Café
חשבתי על העבר שגווע על האתמול שמת ונדם. חשבתי על המחר זה שטרם נולד שבושש להתעורר. ואני חי בהווה כאן ועכשיו חי בתוך שבריר של זמן כי בעוד שנייה, העתיד ואחרי שנייה, העבר בבואתי צצה מן העבר ואוכל רק לדמיין עתיד ואולי, כשם שנעלמתי מן האתמול כך לא אהיה גם מחר... ואולי אני כאן כדי ללמד את עצמי דרכה של קבלה עצמית ולהחליט.. שהפצע כבר הגליד, ואני כאן כדי למצות ולפזר ים של מצוות, לאחוז בטוב וביפה להעניק ברוחב לב מכל שנותן ההווה. לשמוח על מה שהיה ושכבר בורח, לצפות למחר המתעורר שמתחיל לזרוח, להביט אל העבר בחיוך נעלם להזמין אור ושמחה צחוק ואהבה ליהנות מכל רגע של עכשיו ולדעת... שלא הכול היה לשווא ושיכול להיות טוב ויפה גם מחר !