פרשת 'וישלח'

"וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל-עשו אחיו, ארצה שעיר, שדה אדום.

ויצו אתם, לאמר,

כה תאמרון,

לאדני לעשו: כה אמר, עבדך יעקב, עם-לבן גרתי, ואחר עד-עתה.

ויהי-לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה;

ואשלחה להגיד לאדני,

למצא-חן בעיניך".

בפרשה,

המפגש המרתק בין יעקב לעשו ובין יעקב למלאך.

יעקב שולח "מלאכים" לעשו.
מלאכים הם שליחים בשר ודם או שליחים עליונים.

המילה מלאך פירושה שליח,

וממנה המילה מלאכה,

שהיא שלוחה, תוצאה של עבודה.

אצל יעקב המלאכה לא מסתיימת ,

וכשהוא מוזמן להתאחד עם עשו.
הוא מסרב להתלוות אליו ואומר:
"יעבר-נא אדני, לפני עבדו;

ואני אתנהלה לאטי, לרגל המלאכה אשר-לפני"

"וישלח יעקב מלאכים לפניו"
ר' שמחה בונים מפשיסחא העיד על דברי רש"י
ששלח יעקב מלאכים ממש....
בדין,שלח יעקב אבינו אל עשו מלאכים ממש,

כי בשעה שיהודי נרדף ע"י עשו ואנשיו

,וזקוק לעזרה דחופה-

רשאי הוא להטריח לשם הצלתו אפילו מלאכי מרום.

ואמרו בפרקי אבות(ד',י"א)
"העושה מצווה אחת-קונה לו פרקליט אחד"(מלאך,מליץ טוב).

יעקב אבינו,שלח אפוא,אל עשו מלאכים ממצוות שעשה.

"וישלח יעקב מלאכים-מלאכים ממש"-
ממש"--נוטריקון-

מ'לאכים מ'מצוות ש'עשה.

חז"ל מסבירים שהנקודה בה נבדל יעקב מעשו,

היא הנכונות לוותר על ההווה
עם הסיפוקים המידיים, לטובת העתיד.

בלילה,

לפני הפגישה הגורלית,

נאבק יעקב עם המלאך,

מאבק שיעקב נמצא בו לבדו,:

"ויותר יעקב, לבדו; ויאבק איש עמו, עד עלות השחר.

וירא, כי לא יכל לו,

ויגע, בכף-ירכו;

ותקע כף-ירך יעקב, בהאבקו עמו"

"יאבק" – מפרש רש"י: "מלשון אבק, שהיו מעלים עפר ברגליהם"
המאבק יהפוך לאבק, אם לא מנצחים,
או "בהאבקו עמו" -אבוקה-לפיד, להניף בניצחון.
"ויאבק איש עמו"
אומר רבינו בחיי: "ויאבק" כמו "ויחבק"
ו"אבוקה" כמו "חבוקה",

שאלו הם עצים,שמתחבקים זה עם ביחד.

" ויזרח-לו השמש, כאשר עבר את-פנואל; והוא צלע, על-ירכו. …
כי נגע בכף-ירך יעקב, בגיד הנשה"

הפגיעה של המלאך בגיד הנשה,
"נשה" – לשון נשייה (שכחה) ונשיות.

רש"י מפרש: "נשה ממקומו וקפץ"
נשה - שקופץ, שזז ממקום למקום, זו מהותו.

הנשיות היא שכחה וקפיצה לדבר הבא,
לאישה , הנשייה היא ברכה.(לא זוכרת את צירי הלידה..)
והזכר – תכונתו זיכרון והפך הקפיצה.הזכר- יציבות.
זכר-זיכרון, לזכור את התורה.

והמלאך פגע בגיד הנשה,בכוח הזיכרון של יעקב,
ועליו להתמודד עם קשיים של חומר ופרנסה לפני לימוד תורה.

’ירך יעקב’- רומז ל'תמכין דאורייתא' כדברי הזוהר,

כפי שהרגליים תומכות בגוף.
ללמדנו שקיומו של עם ישראל תלוי בקיום התורה וקיום התורה תלוי בתומכים,

ולכן המלאך שהוא שרו של עשו רצה להחליש את ירך יעקב,
כלומר להחליש את כוח התומכים בתורה,שיתחזק כוחו של עשו ח"ו.

יעקב מגיע לפגישה עם עשו מתוך חרטה על מעשיו.
המפגש כולל שלוש דרכים להתמודדות : דורון, תפילה ומלחמה.

אומר שלמה המלך, החכם באדם:

 "אם רעב שונאך – האכילהו לחם".
מלחמה ולחם הם מאותו השרש.

מדרש לקח טוב אומר:

 אמר רבי יונתן,

כל מי שרוצה לרצות מלך או שלטון ואינו יודע דרכם וטכסיסיהם,

יניח פרשה זו לפניו וילמד ממנה טכסיסי פיוסים וריצויים".

אלוהים נראה אל יעקב בשנית ומברך אותו,
כשהוא מזכיר לו את שמו החדש:

"וירא אלהים אל-יעקב עוד, בבאו מפדן ארם ויברך, אתו.

ויאמר-לו אלהים,

שמך יעקב: לא-יקרא שמך עוד יעקב,
כי אם-ישראל יהיה שמך, ויקרא את-שמו, ישראל"

ושמו מוחלף לשם ישראל, ישר-אל.שמידותיו ישרות.

מוסבר בתורת החסידות,

כי שני השמות יעקב וישראל ,

מסמלים שתי דרגות כלליות של עם-ישראל.

יש מצב בעם ישראל שאז הוא מכונה

 'עבד ה'' -יעקב
כפי שנאמר – "ועתה שמע, יעקב עבדי " (ישעיה מד, א (

וישנו מצב שבו הוא מכונה

'בן'- כאשר הוא מתעלה
ואז הוא נקרא - 'ישראל',

ככתוב: "בני בכרי ישראל".

(שמות ד' כ''ב)

אמר רבי יהונתן

שיעקב כביכול ציווה לדורות...

 
"שלא יתקשו כנגד הגל,

שכל המתקשה כנגד הגל,

הגל שוטפו,

וכל הנכנע מפני הגל,

הגל עוברו".

וניצל.