
אני רוצה לסייג את דבריי מהתחלה ולומר שאני משתמשת במילה "כלבה" כביטוי כי הוא כבר שגור בפי אנשים, אני ממש לא מבינה איך חיה כמו כלב שהיא החיה הכי נאמנה בקיום שלנו יכולה להיות מטפורה לדברים רעים.
הבלוג חגג שנה לפני כמעט שבועיים וישבתי לקרוא לא מעט מהפוסטים שכתבתי והיה לי ממש כיף לקרוא ולראות איזה דברים עברו עליי וכאלה, בין היתר זה גרם לי לחשוב על מצעד הטמבלים איתם יצאתי בשנה וחצי האחרונים, אם זה לא היה כזה נדוש לכתוב ספר על דייטים וכו יכול להיות שהייתי יכולה לעשות מזה ספר מצליח, יש לי לא מעט סיפורים מזעזעים על אנשים שאי אפשר להבין מה לעזאזל הם חושבים. חשבתי על זה שאולי אני משדרת משהו שקורא לכל הטמבלים להתקרב אליי, וניסיתי לחשוב מה אני עושה לא בסדר כי מעט הבחורים שהיו טובים אליי (ובמיוחד זה של חגי תשרי) הצלחתי איכשהוא לדפוק את זה במחשבה עצמית שלא מגיע לי כאלה בחורים טובים... כשקשקשתי על זה עם אשת חיל נבונה היא אמרה לי "אחות, זה המחלה של הדור שלנו"... אנחנו, או לפחות אני יותר מידי התרגלתי ללבד שלי שכבר שכחתי איך זה להכניס מישהו פנימה. רגילה לחופש, להתניידות, למלא אנשים, כל הזמן במקום שבו אני נמצאת חושבת מה אני מפספסת במקום אחר... אני חושבת שדוגמא לזה אפשר לראות בדייטים... כל אחד שקוע בתוך הסמארט פון של עצמו, בודק מה קורה באותו זמן.... יצא לי לאחרונה להיות בדייט עם מישהו שדווקא חשבתי שהוא מציאה, אבל הוא לא עזב את האייפון שלו כל הדייט עד שכבר התעצבנתי... וזה היה אחרי שהייתה לי התגלות עם עצמי שגם אני חטאתי בזה בעבר, אבל הבטחתי לעצמי להפסיק עם זה... אבל אותו דייט כבר היה אבוד והבחור התברר כסוג של דפוק בלי שום קשר שנגמר בהמתנה לזה שכבר נזמין חשבון ונמצא מונית הביתה. האמת היא שאני לא חושבת שאני יותר טובה, אני מזהה אנשים שהם טובים לי אבל נכנסת לפאניקות, פעם לא הייתי ככה, ופעם שייכתי את זה רק לבחורים אבל יצא לי להבין שזה לא רק אתם, זה גם אנחנו, ואולי זה באמת הפנים של הדור שלנו, רווקות, בילויים, פלירטוטים שבסוף מובילים לשיחה יחסית דלה.... אני חושבת שזה מתחבר לדעה הרווחת שמרב גירויים ויזואליים יש ליותר אנשים הפרעות ריכוז וקשב, אישית אני חושבת שזה בולשיט אבל אני יכולה להבין את הקשר. העניין הוא שאנשים לא מצליחים לחיות במקום אחד, וחבל, אם אני במקום אחד אני בכל מקרה לא יהיה באחר אז לא עדיף פשוט להיות שם גם נפשית?... אני מנסה לעבוד על זה. אני מסתכלת על החברות שלי אלה שהתחתנו, עומדות להתחתן, או לפחות בזוגיות טובה, ותוהה מה הקטע שלי? למה אני כלכך מפחדת, בורחת מהר, מחפשת סיבות לברוח, לוקחת דברים בקלות... לא יודעת ,באמת שלא.אני לא ממהררת להתחתן ממש לא אני אפילו לא בטוחה שאני מאמינה בהן... אבל סתם תוהה איך זה שהשנה זה היה מצעד של אווילים\קמצנים\פסיכופטיים...אוי ויי זמיר. מה שבטוח ,זה שזה "מחלה של דור".. לא ממש מעודד... נכון שאני צעירה ויש לי זמן וכאלה אבל אני תמיד תוהה אם אני הולכת וקופאת.... יש שורה משיר של אביתר בנאי מהזמן שהוא היה פחות "מחוזק"..-יש לי סיכוי..
תמיד פחדתי להשתגע, שהלב יקפא ויתרוקן
בתור בנאדם די רגיש, שבוכה הרבה כלכך... לפעמים אני באמת מרגישה קפואה. ואולי זה כי פשוט אף אחד לא הצליח להמיס את זה מספיק, והלב פשוט צריך לעבור סוג של הפשרה. מה שמוביל לפוסט המשך... שייקרא שוויון
ואם כבר כלבים.. שוב.... כלביית גליל ים, ימי שבת 10:00-15:00 עשרות כלבים מחכים לטיול, ובוודאי לאימוץ אבל אם אין ברשותכם היכולת לבוא לאמץ... בואו לכמה שעות, אפילו שעה, טיילו, תלטפו תאהבו, זה כבר מוכיח שהלב לא לגמרי קפוא.... הוא רק בהפשרה....
(איכשהוא השיר הזה גם קשור לכלבים.. הלוואי שיהיה גם להם סיכוי לבית)
|
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אפשר להיות סמארט ופשוט לכבות את הנייד.
כשזה קרה לי בפעם האחרונה ולאחר מספר דקות של חסד וספק
סיימתי את הדייט.
חולק עלייך בנוגע להשפעה של ריבוי גירויים עלינו.
חלוקת הקשב של ילדים כיום ובכן היא מחולקת יותר מדי...
:)
ווף!
גרררר
זה בדיוק זה, שחלק מהעניין שעליו כתבתי, זה שברגע שהמציאה הופכת לחיפוש זה מעין משחק,
וזו המחלה, כולם בזירת המשחק, הפלירטוטים, הכיף, ולא רוצים לוותר על זה לטובה משהו קצת יותר גדול........
ישנם רבים כאלה - אך לא כולם,
חוצמזה, תני לך זמן, אהבה מוצאים לא מחפשים,
קלישאה, אבל דיי נכונה, קצת אופטימיות לא תזיק
בואי, חיבוק... רוצה?
שבוע נפלא!
שון.
כן כבודו, אני אכן עומדת בהבטחה שלי
ובאותו דייט לא עשיתי את זה בכלל. ובכלל אם זה היה הדבר היחידי שהוא היה עושה (לא שלדבר עם בחורה אחרת בזמן דייט זה קביל, וזה לא מה שאני הייתי עושה בכל מקרה), אז זה היה נסלח אבל זה היה הרע במיעוטו זה רק והלך ונהיה יותר חמור מרגע לרגע.
אבל כן, כל אחד והסמארט פון שלו אכן עושים את זה יותר קשה להיות עם מישהו אחד..
זה לא אומר שאם לא רוצים זה לא אפשרי ואף לא כזה קשה.
נו באמת. שימו לב מה יעל בעצמה כותבת:
"יצא לי לאחרונה להיות בדייט עם מישהו שדווקא חשבתי שהוא מציאה, אבל הוא לא עזב את האייפון שלו כל הדייט עד שכבר התעצבנתי... וזה היה אחרי שהייתה לי התגלות עם עצמי שגם אני חטאתי בזה בעבר, אבל הבטחתי לעצמי להפסיק עם זה..."
הצליח לך, יעל? את עומדת בהבטחה?
יעלי,
כמה את צודקת, יושבת לה חבורה
של אנשים בבית קפה ואין אינטראקציה
ביניהם, כל אחד מדבר עם עצמו לתוך
האייפון. אל תקחי את האשמה של העולם הדפוק
על כתפייך, כולנו מלאי סיפורים ביזריים.
ואני דווקא צופה לך עתיד ורוד ביותר.*
אכן: אחרי שיצאתי החוצה (בסך הכל להתבונן!) זה לגמרי דור נוראי, יפה הבאת אותה עם האיי.פון לא מזמן אמרתי לחבר שזה דור האיי.פון: Apps & Downs
וזה אכן מביש, מביך ומצער!
לגבי ליבך הקפוא, עברתי בדיוק את אותם עניינים ביני לבין עצמי (עדיין שם, אגב..) ומחלתי לעצמי בשניה שהבנתי שאצלי הכל בסדר שכשאני מפנה מקום אף אחד לא לא מצליח לעבור דרכי!! אלא רק לידי.
כשזה יכה בך, את תווכחי להבין שעצם המודעות שלך
רק מעידה כמה את כל כך ב ס ד ר!
ודייטים.. דייטים הם רק תרגול...
מחבקתותך!
אני.
כל היתר ישתנה יצמח ויתהווה עם הזמן:)
המחלה של הדור היא לראות במערכת יחסים עניין כה הפיך וזמני שאין טעם להתפשר למענו. למרות שמוצאים את האחד, יש לכולנו נטייה תמיד לחפש את המגרעות ולפסול לפי תכונה אחת שלא מסתדרת.
אין כל רתיעה לחזור מיידית לנקודת החיפוש. וזה נכון לגבי רווקים, רווקות, גרושים, גרושות וצערי גם נשואים ונשואות.
שום דבר לא סופי יותר ולכן מלאכת המיון היא עניין שלא מקדישים לו כל כובד ראש.
אם את רוצה עצה לדרך מאשה בת יותר ממאה שנה אז זה ככה:
התאהבי במי שיתאים לך מנטאלית, רגשית, מינית וימשוך אותך בטירוף.
אבל זה החלק הקל. העצה השנייה היא: שמרי על זה מכל משמר גם מפניו. כי זה שאת יודעת לשמר לא אומר שהוא יודע...!
כשאני קוראת את המחמאות הרטובות שלך לפוסטמה ההיא , חברתך בקפה, שכותבת שירי הגיגים אינפנטיליים ("...לא רעב לא ביוץ לא בחילה לא מחזור") ומנפנת את הדדיים שלה לכל עבר, אני משוכנעת שאתה משויך ל-95 אחוז.
כשתגיעי להכרה שמגיע לך טוב... הוא יגיע.
את תזהי אותו בלי בעייה!
העיקר ההרגשה שבפנים..
(-:
איפה הטובים/ות זאת שאלת מיליון הדולר עבור הדור הזה.
את לא לבד בעניין.
מתוך כל 100 גברים שתנסי לקרב אלייך לתשעים וחמישה תהיה אחת מן התכונות הבאות:
לא אינטליגנט, חושב שהוא אינטליגנט, עסוק מאוד בעצמו (רואה רק את התחת שלו בלשון העם), נודניק, חלול, משעמם, צפוי, מעיד על עצמו שהוא בעל אינטואיציה וחוש הומור... (מאלה תברחי כבר בשיחת הטלפון, כי אין להם טיפת הומור), חושב שיש לו תשובות לכל דבר, משוכנע כי הגבר הוא מקור הסמכות והידע בעולם, או לחילופין יש לו המון ידע אבל אין לו מושג בכלום... מעביר לך סדנא על מקום העבודה שלו, בן מזל תאומים, לא יודע לזיין, או כן יודע לזיין אבל תימני.
מן החמישה שנשארו יש לברור בזהירות את האחד.
הוא בדרך כלל מבוגר ממך בעשרים שנה, ולכן הוא מת על הראש שלך ולא מסתכל כל הזמן על ציצים וישבנים של אחרות. אינו להוט להתחתן שוב, ובעל כושר גופני סביר בהחלט.
חסרת כוכבים, אך מלאת תשבוחות לכתיבה שלך, לראייה שלך ולאשה החכמה והמודעת שאת.
רותי.
גם אני הייתי אתמול בהוצאת כלבים רק קצת דרומית אליך, ברחובות אוהבת חיות, כמה כלבים מדהימים שמחפשים בית, ועד אז זקוקים לאהבה רבה וטיולים.
1. שיקפת הרגשה של כל כך הרבה בנות, את צודקת :)
2. אחותי... את לא צריכה בעל, את צריכה בעל חיים :)
דייטינג זה כמו לטייל עם כלב אהוב בשדה של גללים.
לוקחת בקלות זה דווקא מעולה.
תחיי את הרגע ותהני ממנו.
פעם האזנתי להרצאה שדיברה על הבחירות שלנו בחיים, בגדול היא דיברה על כך שכשאנו לחוצים ורצים להשיג את הדברים זה לא הולך לנו, צריך להרפות ואזז הדברים מסתדרים מעצמם.
נסי את השיטה הזאת, אולי יצליח גם לך...(-:
שבוע טוב לכולם.
"ואולי זה כי פשוט אף אחד לא הצליח להמיס את זה מספיק"
ולו רק בגלל שהוא הכי הבריא לנשמה :-)
השווים באמת לא צריכים איה-פון דור 1/2 5 שטרם יצא ו//או מרצדס שיודע//ת להכין קפה ולעקוף פקקים ולהחליף לבד גלגל.
יש דברים // גברים שבאים בזמן ובמקום שנכון ומתאים.
כלבים בכלל וכלבה בפרט מעולם ולעולם לא תהיה מילה גסה.
את גדולה! כמה שאת קטנה.
וקטנה זו מילה נפלאה!!!
}}{{ !!!
אני לא אומרת שלא צריך להקים משפחה, אבל לחשוב 100 פעם לפני זה
את שואלת שאלות נכונות. רק לך התשובות. אם תחפשי בתוכך גם תמצאי. קחי לך את הזמן... בסוף תביני מה נכון לך
בהצלחה יקירה.
ושבת שלום.
ונניח באופן היפותטי שכולן יתגרשו ואת תישארי נשואה נגיד, גם אז תרגישי שאת בעייתית?
ובכלל, זוגיות יכולה להתקיים גם בלי להיות ממוסדת, ולטעמי להתקיים אף ביתר פריחה ושגשוג.
אני אישית נגד מוסד הנישואין, ונכון לעכשיו אני בדיוק כמוך בורחת... ואני בספק שאי פעם ארצה באמת להתחתן.
אם כבר מדברים על מאפיינים של דור, אז באמת יש יותר ויותר זוגות שמקימים משפחה בלי להתחתן, או שמנהלים זוגיות בלי להתחתן ובלי להקים משפחה.
כל כך נכון.. :)
אחלה סופ"ש מלא בכנות ובחירה באנשים הנכונים להעביר אותו איתם..