מדהים עד כמה אפשר לדמיין תמונה אחר תמונה, כמו פריימים של סרט, לראות את המראות איתך, להקשיב לקולות איתך להרגיש ולכאוב איתך

אם לדייק אלוהימה אני משוכנע שהיא נקבה רק נקבה יכולה לברוא עולם כ"כ מורכב .. ולשאלתך עדידו - רק הברון מינכאוזן יכול למשוך עצמו בציצית הראש החוצה מהביצה כל השאר צריכים כניראה לפנות גם החוצה

אז גם אלוהים כפוף לרעיון הזה שכדי להקל על כאב צריך לפנות החוצה?

יפההה.. יפה מאוד מוניק

צטט: d a n i e l 2011-02-11 15:25:48

"איך זה שלנצח יש רק לבנתיים"...התחברתי מאוד למשפט הזה...כתבת מקסים!

 

תודה דניאל

:)

"איך זה שלנצח יש רק לבנתיים"...התחברתי מאוד למשפט הזה...כתבת מקסים!

רעיון יפהפה.
ואם הוא באמת כל יכול, אז למה אינו גורם לכך שכולנו נאמין בו?

****
נעים לי לחשוב שיש כאן ממש יחסי מטפל מטופל..
וכמו שאנו פונים אליו בתפילה שיעשה טוב...
כך הוא פונה אלינו חזרה, מדריך ומכוון גם אם
לעיתים לא בדרך הקלה... שנעשה טוב...

אכן, למי הוא מתפלל ולמי הוא קובל כאשר הוא רואה את ברואיו פוגעים זה בזה, מצערים זה את זה ולא הולכים בדרכו?
למי הוא פונה בכאבו?

***

אז גם אני, גם כאן :))

המשל יפה:)
מאד אפילו.
הוא לא סותר את מה שכיוונתי אליו.
השקפת העולם שלנו בהחלט עשויה להשתנות.
היא ארעית.
יחד עם זאת, רכשנו אותה, לאותה תקופה,דרך חווית החיים שלנו .
בהמשך הדרך ייתכן שנוותר עליה ונרכוש אחרת/נוספת.
"לשכור "השקפת חיים/עולם זו סתירה. סוג של אוקסימורון.
אתה שוכר משהו שאינו שלך, לתקופת זמן מסויימת.
השקפת עולם שאינה שלך, שכרת אותה? כלומר אתה מדקלם אותה? מתהדר בה? זו מלאכותיות בעיניי.
השקפת חיים זה לא בגד, שניתן לשאול מחבר, למדוד , להסתכל במראה אם הולם אותי או לא. ולהחזיר.
זה העור שלך , חלק ממך, מי שאתה.
משהו שאתה מאמין בו בכל מאודך.

ושוב...לתפיסתי:)

במיוחד לך עינת :

יום אחד נכנס קבצן לארמון המלך
פנה למלך ואמר
"אני רוצה חדר במלון הזה "
"זה אינו מלון " זעם המלך " זה הארמון שלי
"כמה זמן אתה גר פה " ? שאל הקבצן
"10 שנים " ענה המלך
"ומי גר פה קודם ? "
"אבא שלי " ענה המלך "הוא גר פה עשרים שנה "
"ומי גר פה לפניו ? " שאל הקבצן
"סבא שלי " ענה המלך
"ולפניו ? " המשיך הקבצן
"אבא שלי סבא שלי " המלך איבד את סבלנותו
"ואתה רוצה להגיד לי שמקום שבוא אנשים באים , גרים והולכים הוא אינו מלון ...."

"שוכר חלון , פיסת שמיים
עץ , גג אדום
וגם ים
איך זה שנצח זה רק לבינתיים
שוכר לי השקפת עולם"

קראתי, חייכתי, חשבתי, נהנתי.
את הבית שציטטתי כאן ממך, אהבתי במיוחד.
משיכה לחשוב על השורה האחרונה...
השקפת עולם,לעניות דעתי, רוכשים בדמים מרובים.
יש משהו מאד מלאכותי בהשקפת עולם עם חוזה שכירות.

צטט: מלקטת,מ 2011-01-07 15:56:04

לכל אחד תפילה משלו, ורכבת דוהרת רק עבורו, הזמן יחלוף ועימו יפציע אור חדש.

 

תודה

ריגשת ..

לכל אחד תפילה משלו, ורכבת דוהרת רק עבורו, הזמן יחלוף ועימו יפציע אור חדש.

צימררת אותי..לטובה :)

כרטיס על רכבת לנצח..היא לא שיקרה פשוט ההבטחה ניתנה בזמנו כששניכם הייתם אנשים שונים.הכל משתנה עם הזמן ידידי ואנחנו לא משכילים להבין זאת ולבצע אדפטציה של האני האחר..מנסים להיתלות במי שהכרנו בזמנו. וואלה אני כבר כותבת פוסט :) בכל מקרה גם הכאב זמני..עד שיפציע שחר של יום חדש..בהצלחה. שיר מקסים אמרתי??

צטט: watsu 2010-11-28 17:05:53

חזרתי, נזכרתי חוץ ממכונת הקפה גם אני לקחתי את הסכין שלי... בא לך לאכול משהו ? :))

 

איתך תמיד :)

חזרתי, נזכרתי חוץ ממכונת הקפה גם אני לקחתי את הסכין שלי... בא לך לאכול משהו ? :))

כמה מקוריות, יצירתיות,עומק וכנות יש בשיר שלך...וכמה...כמה כאב...

.

מי מטפל במטפל?... אהבתי :)

באמת למי....

בצלמו ובדמותו.......

אולי לאנשים הקטנים למטה...
שבוע נפלא :)

מקסים! מרגש!

שיר מקסים.
כל אחד יכול למצוא בו את עצמו

שתו לי את הכוכבים...:))

וואו, כמה יפה ומרגש,
יום נפלא, מיכל.

ואיך זה שדווקא עכשיו אין לי כוכבים לתת?

זה יפה
ודווקא את סכין הטבחים בחרת להזכיר כאן. זה טוב. זה סימן לחיים, לאוכל , לאהבה. רק קונוטציות חיוביות יש לאוכל

ולמה לשכור השקפת עולם? אם היא טובה תאמץ אותה לתמיד