כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    זיכרון וגבורה

    5 תגובות   יום רביעי, 24/10/07, 11:46

    בבוקר שלאחר יום הבחירות לנשיאות צרפת במאי 2007, ערך הנשיא הנבחר, ניקולא סרקוזי, טקס ביער בולון ליד האנדרטה להרוגי הרזיסטנס שהוצאו להורג על ידי הגרמנים בשלהי המלחמה. באותו טקס חגיגי הכריז הנשיא הנבחר שהחלטתו הראשונה כנשיא, תהיה להוסיף לחומר הלימודים בבתי הספר התיכוניים את מכתבו של גי מוקה. על פי הצעת החוק יחויבו כל בתי הספר התיכוניים ברחבי צרפת להקריא  את מכתבו האחרון של מוקה לפני הוצאתו להורג. 

    התאריך שנקבע לקריאת המכתב, הוא יום ההוצאה להורג של מוקה ועשרים ושישה אנשי מחתרת נוספים, שהוצאו להורג בירייה כתגובת נקם על הריגתו של קצין גרמני. ב-22 באוקטובר 1941 עם עלות השחר, ריכזו הגרמנים את הנידונים למוות במחנה המעצר בשאטובריאן והעמידו אותם אל מול כיתת היורים. גי מוקה הפך לסמל של אותו אירוע בשל היותו צעיר המוצאים להורג ובשל המכתב הקצר והמרגש שהותיר אחריו.   

     

    אמא קטנה ויקרה,

    אחי הקטן והנערץ,

    אבי האהוב, 

     

    אני עומד למות,  ואני מבקש מכם, בייחוד ממך אמי הקטנה, להיות אמיצים. אני מוכן, ואני רוצה להיות אמיץ כמו כל אלו שזה היה גורלם לפני.

    בוודאי שהייתי מעדיף לחיות, אך זה שאני  מייחל אליו בכל ליבי זה שמותי לא יהיה לשווא... לך אבי היקר, גם אם גרמתי לך ולאימא לא מעט צער, אני מצדיע בפעם האחרונה. דע כי עשיתי את המיטב על מנת ללכת בדרך שאתה טווית.

    שלום אחרון לכל חברי, לאחי שאני כה אוהב.

    אמרו לו שיקדיש זמן ללימודיו כדי שבעתיד יהפוך לאדם. 

    בן 17 וחצי אני, חיי היו קצרים, אין בי חרטות, מלבד המחשבה שאני לא אראה אתכם שוב. אני הולך למות... אמא, אני מבקש ממך ואני רוצה שתבטיחי לי, להיות אמיצה ולהתגבר על הכאב. ...

    גי שלכם שכה אוהב אתכם

    גי

    מחשבות אחרונות: אתם הנותרים אחרינו, היו ראויים לנו, העשרים ושבעה שהולכים למות.  

     

    גי מוקה היה בנו של מנהיג בתנועת הפועלים הצרפתית ונציגה של המפלגה הקומוניסטית בעירייה של הרובע ה-17 בפריז. עם פרוץ המלחמה נעצר האב כמו פעילים קומוניסטים אחרים ונשלח למעצר באלג'יר. בנו שהיה גם הוא פעיל פוליטי נעצר בשנת 1940 על ידי המשטרה הצרפתית כאשר נתפס מחלק כרוזים של המפלגה הקומוניסטית.  

    כאשר הגרמנים דרשו להתנקם על הריגתו של קצין גרמני בננט על ידי שלושה פעילים קומוניסטים ודרשו להוציא להורג חמישים צרפתיים בתגובה, משטרת וישי התנדבה לספק רשימה של אנשים, כולם פעילי שמאל שהיו עצורים בידי המשטרה,  על מנת למנוע את הריגתם של "אזרחים טובים". בתום המשא ומתן עם הגרמנים העבירה המשטרה הצרפתית 27 עצורים קומוניסטים לידי הנאצים, ביניהם מוקה הצעיר שהוצאו להורג בבוקרו של ה-22 באוקטובר.  

     

    החלטתו של הנשיא התקבלה בתרעומת בקרב היסטוריונים ומורים שראו בהחלטתו של הנשיא התערבות בתוכן הלימודים וכפייה של הנושאים הנלמדים. כמו כן הועלו טענות על השימוש הציני של הנשיא במוקה והוצאתו של המכתב מן ההקשר בו הוא נכתב. העובדה שבמסמך שהפיץ משרד החינוך לבתי הספר הוצנעה עובדת היותו של מוקה קומוניסט אף הגבירה את הכעס. 

    לבסוף מפאת הלחצים החליט סרקוזי לא לכפות את האופן שבו יועבר המכתב ובפרט לא לנקוט כל סנקציות כנגד מורים שיחליטו לא לקרוא את המכתב בכיתותיהם. הנשיא סרקוזי שהיה אמור להשתתף בטקס בבית ספרו בפריס של גי מוקה ולקרוא בפני התלמידים את המכתב,  וויתר על הרעיון, ברגע האחרון, בטענה של לוח זמנים עמוס שאינו מאפשר לו להתפנות.   

     

    מדוע בחר סרקוזי במכתבו של גי מוקה ויותר מכך, מודע עוררה ההחלטה של הנשיא מחלוקת כה ענפה בצרפת? התשובות לכך רבות, אך היסוד להבנתי של הפרשה הזו קשור בראש ובראשונה ברצונו של הנשיא לחדש את הגאווה הצרפתית, לחזק את היסודות הפטריוטים בצרפת ולהעמיד דמויות כגי מוקה בתודעה של הנוער הצרפתי.

    בעוד קודמו בתקפיד הנשיא של סרקוזי שיראק היה הנשיא הראשון שהכיר בפומבי בפשעי צרפת ומשטר ווישי כנגד היהודים, סרקוזי בהצהרותיו על רצונו להתנתק מן העבר ולהצעיד את צרפת קדימה, היה זקוק לדמות סימלית המביא לידי ביטוי את רוח ההתנגדות ואת הנכונות להקרבה למען המדינה, ואת המחויבות האזרחית.  העובדה שהוא בחר בנער צעיר המזוהה עם התנועה הקומוניסטית הייתה אמורה לפתור את בעיית ההתנגדות של השמאל, כי הרי כיצד יוכל השמאל להתנגד להעלותו על נס של איש שמאל וקומוניסט.  

    חלק ניכר מן ההתנגדות שנשמעה בקרב מורים והיסטוריונים הייתה על הפיכתו של ה-22 באוקטובר ליום זיכרון לגי מוקה ולא יום כללי העוסק בתנועת ההתנגדות והרזיסטנס ובשיתוף הפעולה הצרפתי עם הנאצים. אך אולי הגורם המרכזי שהפריע לרבים בחברה הצרפתית היא העובדה שההוראה הונחתה מלמעלה ונחשדה כמניפולציה פוליטית של הנשיא וכהתערבות נשיאותית בתוכנית הלימודים. 

     

    ביום זה, בו אנו מציינים את יום הזיכרון הממלכתי לרצח רבין שכבר מעצם בבחירת התאריך הרשמי שלו על פי הלוח העברי הוא מנותק מן האירוע עצמו ומן התאריך שנחקק בזיכרון הקולקטיבי, השאלה כיצד יש להתייחס לימי זיכרון ולדמויות ציבוריות ובעיקר השאלה מהו הלקח והמסר שאנו רוצים להעביר בימים כאלו לדורות הבאים ומהו תפקידם של המדינה והממשל במחוללי זיכרון מקבלת משמעות כפולה.        

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/10/08 12:31:

      מרתק ומעורר מחשבה


      מי קובע את מה נזכור ? ואיך נזכור ?

       

      ברור שחובה חובה חובה

      לזכור את רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין

      איך הגענו לשם ?

      איך נתנו לזה לקרות ?

      מה אנחנו עשינו ?

      מה זה עשה לנו כעם ? כלאום ? לחוסן החברתי שלנו

       

        25/10/07 11:17:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-10-24 18:14:02

      אואה!

       

      צריך לחשוב על זה.

      בינתיים מן הראוי היה שכאן, לאחר רק 12 שנים,

      היתה למידת לקחים ברמה של 10% מרמת ההתייחסות

      של הצרפתים.

       

      אני לא בטוח שהצרפתים הם מומחים בלמידת לקחים והתמודדות עם העבר

      ראה מלחמת אלג'יר שרק כיום מתחילים בצרפת לפשפש לעומק באופן שבו נהגה צרפת בהתקוממות באלג'יר

        25/10/07 11:15:

       

      צטט: תמר (כ.) 2007-10-24 11:53:43

      מעניין, מעורר מחשבה ומלמד.

      תודה

       

        

      תודה לך

        24/10/07 18:14:

      אואה!

       

      צריך לחשוב על זה.

      בינתיים מן הראוי היה שכאן, לאחר רק 12 שנים,

      היתה למידת לקחים ברמה של 10% מרמת ההתייחסות

      של הצרפתים.

       

        24/10/07 11:53:

      מעניין, מעורר מחשבה ומלמד.

      תודה

       

        

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין