כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/6/11 19:29:

    צטט: עצבן 2011-06-14 17:03:23

    אנחנו הרי עסקנו בפסוק ואהבת לרעך כמוך, ופתאום גילנו שניתן להשתמש בו במספר אופנים.

    אם הולכים למקור המקראי (ויקרא יט) אזי המשפט ""לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה" מתייחס לרע כאל בן עמך. מצד שני באותו פרק מודגש במילים מעט שונות: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ" כלומר מצוות האהבה מתייחסת לא רק לבן עמך. מצד שלישי כאשר רבי עקיבא בוחר לצטט את הכלל הגדול בתורה הוא מתייחס רק לחלק של אהבת הרע (ומשמיט את החלק הראשון של לא לנקום בבני עמך), ועדיין רבים מאמינים שדבריו מכוונים שהמצווה היא לאהוב רק את בני ישראל.

     

    העניין הוא שאפילו הפסוק היפה הזה יכול להפוך לכלי מלחמה אם רק ימסר לאנשים המתאימים.

     

     צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 17:53:41

    לשאלתך תלוי למי אתה מקשיב. יש כאלה שמכים בדברי אלוהים, להם אני קוראת קיצוניים. ויש כאלה שהאלוהות שוכנת בליבם - הם המתונים, בעיני.

     

    חזק.

      14/6/11 17:50:

    רלוונטי יותר מתמיד. עצבן הקטן העריך נכון שאנשים אינם משתנים.

    הם מכים זה את זה בשם התורה/קוראן
    בלי קשב מינמאלי ובלי יכולת להכיל את האחר והשונה.

      14/6/11 17:03:

    אנחנו הרי עסקנו בפסוק ואהבת לרעך כמוך, ופתאום גילנו שניתן להשתמש בו במספר אופנים.

    אם הולכים למקור המקראי (ויקרא יט) אזי המשפט ""לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה" מתייחס לרע כאל בן עמך. מצד שני באותו פרק מודגש במילים מעט שונות: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ" כלומר מצוות האהבה מתייחסת לא רק לבן עמך. מצד שלישי כאשר רבי עקיבא בוחר לצטט את הכלל הגדול בתורה הוא מתייחס רק לחלק של אהבת הרע (ומשמיט את החלק הראשון של לא לנקום בבני עמך), ועדיין רבים מאמינים שדבריו מכוונים שהמצווה היא לאהוב רק את בני ישראל.

     

    העניין הוא שאפילו הפסוק היפה הזה יכול להפוך לכלי מלחמה אם רק ימסר לאנשים המתאימים.

     

    צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 17:53:41

    לשאלתך תלוי למי אתה מקשיב. יש כאלה שמכים בדברי אלוהים, להם אני קוראת קיצוניים. ויש כאלה שהאלוהות שוכנת בליבם - הם המתונים, בעיני.

     

      13/6/11 17:53:
    לשאלתך תלוי למי אתה מקשיב. יש כאלה שמכים בדברי אלוהים, להם אני קוראת קיצוניים. ויש כאלה שהאלוהות שוכנת בליבם - הם המתונים, בעיני.
      27/11/10 18:23:

    צטט: הפוך גוטה 2010-11-17 21:13:01

    נחמד. עכשיו השאלה מה יותר כואב, תורה או קוראן?

     

    התורה היא ספר דק יחסית, למזלנו היא באה בעיסקת חבילה עם התנ"ך. עדיין נראה לי שהקוראן קצת יותר כבד. צריך לבחור תנ"ך עם פרוש קסוטו - זה ממש נשק אימתני (נוסה בהצלחה על פורצים), לקוראן אין סיכוי.

      17/11/10 21:13:
    נחמד. עכשיו השאלה מה יותר כואב, תורה או קוראן?
      16/11/10 19:57:

    צטט: מנצ'וריה 2010-11-14 12:20:56

    בחורה חרדית בבני ברק באה אל הרבנית להתייעצות.
    "מה הבעיה מיידעלע?"
    "רעבעצן, שני בחורים, מוישל'ה ויענקל'ה, מאוהבים בי ורוצים להתחתן איתי".
    " נו?"
    "אז באתי אלייך לשאול במי לבחור. יענקל'ה או מוישל'ה? מי יהיה המאושר?"
    הרבנית העיפה בה מבט קצר וענתה:
    "תתחתני עם יענקל'ה. מוישל'ה יהיה המאושר..."

     

    אין ספק, הדת בשירות הפצת האושר.

      14/11/10 12:20:

    בחורה חרדית בבני ברק באה אל הרבנית להתייעצות.
    "מה הבעיה מיידעלע?"
    "רעבעצן, שני בחורים, מוישל'ה ויענקל'ה, מאוהבים בי ורוצים להתחתן איתי".
    " נו?"
    "אז באתי אלייך לשאול במי לבחור. יענקל'ה או מוישל'ה? מי יהיה המאושר?"
    הרבנית העיפה בה מבט קצר וענתה:
    "תתחתני עם יענקל'ה. מוישל'ה יהיה המאושר..."

      13/11/10 19:53:

    צטט: נועה עדן 2010-11-13 12:20:12

    אז מה שאתה אומר זה שהדתות אשמות במלחמות?

     

    לא בדיוק. הדתות יכולות להיות פלטפורמה למציאת מכנה משותף בין אנשים, לשגשוג ואפילו לשלום, מצד שני הן יכולות להיות פלטפורמה לסיכסוכים ומלחמות. תלוי איך המאמינים מעדיפים להשתמש בהן.

      13/11/10 12:20:
    אז מה שאתה אומר זה שהדתות אשמות במלחמות?

    מעשה ברבי וקאדי

    10 תגובות   יום שישי , 12/11/10, 08:37

    יום בהיר אחד בשתי ערים שונות נפטרו רבי וקאדי.

    שני הצדיקים עלו השמימה ודפקו על דלתות מרום. הציץ בהם שומר גן עדן במבט בוחן.

    צעד הרבי קדימה: “תן לי להיכנס, כל חיי מילאתי את מצוות האל כפי שהורה לנו בתורה...

    דחף אותו הקאדי: “אל תיתן לו להיכנס. הוא איננו ראוי. אני הוא זה שמילא את מצוות האל כפי שהן כתובות בקוראן". התחילו לריב זה עם זה.

    לשמע ההמולה החלו יושבי גן העדן להתקבץ ליד השער.

    הביט "השוכן במרומים" במהומה וירד ליישב את הסכסוך. פנה אליו הקאדי "אני עבדך האמתי" קטע את דבריו הרבי "אני עבדך האמתי", ושוב התלהט הויכוח.

    הפריד אלוהים בין הניצים. לקח ספר קוראן ומסרו לרבי, לקח ספר תורה ונתנו לקאדי וחיכה לתגובתם.

    לקח הרבי את הקוראן, לקח הקאדי את התורה והחלו להכות בהם אחד את השני.

     

    * המעשיה הזאת נכתבה על ידי עצבן הצעיר לפני יותר משני עשורים.

    האם עדיין היא רלוונטית? האם אנשים עדיין משתמשים "בדברי אלוהים" כאלות, חרבות ורובים?

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין