ישנה אופנה חדשה בארץ בה סוחרים מנצלים כל הזדמנות לתבוע את חברות המט"ח על הפסדיהם בתרוצים מתרוצים שונים. לעיתים בצדק אך לרוב לא בצדק.
צריך מעט לעשות סדר בעולם המט"ח בישראל למען הסוחר המתחיל אשר מחפש את דרכו בנבכי עולם המט"ח.
שוק המט"ח בישראל מתחלק פחות או יותר בצורה הבאה:
חברות מט"ח ברוקרים. סוחרי מט"ח. "תומכי לחימה" לחברות המט"ח - גופים אשר עוזרים לחברות הברוקרא'ז "לייצר " יותר סוחרים,יותר חשבונות מסחר.
חברות המט"ח – הברוקרים - מתחלקים לכאורה ל 2 קבוצות עיקריות : חברות מט"ח עושות שוק חברות מט"ח לא עושות שוק
גם כאן ישנה תת חלוקה אשר נדון בה בהמשך.
לרבים המילה : "עושה שוק" נחשבת מילה גסה,מילה שלילית. לא בהכרח כך הדבר למרות שבישראל הצליחו להביא את המונח "עושה שוק" לרמות אשר לא הצליחו להגיע אליהם באף מקום אחר בעולם.
חברת ברוקרא'ז "עושת שוק" הנה למעשה חברת מסחר למט"ח אשר מאפשר פלטפורמת מסחר לסוחרים אשר מפקידים את כספם בחברה זו וגישה ישירה לשווקים שונים בעולם בזמן אמת. החברה מאפשר גם פלטפורמת מסחר , גם ציטוטי מחיר בזמן אמת, ואפשרויות ביצוע נרחבות על נכסים רבים בשוק ההון. חברות אלו השקיעו ומשקיעות הון עתק ברכישת טכנולגיות ובהעסקת צוותים אשר יאפשרו שרותים נרחבים אלו ללקוחות שלהם.
העניין הוא שחברות אלו לוקחות על עצמן סיכון די מחושב בפעילות שלהם כאשר הן מסתמכות (הרווחים שלהם מראים שאולי די בצדק) על הסטטיסטיקה שבה מירב הסוחרים לבסוף מפסידים את כספם בשוק המט"ח.
כאן מגיע ביטוי חדש,מונח חדש – "מתכסים" או "לא מתכסים" על עסקאות של הלקוחות שלהם.
כדוגמה: חברות ביטוח רבות דואגת להתכסות בחברת ביטוח גדולות יותר. גם חברת ענק כמו הפניקס הישראלי מוצאת לנכון (אני מניח) להתכסות לא מעט מיקרים בחברות גדולות כגון חברת לוידס העולמית. במקרה של אסון חס וחלילה בישראל ( כמו רעידת אדמה) לא תוכל הפניקס לעמוד בעול התשלומים ללקוחות המבוטחים, דבר אשר יכול להובילה לפשיטת רגל ולכן היא תדאג בודאי להתכסות במקרים רבים בחברות גדולות יותר, בעלי חוסן פיננסי רחב יותר.
כך גם חברות המט"ח עושות השוק. יש שיקול חד, קר וסטטיסטי שמנחה אותן,שיקול עיסקי לכל דבר. חברות אלו לוקחות על עצמן את הסיכון בהנחה שהלקוח שלהם יפסיד מבחינה סטטיסטית ולכן לא מתכסות עליו לכאורה. במידה והלקוח הפסיד את כספו, פטורות חברות אלו מתשלום כל שהוא לגוף אחר מכיוון שהן לקחו על עצמן את הסיכון במלואו ושומרות את ההפסד שלו כרווח שלהם במלואו. אך מה קורה עם הלקוח הרוויח והם לא התכסו עליו? ובכן כאן עליהם לספוג את הרווח של הלקוח (ההפסד שלהם) מכיסם ולשלם לו. אך הנחת הבסיס היא שלקוח שהרוויח לא ימשוך רווחים ( האופי של רבים מהסוחרים) וימשיך לסחור וסטטיסטית יפסיד בסופו של דבר. לרוב הצדק בצד של חברות הברוקא'ז.
אין דבר רע בלהיות חברה עושת שוק, זוהי לא מילה גסה, כל עוד החברה נהנית מגיבוי פיננסי חזק למקרה שיצטרכו לשלם רווח מכובד ללקוח אשר ביצע עיסקה גדולה,הרוויח והן לא התכסו עליו והוא רוצה למשוך את הרווחים שלו. קרו מיקרים כאלו שיצרו בהחלט בעיה לחברות מט"ח יחסית קטנות שהחמדנות מעט עלתה להם לראש והן לקחו על עצמם סיכונים מיותרים.
