אני הולכת על מים מביטה אל עבר מרחבים אדירים וחיים תחתיי וחיים מעל ראשי אנונימית וזרה חיה אחרת, מוזרה אט אט אני שוקעת שואפת נושמת ואויר שנגמר משתחררת וריאותי מתמלאות מים מים הממלאים את חיי והכל נראה אחרת והכל כחול אדומה במרחב אחר ויש צריבה בעייני ויש צריבה בחיי משתוללת, ויפה פה קרן אור חודרת ישר אל תוך ליבי איתה מוציאה את נשמתי ונותר גופי וצף לו ומתפוצץ כמו בועה
|
maximus77
בתגובה על דממה
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל הזמן את מתה בשירים שלך!
חלאס! כמה אני יכול להציל אותך?
אבל אל חשש אני תמיד אגיע שוב להצילך!
של המוות הכי נורא.
הפלאת, יקירתי.
אתה רומז שהייתי איזה חיית ים בגלגול קודם?
מעניין... כשאנו עוברים, אנו שטים וחיים בתוך מים. אולי יש לנו איזה שאיפה לחזור לזה, אולי...
אוי, עצוב.
אבל יפה.