כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (42)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      15/11/10 20:21:

    צטט: גרבו 2010-11-15 20:08:50

    שבו *

    .

    גם לי וכיכבתי את השיר היפה שלך. 

      15/11/10 20:21:

    צטט: גרבו 2010-11-15 12:05:07

    אכן פרק מפתיע ומסקרן ביותר!!!
    מחכה להמשך בקוצר רוח
    כתיבתך נהדרת חיים
    תודה (עדיין לצערי נטולת כוכבים)
    יום נהדר גרטה

    .

    המון תודות גרטה והוא עדיין לא הסתיים זה

    רק מחצית הקטע. ערב נפלא גרטה. 

      15/11/10 20:08:

    שבו *

      15/11/10 12:05:

    אכן פרק מפתיע ומסקרן ביותר!!!
    מחכה להמשך בקוצר רוח
    כתיבתך נהדרת חיים
    תודה (עדיין לצערי נטולת כוכבים)
    יום נהדר גרטה

      14/11/10 21:36:

    צטט: פרח משוגע :) 2010-11-14 21:17:10

    ***
    תודה לך

    .

    תודה לך מקרב לב,

    פרח מלבלב! 

      14/11/10 21:17:
    ***
    תודה לך
      14/11/10 19:54:

    צטט: OCN 2010-11-14 19:32:23

    מעניין ומרתק
    וחבל שאין כוכבים כבר המון זמן

    .

    המון תודות OCN שמחתי מאוד

    שהקטע עניין אותך, וזה העיקר. 

      14/11/10 19:53:

    צטט: איה שדה 2010-11-14 18:00:47

    כתיבה טובה מאוד, מן הסוג שהופך את אורכו של הפוסט מחסרון ליתרון.

    .

    המון תודות איה עבור המלים החמות.

     

      14/11/10 19:53:

    צטט: sari di 2010-11-14 08:50:11

    מרתק...:)
    התרוקנו כוכביי. עוד אשוב.

    אין צורך להתנצל שרי, זו הבעיה של כולנו.

    העיקר שרותקת! 

      14/11/10 19:32:
    מעניין ומרתק
    וחבל שאין כוכבים כבר המון זמן
      14/11/10 18:00:
    כתיבה טובה מאוד, מן הסוג שהופך את אורכו של הפוסט מחסרון ליתרון.
      14/11/10 08:50:
    מרתק...:)
    התרוקנו כוכביי. עוד אשוב.
      13/11/10 19:03:

    צטט: דיוטימה 2010-11-13 18:55:23

    אולי זה מבחנו של סיפור טוב - שגם מקריאת פרק בודד מתוכו, הוא שלם!

    קידום ההתרחשויות יוצא מן הכלל.

    תיאורו של הטיפוס החדש, אותו ג'והן מסתורי, האופן בו צץ להשתלב בסיפור - מרמז דבר וכומס שניים - אותנטי ומרתק !!

    .

    ביקורת, פרשנות, סקירה מאלפת. קל לי כמובן לומר זאת משום

    שהיא מחמיאה לי. מעבר לכך היא מעודדת אותי מאוד.

    אני עצמי סבור שאצטרך עוד עריכה, ואם כתב היד הגמור יתקבל

    באיזו הוצאה הוא לבטח יעבור עריכה נוספת. 

    המון תודות דיוטימה ושבוע מהנה ומלא השראה.

      13/11/10 18:55:

    אולי זה מבחנו של סיפור טוב - שגם מקריאת פרק בודד מתוכו, הוא שלם!

    קידום ההתרחשויות יוצא מן הכלל.

    תיאורו של הטיפוס החדש, אותו ג'והן מסתורי, האופן בו צץ להשתלב בסיפור - מרמז דבר וכומס שניים - אותנטי ומרתק !!

      13/11/10 18:35:

    צטט: א ח א ב 2010-11-13 18:29:41

    יפה ...מפתיע
    העלילה נמשכת ונפרשת הלאה.
    הגיע הזמן להחזיר את ניקול למרכז העניינים

    .

    זה ייקח קצת אחאב, היא הרי נשלחה להשתלמות

    במוסקבה, ואני מניח שהיא כבר התארגנה במקום

    כלשהו... וכמו במציאות הדברים צריכים להתנהל

    ביסודיות וזה לוקח קצת זמן כאמור.

    המון תודות אחאב. 

      13/11/10 18:32:

    צטט: בטי 2000 2010-11-13 18:23:36

    הייייי חיים....

    מזמן לא אמרתי לך שאתה כשרון.....

    ומלבד זאת...הג'והן הזה....לא מוצא חן בעיני...עם כל מאמציו להיות נחמד כלפי ניק...

    בטי

    .

    המון תודות בטי אוזניי כריות כל הזמן לשבחייך...

    אני לא מתפלא בטי שאת לא מחבבת את ג'והן,

    הוא המפעיל הזמני של ניק ושמו דימטרי. 

      13/11/10 18:29:
    יפה ...מפתיע
    העלילה נמשכת ונפרשת הלאה.
    הגיע הזמן להחזיר את ניקול למרכז העניינים
      13/11/10 18:23:

    הייייי חיים....

    מזמן לא אמרתי לך שאתה כשרון.....

    ומלבד זאת...הג'והן הזה....לא מוצא חן בעיני...עם כל מאמציו להיות נחמד כלפי ניק...

    בטי

      13/11/10 18:14:

    צטט: צילום בזמן אמת 2010-11-13 11:06:56


    מסקרן

    שבת שלום

    .

    שימחת אותי צ.ב.א

    שבוע נפלא. 

      13/11/10 18:12:

    צטט: eladunger8 2010-11-13 09:22:21

    כיף לפתוח את הבוקר ככה

    .

    אם הקטע הזה עשה לך את הבוקר אלעד,

    אני מאושר. המון תודות ושבוע מלא השראה. 

      13/11/10 18:10:

    צטט: ניקיטה10 2010-11-13 08:19:25

    תודה חיים

    מרתק כתמיד

     

    תגיד..גם במקור מ-1991 שיבצת תמונה כל כך יפה?

     

    שבת שלום (צר לי..אני מנפגעי הכוכבים באתר...)

    .

    חהחהחה... הפעם הראשונה שבקרתי בניו יורק הייתה

    בשנת 2008,

    וגם אז לא צילמתי, את הצילום הזה צילמתי ב- 28.9.2010

    בדרך למייסיס...

    המון תודות אודי.

      13/11/10 18:05:

    צטט: *מרוית באהבה.* 2010-11-13 08:02:08

    שבת בבוקר כמה כייף.

    לקרוא אותך שוב.

    פשוט מרתק כהרגלך.

    בוקר טוב והמשך שבת מהנה.נשיקה


    ''

    עדיין מחוסרת כוכבים כבר מס' ימים סורי.

     .

    איזו מחמאה אדירה רווית אין מלים בפי!

    אני מאוד מודה ומאוד שמח שנהנית עד

    כדי כך.

      13/11/10 18:02:

    צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-11-13 00:17:11

    מגניב יפה מאד

    .חיוך

    MUCHAS GRACIAS AMIGO 

      13/11/10 18:00:

    צטט: חיים חצב 2010-11-12 23:56:07

    1991 היתה שנה טובה ..

    .

    תודה חיים אך גם 2010 היא כזו...

    היה לי חלום

     

    היה לי חלום                        

    מפתיע, מופלא                     

    ואם כי גז                            

    לאחר מספר                        

    שניות בלבד,

    דומה היה כי                        

    יימשך לעד.                        

    אולם...                              

    אנ'לא לותר קינג         

    וגם לא סטינג                       

    לא ארב לי צלף

    ולא העירני

    רעד בכנף

    שהרי איני מלאך

    משכתי

    במיתרי המצנח

    ונחתתי על

    מצע יחסית רך...

    סלע המציאות.

     

    © חיים קדמן 2010 – כל הזכויות שמורות.

      13/11/10 17:54:

    צטט: ron294 2010-11-12 22:38:52

    גם הפעם אני חש שנסללה הדרך בלי ערפל כלשהו.
    אהבתי.

    .

    הדרך נסללה אכן היטב והזורעים עומדים לקצור...

    המון תודות רוני. 

      13/11/10 17:53:

    צטט: anaatti 2010-11-12 22:34:36


    המילים שג'והן השתמש בהם ,מראים על טון דיבור מתרה ומצווה
    "בבטחה ובסודיות, בדיסקרטיות מלאה בנאמנות וצייתנות. "

    והסוף המאיים, משהו' :
    אנו לא נסבול גם את הסטייה הקלה ביותר מהעקרונות שפורטו עתה באוזניך!'

    מקווה שניק מבין שזה הרבה מעבר לפגישה עם ניקול....

    אולי טועה,
    אך זו התחושה של המילים של ג'והן...

    נמתין ונראה....
    .

    נכון בהחלט ענתי ההגדרה היא איומים מוסווים, ניק כל כך

    נפעם שהוא לא נותן את דעתו לכל הסיכונים שהוא עומד

    בפניהם, כלומר שטיפת המוח הצליחה מעל למשוער.

    ולפגישה המחודשת עם ניקול יש מחיר יקר שהוא טרם

    לקח אותו בחשבון.

    המון תודות עבור ההתעניינות בגורלו והתגובה עם מוסר

    ההשכל הנבון.

     

      13/11/10 11:06:

    מסקרן

    שבת שלום
      13/11/10 09:22:
    כיף לפתוח את הבוקר ככה
      13/11/10 08:19:

    תודה חיים

    מרתק כתמיד

     

    תגיד..גם במקור מ-1991 שיבצת תמונה כל כך יפה?

     

    שבת שלום (צר לי..אני מנפגעי הכוכבים באתר...)

      13/11/10 08:02:

    שבת בבוקר כמה כייף.

    לקרוא אותך שוב.

    פשוט מרתק כהרגלך.

    בוקר טוב והמשך שבת מהנה.נשיקה


    ''

    עדיין מחוסרת כוכבים כבר מס' ימים סורי.

      13/11/10 00:17:

    מגניב יפה מאד

      12/11/10 23:56:
    1991 היתה שנה טובה ..
      12/11/10 22:38:
    גם הפעם אני חש שנסללה הדרך בלי ערפל כלשהו.
    אהבתי.
      12/11/10 22:34:

    המילים שג'והן השתמש בהם ,מראים על טון דיבור מתרה ומצווה
    "בבטחה ובסודיות, בדיסקרטיות מלאה בנאמנות וצייתנות. "

    והסוף המאיים, משהו' :
    אנו לא נסבול גם את הסטייה הקלה ביותר מהעקרונות שפורטו עתה באוזניך!'

    מקווה שניק מבין שזה הרבה מעבר לפגישה עם ניקול....

    אולי טועה,
    אך זו התחושה של המילים של ג'והן...

    נמתין ונראה....

      12/11/10 22:25:

    צטט: סאלינה 2010-11-12 22:20:31

    חיים,
    תודה על עוד פרק מפתיע ומרתק...
    מחכה להמשך ואולי להתבהרות...
    סוף סוף הגיע גם תורי להיות בלי *****
    שבת טובה ורגועה !!
    סאלינה

    .

    שבת נפלאה סאלינה והמון תודות.

    כן תהיה התבהרות ללא ערפל וללא

    דממת אלחוט. 

      12/11/10 22:20:
    חיים,
    תודה על עוד פרק מפתיע ומרתק...
    מחכה להמשך ואולי להתבהרות...
    סוף סוף הגיע גם תורי להיות בלי *****
    שבת טובה ורגועה !!
    סאלינה
      12/11/10 22:09:

    צטט: debie30 2010-11-12 21:51:59

    חיים יקר,
    אכן פרק מפתיע.,
    לניקול זרועות מאוד ארוכות,

    אם השליח שלה הצליח למצוא את ניק בניו-יורק.

    מה מסתתר מאחורי זה???

    מניחה שתגלה לנו בפרקים הבאים.

     

    תודה על הפרק המרתק,

    שבת נהדרת

     

    דבי

     

    (אני מאלה שנותרו ימים רבים ללא *** )

    .

    גם אני משולל כוכבים דבי כמו כולם, צרת רבים חצי נחמה.

    העלילה נפרשת, דברים מתחילים להתברר גם לניק המופתע.

    התקווה מכל מקום קשורה במחיר יקר ואותו אנו נבין באופן מלא

    ולא רק במרומז, החל מהקטעים הבאים. 

    המון תודות דבי ושבת מלאת השראה.


     

     

      12/11/10 21:57:

    צטט: ספרותית 2010-11-12 21:47:25

    *כוכב

    .

    המון תודות ספרותית, 'איך זה שכוכב בודד

    אחד מעז...? בליל בלי כוכבים. 

      12/11/10 21:55:

    צטט: סערה בכוס ויסקי 2010-11-12 21:46:48

    ויסקי כפול פעמיים אחד לכבוד כתיבתך המרתקת ואחד ארים לכבוד חברותנו

    לצערי נטול כוכבים כבר ימים ארוכים
    אז ארים עוד כוסית במקום

    .

    גם אני לא חדלתי להתנצל מזה יומיים בכל התגובות

    שלי סערה. תודה מקרב לב סערה עבור המחמאות -:

    BOTTOMS UP 

      12/11/10 21:51:

    חיים יקר,
    אכן פרק מפתיע.,
    לניקול זרועות מאוד ארוכות,

    אם השליח שלה הצליח למצוא את ניק בניו-יורק.

    מה מסתתר מאחורי זה???

    מניחה שתגלה לנו בפרקים הבאים.

     

    תודה על הפרק המרתק,

    שבת נהדרת

     

    דבי

     

    (אני מאלה שנותרו ימים רבים ללא *** )

     


      12/11/10 21:47:
    *כוכב
      12/11/10 21:46:
    ויסקי כפול פעמיים אחד לכבוד כתיבתך המרתקת ואחד ארים לכבוד חברותנו

    לצערי נטול כוכבים כבר ימים ארוכים
    אז ארים עוד כוסית במקום
    0

    ניו יורק – 'משימה בשלט רחוק' – קטע

    42 תגובות   יום שישי , 12/11/10, 21:32

    http://cafe.themarker.com/image/1819412/
    שעה שניק יצא מקרון הרכבת התחתית ועשה את צעדיו הראשונים על הרציף התת-קרקעי, התחכך בו תוך כדי הליכה אדם צעיר יחסית לבוש בחליפה מהודרת. הטיפוס המסוים עד כמה שניק זכר האדם הזה עמד בדרכו כאשר הוא יצא מהקרון, כך היה נדמה בכל אופן. מכל מקום הוא לא נראה כמו אחד שאצה לו דרכו, כך שלשם מה הוא נתקל בו כלל לא היה ברור לניק.

    'מצטער,' אמר הזר בהיר השיער הלבוש בהידור, מציץ בפניו של ניק במעין חיוך מלגלג, או שמא היה חיוך של אדם המכיר אותו – כמו היה אחד ממכריו שזמן רב הוא לא ראה. מבטאו של הזר בהגיית המלה הבודדת בלבד, הזכיר לניק את מבטאם של הוריו הקשישים שאנגלית לא הייתה שפת אמם. זה לא היה אותו מבטא כבד, והזר הזה עשה כמיטב יכולתו להסתירו ללא ספק. אולם עקבות מקורו של הזר היו די ברורים לו לניק, הוא לא התקשה לזהותם. עוד מזרח אירופי, סלאבי המאמין שהוא יכול להעמיד פני אנגלו-סקסי. סיכם לעצמו ניק את התקרית הזעירה וחסרת החשיבות. הוא לא טרח לענות לזר ואף לא העיף מבט נוסף לכיוונו, אלא המשיך עם ההמון, טיפס בגרם המעלות למפלס הכניסה והיציאה; חלף באחת מדלתות היציאה המסתובבות בתורו, ונע בין קהל היוצאים לעבר היציאה לצד השמאלי של השדרה החמישית. תוך כדי עליה בגרם המדרגות סמוך ליציאה לרחוב ניק ראה שוב את אותו זר. הוא עמד ממש בפתח מעל המדרגה האחרונה כאילו שחיכה למישהו, נתמך בידו האחת במעקה, עטוי בחליפת קיץ בהירה שעלתה ללא ספק סכום ניכר, מחייך בחיוכו המוזר בכיוונו של ניק.

    האדם הזה מחייך אליי כאילו שהיינו שני החברים הטובים ביותר בעולם. זה אותו האדם ולא אחד שדומה לו! האם הוא לא עמד לעלות לרכבת לפני כמה דקות כשהוא נתקל בי, זה היה הרושם שלי והוא נראה כל כך להוט להידחף. איך הוא הספיק לצאת לפניי? בעצם יכול שהוא מחייך למישהו מאחוריי... ניק הוסיף להרהר נבוך, והפנה את ראשו לאחור במבט חטוף.  האם זה באמת הוא? אוקי אני לא מכיר אותו וזהו זה לא אכפת לי. הוא סיכם לעצמו בכעס, מתחמק מפניו המחייכים של הזר. לא הייתה שום כוונה להקדיש מחשבה נוספת לעניין חסר התוחלת הזה, עניין של צירוף מקרים ותו לא. אך זה קרה פעם נוספת, הזר חסם את דרכו החוצה, לא היה לו לניק שום ספק הפעם. זה אותו אדם שטני, זה שנתקל בו על הרציף בצאתו מהקרון. כאשר ניסה לחלוף על פניו הוא תפס את אמת ידו הימנית של ניק... הם סרו לצד אחד שניהם עד לקצה המדרכה כמעט, מניחים להמון לעבור. לכודים בין זרם ההולכים ושבים לבין זרם התנועה השוטף של כלי הרכב ופנסיהם המסנוורים על הכביש הרחב. הוא בטח חושב שאני איזה סוטה או השד יודע מה... חלף הרהור מהיר במוחו של ניק וגל של זעם שטף אותו. הוא הפנה את מלוא גופו לזר ושחרר בכוח את ידו בתנועה חטופה.

    'הגיע היום...' פלט הזר כמעט בלחש.

    'איזה יום, מה אתה מקשקש! השיב לו ניק בכעס עצור. 'מי אתה לכל הרוחות? מה אתה מחפש?!?'

    הזר שניצב מולו היה גבר תמיר בגובה מעט מעל הממוצע, כחמש רגליים ועשרה אינצ'ים. ואם ניק היה רוצה הוא היה משכיב אותו בחבטת אגרוף מכוונת היטב אחת. במהלך שמונה עשר החודשים האחרונים בהם הוא שהה בביתו, לאחר החזרה מ-"נאם", הוא לא זכה השבח לאל לפנייה של זרים אליו ברחוב, ולא נותרה בו סבלנות לא לזרים ולא לקרובים ביותר אליו.

    'הרגע,' פתח הזר מיד בלא לאבד זמן. 'יש לי הודעה עבורך.' הוא הבחין מיד עד כמה נסער ניק, אך לא הייתה לו שום כוונה לסגת לאחור, הוא גם לא נראה מוטרד מקומתו המתנשאת של ניק.

