קצב עמד לסגור את העסק שלו וכלב נכנס לתוך האטליז. הקצב ניסה להפחיד אותו, 
אבל הכלב חזר. שוב ניסה להפחיד אותו, אבל אז שם לב שהכלב מחזיק מעטפה בפיו.
הקצב פתח את המעטפה ומוצא שטר של 100 ש"ח וגם פתק: "אנא שלח לי עם הכלב 1 ק"ג
של בשר בקר טחון ו- 2 ק"ג שניצלים".
הקצב ההמום, לקח את הכסף, הכניס את הבשר הטחון והשניצלים בשקית והניח אותה מול
הכלב, אך שכח לתת את העודף.
הכלב התחיל לנבוח ולהראות את הניבים שלו.
כשהבין מה קורה הקצב הכניס את העודף בתוך השקית , הכלב נרגע, לקח את השקית
בפיו ועזב את האטליז.
הקצב סגר את העסק שלו במהירות והלך לעקוב אחרי הכלב .
הכלב ירד במורד הרחוב עד הרמזור הראשון, ישב על המדרכה והמתין שיהפוך לירוק
ואז חצה את הרחוב עם הקצב מאחוריו במעקב צמוד.
לאחר הליכה לאורך מספר בלוקים וחציית רחובות אחדים נעמד הקצב פעור פה כ ראה
שהכלב עצר ליד בית, הניח את השקית על ריצפה, נעמד על רגליו האחוריות וצלצל
בפעמון. הדלת לא נפתחה. הכלב צעד אחורה, התנגש בדלת ברעש חזק. הוא חזר על
הפעולה מספר פעמים, אך איש לא ענה בבית.
הקצב ראה אז שהכלב לקח את השקית בפיו, הקיף את הבית, קפץ מעל לגדר וניגש
לחלון, שיחק עם הרגליים על הזכוכית מספר פעמים ולאחר מכן חזר אל הדלת.
איש אחד פתח את הדלת ... והחל להכות קשות את הכלב! הקצב רץ אל האיש כדי לעצור
אותו ואמר: "אלוהים, בן אדם, מה אתה עושה? הכלב שלך הוא גאון !"
האיש, ענה בכעס גדול: "איזה גאון? הכלב הזה אידיוט ומטומטם! זאת הפעם השנייה השבוע,
שהוא שוכח את המפתחות .... ואני באמבטיה!"

מוסר השכל:
לא משנה כמה תעבדו, בעיני הבוס שום דבר לא מספיק.
מייל זה מיועד לאלה שחושבים לעבוד כמו כלב.

"ואל תיקחו את החיים כל כך ברצינות ...! "