חברות עושות שוק הנן למעשה החברות שיצרו את היסודות לפיתוח השוק בישראל וחשיפתו לרבים. משיקולים עיסקיים שלהם השקיעו חברות אלו סכומי עתק בשיווק הפעילות שלהם בישראל ויש לזקוף זאת לזכותן.
חברות אלו לרוב מחזיקות מערכות מאוד יקרות ומאוד מתוכמות אשר מנהלות סיכונים ועוזרות להם לבצע החלטות בזמן אמת מתי וכמה להתכסות. לשם כך הן מעסיקות לרוב מנהלי חדרי עסקאות די מוכשרים אשר לוקחים החלטות בזמן אמת בסכומים לא מבוטלים. החברות יכולות לנטר בכל עת ובאופן סטטיסטי מי לקוח שבאופן יחסית רציף מייצר רווחים אל מול לקוחות אשר באופן די רציף מפסידים ועל ידי כך להחליט שוב עלי מי כדאי ועל מי לא כדאי להתכסות.
המערכות שלהם יספקו להם נתונים בזמן אמת לדוגמה כמה לקוחות בזמן אמת "פתוחים" ובאיזה מחזורים בעסקאות לונג על ה EURUSD וכמה בעסקאות שורט על אותו הצמד וכך גם להגיע להחלטות בזמן אמת על רמת ההתכסויות הנדרשת לטובת החברה ולביטחון החברה.
ובכן, ניתן להבין שהכינוי שמודבק לחברה כ- "עושת שוק" הוא לא בהכרח מילה גסה כאמור כל עוד יש את החוסן הפיננסי, יש את הצוותים הנכונים שיודעים לנהל עסקאות וסיכונים בזמן אמת. זה שחברות אלו מרוויחות לא פעם על חשבון ההפסדים שלנו זה לא נורא כל עוד אנו יודעים שכאשר נרוויח, הכסף שלנו יגיע אלינו וכול עוד נדע שלא יהיה מקרה שבו לקוח אשר הרוויח סכום עתק ורוצה לקבל אותו מבית המסחר יוכל לקבל אותו מבלי בעיות וגם לא לפגוע בחוסן הכלכלי של החברה שיכול להובילה לחדלות פירעון אשר תוביל לסגירה ולכך שלקוחות רבים לא יראו את כספם יותר.
ההיסטוריה הוכיחה שמקרים של פשיטת רגל של חברות מט"ח בעולם הנן די נדירות ובישראל חווינו זאת רק פעמיים. במקרה האחד – סגירה ופשיטת רגל של חברה ובמקרה השני סגירה של חברה ופתיחתה בשם אחר. לרוב השוק די יציב ואמין.
אין לחשוש לעבוד עם חברות עושות שוק כל עוד אנו מקבלים תנאי מסחר הוגנים,ביצועים הוגנים,שירות נאות וכדומה.
המתנות :
על מנת לעודד לקוחות להפוך ללקוחות שלהם מעודדות חברות המט"ח " עושות השוק" קבלת מתנות די מכובדות לסוחר\לקוח הפוטנציאלי. כאן כבר אנו מתחילים להכנס לתחום שהוא "רעה חולה" ישנן מתנות מאוד יצירתיות שמספקות חברות הברוקרא'ז ללקוח הפוטנציאלי, מתנות שאמורות (ואף עושות זאת בהצלחה לא קטנה) לפתות אותו לפתוח חשבון מסחר דווקא בבית המסחר שלהם. דוגמאות (חלק ממש קטן מהדוגמאות): הפקד 1000 דולר וקבל 30% מענק על ההפקדה. חשבון מוגן הפסדים הפקד סכום מסויים וקבל קורס מסחר חינם ומחשב נישא וכך הלאה, יש כאמור אין ספור דוגמאות.
למתנה כידוע יש מחיר. ברגע שלקוח בחר לקחת את "המתנה" הוא מכפיף את עצמו לתנאים לא פשוטים אשר יגבילו אותו במשיכת רווחים עתידית ( אם יהיו כאלו). למעשה, נקטו חברות אלו בצעד כמעט גאוני אם מותר לשבח אותן על כך. מכיוון שהסטטיסטיקה הנה לרעת הלקוח, הסבירות שהלקוח יוכל לעמוד בתנאים אשר יהפכו את המתנה לשלו ללא תנאי היא מאוד קטנה או שפשוט תארך חודשים רבים של מסחר ושל מחזורי מסחר. למעשה, מצליחות כך חברות המט"ח " לכבול " אל הלקוח אליהם לתקופות מאוד מכובדות של זמן מבלי לאפשר ללקוח זה "לעבור" לחברה אחרת.
אפשר כמובן פשוט לבחור לא לקחת מתנה ולא להגביל את עצמנו, חברות אלו לא מכריחות אותנו, הן רק מפתות אותנו וזוהי זכותן המלאה כמיזם עיסקי ככל מיזם אחר אשר נוקט באמצעי פרסום ושיווק כאלו ואחרים.
טוב, האמת שהסיפור כאן הוא עדיין ארוך ומגיע גם לרמות של "כריתת" בריתות ודילים בין חברות מט"ח והיריעה בודאי ארוכה מכדי להכיל את כולה במאמר אחד. אך בואו נעבור לקבוצה השניה.
חברות לא עושות שוק
האיצטלה העיקרית בהם מתכסות חברת המט"ח שמגדירות עצמן חברות " לא עושות שוק " הנה בכך שהן מתכסות על כל העסקאות של הלקוחות שלהם ולכן לא נהנות מהפסדי הלקוחות שלהם ולכן למעשה פועלות ללא כל ניגוד אינטרסים אל מול לקוחותיהן. חברות מט"ח אלו מפעילות מערכות התכסות אוטומטית ולכן לא נדרשות למערכות דומות לחברות עושות השוק וגם לא להיקף הצוותים.
כאן ישנה שוב חלוקה ל 2 קבוצות עיקריות : חברות לא עושות שוק חברות שמציגות עצמן כחברות לא עושות שוק אך למעשה משמשות כנציגות של חברות עולמיות שהן כן עושות שוק.
יש מעט מאוד חברות לא עושות שוק בישראל. חברות קטנות אשר מפעילות מערכות התכסויות אוטומטיות ולא מצריכות צוותים גדולים על מנת להפעיל את החברה. לכאורה, חברות אלו מציינות שהן מתכסות על כל העסקאות ללא כל שיקול דעת ומרוויחות רק על מירווחי המסחר של צמדי המטבעות. יש להודות על האמת. כמה כבר ניתן להרוויח רק על מירווחים? ובכן האמת??? אפשר להרוויח לא רע בכלל מכך, אך עדיין לא כפי שמרוויחות החברות שעושות שוק. לכן גם כאן ישנה מערכת שיקולים ולא פעם בעסקאות מינוף קטן יחסית של לקוחות בהם בוחרות חברות אלו לא להתכסות מפני שרמות הסיכון ביחס למינוף הנהיחסית קטנה.
כאו נזכיר מושג נוסף :
חברות עם Deal Desk וחברות ללא Deal Desk .
חברות עם חדר עסקאות הנן חברות אשר יש להם צוותים 24 שעות ביממה אשר משרתים את הלקוחות שלהם בפתיחת וסגירת עסקאות,תקלות,תמיכה וכדומה. חברות דווקא מעדיפות להתהדר בעובדה שאין להם חדר עיסקאות מה שיוכיח לעולם שהם לא חברות עושות שוק ושההתכסות שלהם הנה אוטומטית על ידי מערכות מחשב וללא צורך בצוותים. טוב גם כאן יש יתרונות וחסרונות לכל דבר.
אבל יש חברות שמתהדרות בעובדה שהן ללא חדר עסקאות ולא בצדק, הם מתהדרות במשהו שהוא לא שלהם ועל כךנסביר מייד.
עד כה לטעמי לא ניתן להגדיר היכן עדיף לסחור – חברות כאלו או אחרות. כל עוד המערכת שהלקוח מקבל הנה מערכת מסחר איכותית, רמות הציטוטים הנה טובה,מירווחי המסחר הוגנים, השירות איכותי, החוסן הפיננסי במקום, ואין התערבות ידנית של בית המסחר או כל סוג של התערבות אחרת אז לא הייתי רואה יתרון או חיסרון בקבוצה כזו או אחרת.
יש בישראל חברות שהן עושות שוק – אך איכותיות ביותר. יש חברות עושות שוק שהייתי מכנה אותן – קצביות(סליחה על הביטוי) – שהחמדנות ברמה כה גבוהה והרצון לייצר רווח מהיר כה מוטמע בדמם שמוביל אותם לפעולות רבות אשר הן לא לטובת הלקוח. לצערי לא ידע הסוחר המתחיל כיצד לבחור מבניהן וכיצד לאתר חברות אלו. אך אלו יוצאות מהכלל ודווקא יש די עדנה יחסית מבחינה זו בישראל. חברות מבינות שאנו שוק קטן שאוהב " לעשות רעש" ומעדיפות לשמור על מוניטין ושמם הטוב.
חברות שמציגות עצמן כלא עושות שוק :
חברות אשר קיבלו או משמשות כנציגות של חברה ישראלית או בדרך כלל חברה מחו"ל ( חברת ברוקרא'ז כמובן). מכיוון שחברות אלו מרוויחות מעמלות מסחר אשר משולמות להם על ידי החברה הראשית, רוצות חברות אלו בדרך כלל שהלקוח שלהם "ישרוד" כמה שיותר בשוק, שיבצע מחזורי מסחר סבירים ועל ידי כך יקבלו גופים אלו יותר עמלות מסחר מהחברות הראשיות אשר הן עושות שוק ( שוב, זאת לא בעיה ולא מילה גסה).
יש בדרך כלל 2 אפשרויות להיות חברות כאלו:
White label והשניה IB
במקרה הראשון "מתחזה" החברה לחברה עצמאית לחלוטין עם שם משלה ולוגו משלה. היא למעשה מקבלת את כל הטכנולוגיות ומערכות המסחר מהגוף הראשי אליו חברה. די דומה הדבר לסניף מקומי של חברה גדולה אך מבלי להזדהות כך. מקרה שני IB – שלוחה של חברה עם הזדהות מוחלטת שכך. (זה היה ממש בקצרה כמובן) יש לא מעט הבדלים מבחינת אופי קבלת הרווחים בשתי מיקרים שונים אלו. אך בהחלט מיותר לדון הם. רק חשוב היה ראוי לציין שאמירות כגון : " אני לא חברת עושת שוק" היא אמירה לא נכונה בכלל לחברות מסוימות.
שוב, אין גנאי בלהיות חברה עושת שוק כל עוד....................דיברנו על כך כבר .
"תומכי הלחימה"
כאן מתחילה לא מעט מהבעיה שגורמת שם כה רע לשוק המט"ח. חברה צעירים רבים ( לא בהכרח צעירים בגיל אלה יותר צעירים בנסיון) אשר רואים הזדמנות לכסף מהיר בשוק ההון. חברה אלו מקימים אתרים,מפיצים תכני וידאו ( חלקם די משכנעים) ולא מעט מהם מתהדרים בשמות "מפוצצים" ומציעים תכני לימוד עם שמות מאוד מרשימים. קבוצות אלו מבטיחות רווחים קלים, אסטרטגיות מסחר אשר " לא מפסידות", קורסים כאלו ואחרים כאשר למעשה במקרים רבים " נחבא" כאן מנוע ליצירת לקוחות לבתי המסחר. חברות המסחר מוכנות לשלם לא מעט עבור כל סוחר אשר יפקיד את כספו בבית המסחר שלהם. לכן חברות אלו מציעות תגמול נאה מאוד במספר אפיקים לקבוצות רבות אלו שצצות להם ברשת חדשות לבקרים. תגמול בגין הפקדה( ביחס לכמות ההפקדה), תגמול בגין מחזורי המסחר, ואולי עוד אפיקי תגמול.
גם כאן רואי לציין שאין כל רע בלחלוק רווחים עם בתי המסחר. השאלה היא האם באמת נצליח לייצר באופן זה בישראל דור של סוחרי מט"ח מצליחים. סוחר מט"ח נדרש להכשרה מאוד ארוכה וללא מעט נסיון על מנת לצבור רווחים.
נראה שהרגולציה אשר נראית קרובה מתמיד תעשה אולי מעט סדר בשוק ושאולי נראה אכן שוק של מקצוענים מלווה את השוק הזה ומלווה דור חדש של סוחרים להצלחה מתוך רצון אמיתי להצלחה ולא מתוך תאוות בצע ושאיפה לרווחים קלים ומהירים.
טוב,,אז מה הקשר לעולם המשפט?
חוסר ההבנה של ההבדלים בין סוגי החברות גורם ללא מעט סוחרים אשר הפסידו את כספם במו ידיהם להפנות אצבע מאשימה לחברות המט"ח, כאילו הן גרמו ללקוח את ההפסד. רוב ההפסדים נגרמים בגלל הסוחר עצמו ולא בגלל בתי המסחר. הכי קל להאשים אחרים בהפסדים שלנו. גם כאן יש " טריקים" כאלו ואחרים ( ויש לא מעט) של חלק מבתי המסחר אשר מעט מקשות עלינו להרוויח אך זו לבטח לא הסיבה להפסדים שלנו. ריבוי התביעות גורם לחברות מסחר רבות להדיר את רגליהן מישראל וחבל. בסופו של דבר יהיה סדר וככל שיהיו לנו כסוחרים יותר אפשרויות בחירה התחרות על תנאי המסחר תגבר וזה יהיה לטובת הסוחר. המקרים של הפסדי עתק של סוחרים הנם לא נעימים לאוזן אך יש להאשים רק את הגורם האנושי במירב המקרים ולא את הגורמים המספקים לנו את השרותים למסחר.
אני מניח שמאמר זה יכול להכיל עוד דפים רבים. אך כרגע למען הסדר הבסיסי אני חושב שזה יספק. בברכה והצלחה
|