הוא מסתכל בעיניה, ועיניה כמו אומרות לו: "אל תלך" ..... הכאב הגדול שנמצא בעיניה גורם לליבו להתכווץ.

בלי מילים הוא קם, מסתכל בה פעם נוספת והולך .... אני אוהב אותך אומר לה .... ולא מוסיף.

היא נשארת ישובה בכורסה, מבטה בוהה בלי משים בחולצה אותה הוריד רגע לפני, זרוקה בסלון חסרת תועלת

ואילו היא מרגישה בדיוק כמותה .... חסרת תועלת, חסרת יכולת לעשות משהו מועיל.

דמותו המתרחקת ונעלמת מאחורי דלת הכניסה נשארת רגעים ארוכים בעיניה ... גם הרבה אחרי לכתו.

ככה השיגרה שלהם למעלה מ- 3 שנים ...... תפקידו הצבאי גורם לו לקום גם באמצע הלילה וללכת בלי להגיד מילה.

זו עיסקת חבילה אמר לה כשנפגשו ..... היא היססה .... אך נשאבה במלוא הכוח לתוכה.

אין לה שום ספק לגבי אהבתה, אין לה שום ספק ביכולתו לגרום לה את עוצמת העונג כשהם יחד, אין לה ספק בכלום ...

עד שקוראים לו ... ביפ קטן אחד והוא מתייצב, ולא משנה היכן הם נמצאים, או במה הם עסוקים ....

לזה עדיין לא התרגלה ......

מעטים הפעמים שהוא יודע מתי ילך ... לעולם לא ברור מתי ישוב ....

המסתורין שבו הוא אפוף, מסעיר ומסקרן, אך יחד עם זאת מכאיב ומרוקן .... הגעגועים קורעים את הנשמה.

אנחה נפלטת מפיה, וגופה השביר מסתובב לצד השני ... כמו לחפש מענה לשאלות שלעולם לא יענו.

אסור לה לשאול שאלות אמר בהתחלה, והיא בכל זאת ניסתה ... זה היה חדש לה .... רצתה שישתף, רצתה להיות חלק.

אחרי זמן מה הבינה ... אסור לשאול .... מעולם לא קיבלה מענה .... רק מבט מבין וליטוף אוהב.

המסתורין גרם לה בהתחלה להסס לגבי זהותו, האם הינו נשוי, האם בורח .... האם והאם והאם ......

אך העייפות והבגדים המלוכלכים איתם הוא חוזר, מלמדת אותה כי לא כך הדבר.

האהבה מנצחת - אבל היא עייפה .... לא רוצה להפסיד את מה שיש - אך מרוקנת .... לפעמים מרגישה שאין.

האם הכאב שווה את השיגרה המסובכת של חייה, האם יצליחו להקים משפחה, האם תלד את ילדיו .....

אם זה יקרה אמר, יאלץ לפרוש ..... הוא לא רוצה .... עדיין ......

זה יגיע הבטיח לה ..... זה מוקדם מידי.

הוא רק הלך והיא מתגעגעת, הוא רק הלך וקר לה ... לבד .... כל כך בודדה .... עצובה.

יודעת שאין לה דרך להשיג אותה בימים שהוא לא איתה .... רוצה יותר ויחד עם זאת שותקת, יודעת שעיניה אומרות הכל.

לבד .... כל כך לבד ...... תיקתוק השעון נשמע חזק כאילו צועק בקול ...... לבד .....

עוטפת את עצמה בסדין הגדול, איתו התעטפה דקות לפני שהלך ... נכנסת למיטה ומתרכבלת עם הכרית ......

מחבקת אותך אהובי ..... אוהבת ..... היכן אתה ומתי תשוב ?

ורק השעון מזכיר לה שרק הזמן יגיד.