ושוב ושוב) ---------- כשאצא מכאן אלך לחבר השישי. בקאסם אחליט צפון או דרום ובלילה. לשתות ולרקוד ------------
רְאוּ אֶת רֶחֶם-הַתְּמִידִים
חֶמְדָּה תְּמִימָה, לֹא מוּגַנָּה, וִילָדִים רֻקְּמוּ מִדָּם שָׁקוּף, שֶׁלֹּא יָדַע חוֹמָה, שְׁפוּכִים יָשָׁר אֶל הַקִּצִּים כְּשֶׁהֵם פְּלוּחֵי כָּל עֲתִידָם אֲבָל חוֹזְרִים לִזְרֹם בְּתוֹךְ גַּנָּהּ שֶׁשָּׁם, מִמַּעַל לָעֵצִים, בָּאִים צִירִים שֶׁל רְפָאִים כְּשֶׁאֶת כֻּלָּם, לְתוֹלְדוֹתָם תִּכְרַע לִזְכֹּר.
(זה בודאי לא שלי. הדבקתי אצלי מזמן. לא זוכרת ממי (סליחה)) -------------- סוג הדם לא משתנה לעולם. נחמה אחת קטנה -------------- קצרה הייתה נסיעתנו הארוכה. (ל. מונטלה) ------------ סוג של פורנוגרפיה רגשית (רגישה) מידי לעיכול. אולי כדאי לאכול על בטן ריקה ------------ ואני יודעת שאחלום אותך על פי דרכי רחוק מאד ממך ואסלף אותך כנראה מאד וכמיטב יכולתי אאונן על חומרי צנע: חלזון מבטך הירוק הזוחל אליי באכזריות של מלאכי שדה צעירים * -------------- המיטב. המצפן של שוק האון. השתגע -------------- להיאסף אל עיניך (או ידיך. אותן אני מכירה) שאותן שיננתי אומרות כי האהבה יותר חכמה משנינו הטיפשים* ------------- חשבתי למצוא שיר על דם המכבים אבל זה (לא פחות) טוב
http://www.youtube.com/watch?v=BjqKN9TQDu4 ------------- כי מה אתה לעומת הכיסופים אליך *
(* א. משעול) |