    'אתה כנראה טועה מיסטר, אין לי מושג מי אתה וגם לא מעניין אותי, אז זוז, או...'

    'מי שטועה זה אתה, אתה לא צריך להכיר אותי.' חייך אליו בחביבות הסלאבי פעם נוספת. 'מיסטר ספרי היקר...' הוא הוסיף בלחש.

    'או שאתה חתיכת סוטה או סתם משוגע, מיסטר!' ניק השיב לו ניק בבוז, מנסה לשווא להסתיר ההלם שהזר הזה גרם לו – ותוך כדי דחיפת הזר מדרכו הוא החל לנוע, להוט לשים קץ לפגישה המשונה הזו.

    'ההודעה היא מניקול,' לחש הזר סמוך לאוזנו של ניק בשוויון נפש שעה שניק החל לעבור על פניו. 'אתה לא רוצה לשמוע אותה?'

    ניק עצר במקומו כהלום רעם וחזר ופנה לעברו של הזר בהיר השיער, נועץ מבט בעיניו המחייכות בחשדנות. מה יש לסלאבי הזה עם ניקול – עם ניקול שלי? הוא פשוט לא מסוגל היה להבין.

    'מה החיפזון ניק מה בוער? אכפת לך אם אזמין אותך למשקה ונחליף כמה מלים על הנושא החשוב הזה – מה אתה אומר?' הציע לו הזר בחביבות רבה. 'בבר הזה כאן בפינת הרחוב,' הוא הוסיף מניד ראשו בכיוון הבר המיועד.

    'אוקי,' ניק השיב בשפל קול ללא כל התנגדות, ונע לצידו של הסלאבי לעבר הבר.

    'זו לא "מאורה" שאתה רגיל לבקר בה, האין זאת?' שאל הסלאבי תוך כדי צעידה, מערב סלנג עם אנגלית רהוטה במאמץ ניכר להישמע כאמריקאי מחונך היטב.

    'לא, אני לא מכיר את המקום, לא בקרתי בו אף פעם.' השיב לו ניק בלאות.

    'טוב מאוד,' הצהיר הסלאבי בשביעות רצון. 'קרא לי ג'והן ועשה טובה התנהג כאילו שאתה מכיר היטב. היי, התאושש בן אדם, יש לי חדשות טובות עבורך!' העובדה שניק היה מוטרד לא הטרידה במיוחד את הסלאבי, הוא פשוט רצה שניק לא ילך לצידו אם הפרצוף הארוך הזה של תשעה באב. תוך הצעידה לכיוון הבר עם ניק לצידו, הוא סרק בעיניו מדי פעם את ההולכים ושבים על המדרכה רחבת הידיים, מחייך מדי פעם לעברו של ניק בכל פעם שעיניהם נפגשו, לעודדו.

    קבוצה רועשת של שלושה ישבה סמוך לבר, שני גברים ואישה ביניהם; דומה היה שכל אחד משני הגברים משתדל בכל מאודו להרשימה. הם הטילו עליה מצור ניתן לומר, סמוך מאוד לכניסה. הם ישבו כתף סמוכה לכתף על הכיסאות הגבוהים, מתבדחים ופורצים בצחוק גורף מדי פעם, הם לא טרחו לשים לב לנעשה אחוריהם, לסלאבי וניק שחצו את הסף. הם היו עסוקים מדי בלחימה על חיוכיה של משאת תשומת לבבותיהם. אולם הסלאבי לא הסתכן כלל והפנה את עורפו כאשר חלף על פני השלישייה, כדי שלא יבחינו בתווי פניו בראי גדול המידות של הבר מול פניהם. הוא חצה את האולם והוביל ניק בצעד החלטי לאחד התאים המבודדים בקצהו השני של הבר.

    'האינך רעב?' הוא שאל את ניק לאחר שישבו לבסוף פנים אל פנים בתא המבודד, התא התואם את הכללים המסוימים לפיהם פעל הסלאבי ללא ספק. 'זה לא בדיוק המקום לארוחה הגונה, אך אם אתה רעב נוריק כוסית או שתיים וניגש למסעדה טובה, ברמה רצינית – אז מה דעתך בנושא?'

    'תודה, אכלתי לפני זמן קצר, ממש לפני שיצאתי.' ניק דחה את הצעתו הנדיבה של ג'והן, במידה מסוימת של חוסר סבלנות. הוא החל לפתח דחייה לזר החלקלק הזה הלבוש בהידור, שהתנהל באווירה של שביעות רצון עצמית ודומה שידע כל כך הרבה פרטים עליו. אולם הוא ישב מולו בשקט, משתדל להסתיר את חוסר סבלנותו, ממתין לחדשות שהזר הבטיח לו – חדשות מניקול, המסר שהזר הבטיח להעביר לו. ניקול, האם אני אראה אותה שוב? ואני הייתי משוכנע שאיבדתי אותה לעולם מזה זמן רב כבר! אלוהים אדירים! הפצע הפתוח הזה שרק החל להחלים, עושה לי את המוות שוב...

    'אין דבר, לא משנה, בפעם הבאה אולי,' ציין ג'והן בחיוך מבטיח.

    'איזו פעם באה, למה אתה מתכוון?' ניק שאל אותו בתמיהה.

    'ארוחת הערב החגיגית שלנו! אתה ראוי לטיפול ברמה הרבה יותר גבוהה!'

    'מה עם ההודעה, אמרת שיש לך הודעה בשבילי?'

    'אנחנו נדון בזה בזמן המתאים!' הזהיר אותו הסלאבי מניד בראשו לכיוון פתח התא, משתדל לשווא להפנות את תשומת ליבו של ניק למלצרית המתקרבת.

    'ערב טוב דובשנית!' פנה ג'והן בחביבות ובמתק שפתיים למלצרית הצעירה, שניצבה לפניהם עם פנקס ועט מוכנים.

    'ובכן מה תשתה?' הוא פנה לניק.

    'ויסקי כפול עם קרח,' הוא לא חיבב במיוחד משקאות חריפים, אבל הזר הציע לו שתייה.

    'אוקי, ויסקי כפול פעמיים,' פנה ג'והן למלצרית.

    היא חייכה לסלאבי באדיבות ויצאה את התא לארגן את משקאותיהם.

    'לא ראית את הפרסומים בעיתונים ואוהם... לא קבלת גלויות דואר לאחרונה?'

    'גלויות דואר, מי צריך לשלוח לי גלויות דואר? אתה מתכוון מניקול?' ניק שאל אותו בהרמת קול, מתקשה לרדת לרזי דעתו של היושב מולו. הטיפוס הזה מדבר אליי בחידות ארורות! הוא הרהר מוטרד.

    'אוקי, לא חשוב, שכח את זה!' השיב לו ג'והן בנימת יאוש. 'היא מתגעגעת אליך ושולחת לך את אהבתה.' הוא המשיך בדבריו באדישות, אולם הוסיף להתבונן בנהרה שפרחה על פניו של ניק. 'אם אתה אוהב אותה ורוצה לראותה שוב, נצטרך לארגן את זה בבטחה ובסודיות. פירוש הדבר שתצטרך לפעול בדיסקרטיות מלאה מעתה ואילך. אתה תדון על הפגישות, הסידורים וכל דבר שיכלול את חידוש  הקשרים שלך עימה רק אתנו! תצטרך לגלות מידה רבה של סבלנות, ומעל הכל נאמנות וצייתנות. אנו לא נסבול גם את הסטייה הקלה ביותר מהעקרונות שפורטו עתה באוזניך!'

     

    © חיים קדמן 1991 – כל הזכויות שמורות.

     

    דרג את התוכן: