מקפיאה את הבמיה
פוסטים פופולאריים
-
מילה מצחיקה
15/11/07 | 2852 צפיות
-
מיניות השיעמום
19/9/07 | 2009 צפיות
-
פייסקוק
2/1/08 | 2980 צפיות
-
בחינתי
8/10/07 | 1079 צפיות
-
אבא'לה
14/9/07 | 1208 צפיות
-
שיזוף בנזונה
6/11/07 | 2059 צפיות
פוסטים אחרונים
- שח-מת בשני מהלכים 5/2/09
- התשתא קולי, רחוקי שלי 1/11/08
- את מפתה 16/3/08
- אנחנו דור מכוכב 5/3/08
- יש לי משהו נורא עצוב בשיניים 29/2/08
- אני סחי בבית 2/2/08
מעגלת
מישהי אמרה לי לפני כמה שבועות שאין לי תחומי עניין. שכל מה שמעניין אותי זה כלבים ובחורים. בהתחלה נעלבתי. אחרי כמה שעות ממש נעלבתי ובימים לאחר מכן חשבתי על זה די הרבה בעלבון מוחצן. מה זאת אומרת, אין לי תחומי עניין? במה אני אמורה להתעסק, בדיוק? פוליטיקה משעממת אותי, בקולנוע אני תמיד אוהבת סרטים שאף אחד לא אוהב, אני לא קוראת ספרים בגלל שאין לי סבלנות, אני לא מטיילת בעולם כי אין לי כסף, ואין לי כסף כי אני מבזבזת אותו על קרמבואים ובגדים בקסטרו. פעם, כשהייתי צעירה, בערך בת עשרים ותשע, חלמתי לעבוד עם השימפנזים בספארי. זה נחשב לתחום עניין? ברור שלא עשיתי שום דבר כי מספיקים לי הבבונים שאני יוצאת אתם לדייטים, אבל בכל זאת, מותר לחלום. אני בהחלט יכולה לנהל שיחה אינטלקטואלית על רשתות חברתיות, נניח, או על סונטת ליל הירח של בטהובן, ואני בהחלט יודעת כמעט את כל לוח הכפל ואיך קוראים לכבשה הראשונה ששוכפלה, אבל זה לא באמת מעניין אותי. הייתי רוצה ללמוד אסטרונומיה, הייתי רוצה לעשות תואר, הייתי רוצה לרצות הרבה יותר דברים, אבל כלום. כנראה שאני לא מעניינת.
לפעמים התודעה מקישה לי על הכתף. לשנייה אחת אני מבינה מה אני באמת. גראס עוזר לתובנה הזו לטפס במעלה הגב, אבל אני כבר לא מעשנת אז רוב הזמן אטימותי במקומה עומדת. בחיים הרגילים שלי אני קצת ליאת, קצת דודה מלכה, קצת עירוב מבולבל של שתיהן, דחוסה היטב באריזה של גוף מוכר ונעים. אני יורדת על עצמי הרבה, בלי סוף כמעט, אבל זה רק בגלל שמותר לי. ואולי קצת כדי להנמיך ציפיות. ואולי קצת בגלל שרק אני יודעת איך נראים אחורי ירכיי באור הלא מחמיא של תאי המדידה בקניון גבעתיים, וזה נתקע לי בארובות העין ומסרב לצאת. אבל בתודעה הקטנה אני אוהבת את הגוף שלי נורא, כל חור וכל גומה. אני אוהבת לגעת לעצמי בכפות הידיים, לקמט אותן בלי שאף אחד רואה, לתת להן ציון שונה מדי יום. גם כשאני בוכה התודעה הזו מגיעה, אני יושבת על המיטה ומעוותת את הפרצוף, דמעות נופלות על הסנטר כשאני חושבת - תגידי, למה את בוכה, ועוד לבד, כאן, על המיטה? ואיך את מרגישה עכשיו, כשאת בוכה? זה משחרר אותך, ליאת? לא, אני עונה. אבל אני לא יכולה להפסיק. זה טיפשי ומקסים אותי. טיפשי ומקסים.
פעם חשבתי שאין חשובה מכנות. תמיד אמרתי הכל בפה גדול, צרחתי כל שטות, שיתפתי אותם בכל מה שמצאו ידיי המפשפשות באפרוריות ראשי. אבל כעת אני חושבת שזה לא כל כך כדאי. שלא כל בנזוג צריך לדעת עליי הכול, שלא כל חברה חייבת לשמור לי אמונים. שמותר לשקר, שקרים קטנים, מצוינים, שמצחיקים אותי, לבד. שמותר לרכל בלי להתחרט, שמותר לסתום את הפה ולבלוע גלולת שתיקה ממריצה ומתייפייפת. לא כל אחד צריך לדעת עם מי שכבתי, ועם כמה, ומתי, ואיך, ולמה. וכששואלים אותי מה השעה, אני לא חייבת לדייק על השנייה, מותר לי להיות קצת מעגלת. ואולי לא כל כך נורא להסתובב בבית עירומה, לא להכניס את הבטן, לקפוץ בסלון לצלילי חברת החדשות. אולי בפעם הבאה שיירד גשם אני לא אושיט לו כפות ידיים. אולי אני אושיט לו את גב היד, שיהיה לו לאן לזרום, מעבר למרפק ואל עצם הבריח. אולי אלו תחומי העניין שלי. אולי אני אישה של חלוקי נחל וצדפים בעולם של מטפסי הרים. אולי לא ממש נורא להאמין שכל מה שמעניין אותי זה כלבים ובחורים. אולי טוב לי להתעניין במה שאני אוהבת. אולי. מה אני יודעת. |
תגובות אחרונות
-
אופירבר יוסף
בתגובה על דה מרקט
-
singlelove
בתגובה על נס בקפה
-
הולך בגשם
בתגובה על שח-מת בשני מהלכים
-
הולך בהרים
בתגובה על סוכרזית פנויה בקפה נשוי
-
tamir yosef
בתגובה על מילון פלצנות תל-אביבית
-
יבוא אישי
בתגובה על דברים שחייבים לעשות לפחות פעם אחת
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכתיבה שלך זה משהו!!!!!!!
כייף.
ומזדהה עם העניין בכלבים, לעומת אט אט בבחורים..
אני מאוהב בפוסטים שלך
אחחח מה המקלדת שלי הייתה עושה למסך שלך...
עברת לנשים?
ואת גם?
אגלה לך סוד ...... :-)
שששש תתקרבי יותר .... יותר ..... זהו
יש לך תחום ענין הנה את כותבת אותו ובכישרון לא מבוטל
ועל גברים וכלבים יש לי רק דבר אחד לומר
הב! .... הב! .... הב! ........ נו ככה אני נובח :-)
מאוד אהבתי את מה שכתבת!
במיוחד אהבתי את:
"מספיקים לי הבבונים שאני יוצאת אתם לדייטים"
ואת
"כי אני מבזבזת אותו על קרמבואים ובגדים בקסטרו"
מסקנות מדבריך...
את לא לוקחת את עמצך יותר מידי ברצינות, שזה תמיד טוב,
אולי קצת פחות בבונים וקצת יותר גברים שמבהירים שהמין האנושי אכן עבר ועובר אבולוציה, וקרמבואים... מקוה שאת לא אוכלת אותם שכאת לובשת בגדים שזה עתה קנית את לובשת בפעם הראשונה, זה יכול להיות מסוכן.
אבל ממש אהבתי את הפוסט
גם אני...
אהבתי את מה שכתבת על הבבונים, את כזאת שנונה ומצחיקה.
מיוחדת וצודקת:
לא כל אחד צריך לדעת עם מי שכבתי, ועם כמה, ומתי, ואיך, ולמה
אני גם גיליתי (סוף סוף) שבאמת לא חייבת לספר הכל, זה גוזל אנרגיה מאיתנו, ולרוב רק מקלקל את החוויה עצמה..
מחזקת את ידך.
את גדולה (וגם התמונה)
מצטרף - גולדן בן שנתיים הולך?
לפחות מהכתיבה שלך, אני חושב שאת מעניינת.
אבל אני גבר, אז אולי אני מושפע ואולי משקר...
הכי טוב שתדעי את.
אחלה פוסט,ויופי תמונה .
ת'אמת יש לך מבט של מתעניינת...
אני אף פעם לא בטוח איך להגיב לפוסטים שלך. מצד אחד אני קורא, מרגיש, וחושב שאת כותבת מקסים וחזק. מצד שני, אני חושב לעצמי איזה מין בן אדם יכול להגיב בסגנון "נפלא, מרגש, תמשיכי!"...... בכל זאת מדובר על anguish, תסכול, ולפעמים גם קצת כאב.
מזל שהמציאו את הכוכבים.
חוץ מזה תתחדשי על התמונה והפונט החדשים.
הי מקסימה
כיף שגיליתי אותך כאן.
ושלחתי לך כוכב
מישהי פעם אמרה לאמא שלי בתור מחמאה שהיא "רב שיטחית"
:)
וגם אני רב שיטחית, כיף אמיתי להיות כאלו. נכון?
סיגל רוה
"אולי אני אישה של חלוקי נחל וצדפים בעולם של מטפסי הרים".
איזה משפט יפהפה. את כותבת נהדר - כיף לקרוא.
חוני עשה מהעיגול קריירה
נראה לי שגם את בכיוון....
הלוואי גברים היו מתנהגים כמו כלבים:
* מבט של הערצה בעיניים (כזה שאי אפשר להתחרות בו...:))
* נאמנות (עיוורת :))
* אהבה ללא תנאים
* מקשיבים לכל הגיג שלך (מלווה בתנועת הפנים או האוזניים:) )
* יגנו עליך בביתך ובכלל בחרוף נפש (כשיש אורח לא רצוי בסביבה, בדר"כ גבר:)
שמתי לב שיש הרבה גברים שמפחדים מכלבים דר"א עדיין חוקרת ת'תופעה)
* לא יסתירו את קנאתם אליך
* יחסים מינימליסטים ( השקעה של 3 פעמים ביום:)) , עמוקים ( רגש וחיבה) , בשתיקה
והסכמה וזאת לפחות ל 10 - 18 שנה (= הרומן הכי ארוך שלנו - נגיד 15*7 שנים= 105 שנה:)
רק שהגרף אצלי הפכפך - העניין שלי בכלב שלי (הזקן שלי בן 15) לא השתנה,
העניין שלי בגברים אוףףף כמה שהוא השתנה.....:-)
כתוב מקסים:)
אין לי כוכבים לככב
ממני כוכב...
יום נפלא
ת'חדשי על התמונה.
ותעברי לאופנועים.
רק אנשים אינטיליגנטים ומעניינים יכולים לכתוב על עצמם כאלו דברים.
לא דודה.
פשוט מלכה.
תודה על הפוסט המשובח הזה.
קודם כל תחומי עניין של גברים וכלבים לי נראה מצוין , ומה שלום הפלסטר?
איזה פתיחה ליום , ישר ללב.
אבל הכי אהבתי את זה :
וכששואלים אותי מה השעה, אני לא חייבת לדייק על השנייה, מותר לי להיות קצת מעגלת.
כל כך מזדהה.
ליאת, אהבתי מאד את הפוסט שלך. לא הכרתי אותך עד כה..ומאד דיברת אלי
בכנות, פתיחות ובסגנון ההלקאה העצמית שלך:-)
את כותבת מהלב. נהניתי לקרוא ואתך.
זה לא טיפשי
וזה מקסים
וזה כן
כל כך כן
שגם בין השורות
פתחת לי את יום רביעי
בחיוך עקום
וחיבה שהתעוררה
לבטן
שלי
יום יפה ליאת.
אחלה קניון, קניון גבעתיים.
עזבי את קסטרו, לכי לסנסי, בגדים מהממים במידות שפויות.
(קומה 2)
כלבים וגברים אלה תחומי עניין הכי שווים
ויש כאלה בחורות שסבורות שהמישפט הזה הולך ביחד..(: