כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עסקים קטנים, הצלחות גדולות - כל מה שלא ידעתם על נאוה יעקב טלפיר - בורדו

    11 תגובות   יום ראשון, 14/11/10, 21:06

    נאוה יעקב טלפיר, היא בעלת המותג "בורדו" – מחמאות במידות גדולות. ראיינתי אותה על הדרך שעשתה, ושמעתי ממנה  סיפור על נשים, בגדים, שיפוצים, גבר אחד מיוחד, נחישות יוצאת דופן ותחרות יופי שופעת מחמאות. ראשונה בסדרת כתבות על אנשים שמצליחים במה שהם עושים. סיפורים של השראה.


    http://cafe.themarker.com/image/1884183/

     

     

     

    היום


    נאוה יעקב טלפיר, יושבת מולי בבית קפה סמוך לביתה ברעננה, ומאפשרת לי להציץ לעומק חייה, אני מנסה לפענח ( עבורי קודם, אבל גם ) עבורכם, את כל הדברים שהיא עשתה נכון, כדי להצליח מבחינה עסקית.

     

    נאוה היא בת מזל דלי, וככזאת היא נוטה להיות מעופפת, חולמנית ובעלת דמיון מפותח. כבעלת עסק, היא חייבת  להיות כל הזמן בהכרה ובשליטה, כך ששני הצדדים בתוכה, מצליחים לאזן אחד שאת השני.

     

    שיחה מעמיקה יותר מגלה שאת הבגרות, האחריות והשליטה במצב, פיתחה כבר בילדותה, כאחות לאח שחלה במחלה נדירה, ונזקק לתשומת לב מוגברת מהוריה, וממנה.

     

    נאוה מגדירה את עצמה כ"אדם פשוט" – היא אמנם בעלת העסק אך עובדת כפועלת לכל דבר. אם צריך לנקות, לסחוב, להוביל היא לא בוחלת בשום עבודה, היא חייבת להרגיש את העסק מלמטה מהיסוד שלו. היא מגלה עם השנים,  שהיא סומכת יותר ויותר על עצמה. ומרגישה שאם היא לא תדחוף זה לא יזוז. תמיד יוזמת ומלאת יצירתיות.

     


    הסיפור שלה


    אחרי הצבא, נאוה עבדה בחברה גדולה, במחלקת הרכב בתפקיד דינמי ואחראי. כשרצתה להתקדם, אמרו לה שזה לא אפשרי, שזו משרת הגבול. היא כמובן לא היססה, ועזבה .... לתמיד.

     

    היא מספרת לי את הסיפור שלה, בקול שקט, מחויך ובוטח. הרושם הראשוני שמקבלים ממנה, הוא שהיא אישה יציבה, הגיונית ונעימה. והכול נכון, אלא שאפשר בקלות לפספס את הרבדים הנוספים שלה : הרפתקנית, יזמת בנשמה ( אני טוענת שמהרגע שנדבקת בחיידק היזמות – זו הופכת להיות מחלה חשוכת מרפא.... ), ומישהי שמאמינה שיש רק דרך אחת להמשיך : להעיז ולהצליח.


     אחרי שעזבה את המשרד, פתחה חנות. למתנות. בגיל 24 היא כבר ניהלה עסק קטן לתפארת. כבת לשני הורים שכירים, שעבדו שנים במשרדים, לא היה זה מהלך טבעי. בלי רקע במסחר בשיווק וניהול עסק היא החליטה להתנסות וללמוד בעצמה, זה היה מהלך פורץ דרך.

     

    היא מסכמת את התקופה הזו כ"חוויה מפרה ומדהימה", תקופה שלמדה בה הרבה. 4 שנים של לימודים והתנסות בניהול עסק ( כמעט תואר ראשון ).

     

    בחנות היא פיתחה סוג של מכירה סיטונאית לוועדי עובדים : מתנות לחגים, סלסילות שי ועוד.... המסחר פרח.

    לימים... החלה תקופת המיתון. אז סגרה את החנות והחליטה לעבוד זמנית כאחראית מוקד בחברה גדולה, שם הכירה את בעלה, יובל טלפיר, שהיה בעת ההיא זכיין ובעל חנויות הרשת.

     

    החיבור בניהם הוביל במהרה לחתונה והמשפחה התרחבה כששני בנים נהדרים, הצטרפו אליה.

     

    המצב החדש חייב הערכות אחרת. נאוה החליטה להיות אימא במשרה מלאה. היא מודה היום שזו הייתה עבודה קשה. לא היה לה קל, גם מהבחינה הנפשית. המעבר מאישה עצמאית בעלת קריירה, לבית, עם ניקיונות ובישולים. בעוד שהייעוד שלה היה להיות אישה פועלת, אנרגטית, ממציאה  ויוזמת.

     

    שאלתי אותה, למה בכל זאת, לא השארת את הילדים אצל מטפלת ויצאת להגשים את החלק היזמי שבך ? והתשובה שלה לא הפתיעה אותי : "...ילדים צריכים את ההורים שלהם , לפחות הורה אחד חייב להיות בסביבה....." ומכיוון שבעלה, בתקופה ההיא, היה מחוץ לבית עד שעות מאוחרות ( סמנכ"ל שיווק בחברה גדולה ), נאוה החליטה להישאר בקרבת הילדים.

     

     

    תפנית בעלילה


    יובל בעלה, שראה עד כמה חשובה העשייה לאשתו, אמר "אין בעיה. תמצאי עבודה שתכבד אותנו בפרנסה טובה, ואני אעזוב את העבודה שלי. אנחנו נתחלף". זה יפנה לו גם זמן כדי להשלים את התואר השני שלו.

     

    נאוה, הבטיחה לעצמה למצוא את הדבר הזה, שיעשה את ההבדל, ובינתיים ניסתה לעבוד בתחומים שונים בכל מיני משרדים – בחצי משרה. עד שהילדים יחזרו מהגן. אבל זה הסתבר כשעמום אחד גדול, וביטול הזיקה ליכולות שלה. "...להיות אחראית לקלסרים ולתיוקים, היה ממש מבזה...."

     

    עם הזמן, הילדים גדלו, והיא החליטה לעשות ניסיון. לחזור למסחר. היא למדה בעבר ניהול עסקים, פרסום, צילום ואפילו הנהלת חשבונות. הרבה אנשים לא הבינו איך זה מתחבר. בעולם העסקי, התחומים הללו הם יתרון גדול.

     

    מכיוון שהייתה אישה גדולה , שנאלצה להתפשר על אופנה בכלל ועל לבוש בפרט, חשבה להתחיל מהמקום שהצורך האישי שלה פוגש צרכים של נשים דומות.

     

    "כל מה שרציתי כנערה – היה ללבוש ג'ינס וטי שירט כמו כולם. כל מה שהיה לי ללבוש זה אוהלים פרחוניים במראה גינה, ונראיתי כמו הדודה של הילדים שהיו בכיתה שלי"

     

    הקש שבר את גב הגמל, היה מקרה שבו נאוה נזקקה לבגדים ייצוגיים, כשעבדה במשרד אדריכלים. היא נכנסה לחנות לבגדים במידות גדולות וביקשה לראות את החולצות  - המוכרת אמרה לה "בשבילך רק אלה" והפנתה אותה לחלק מסוים של החנות. כל שאר החנות לא התאימה. מה גם שהמחיר היה שערורייתי.

     

    נאוה עזבה את החנות מזועזעת. "איך יכול להיות שאני רוצה ללבוש בגדים ייצוגיים וגם בחנות למידות גדולות, אני לא יכולה למצוא בגד נורמאלי ?"

     

    אחרי שנתנה לרעיון לגדול ולהתפתח בתוכה, היא מחליטה לבדוק את התחום לעומק. מחפשת יצרנים ומעצבים שמתמחים במידות גדולות. אבל אין הרבה כאלו בנמצא. ואלו שיש להם איזושהי נגיעה, סרבו לשתף פעולה. לאחר שנדחתה אין ספור פעמים וחזרה אליהם שוב ושוב הסכימו לתת לה פרטי לבוש למכירה ( וכל מה שלא נמכר חוזר ליצרן ביום ראשון ).

     

    את המכירה הראשונה, שהייתה ניסיונית, קיימה בקיבוץ בחצר ( מתחת לפרגולה ). היא לוותה כמה סטנדים לתליית בגדים מהיצרנים, ופרסמה מודעה :

     

    ביום x בשעה y יתקיים

    "הבזאר הראשון לנשים במידות גדולות"


    היא ארגנה את המקום, תלתה את הבגדים וחיכתה. תוך כדי תליית הבגדים, התחילו להגיע נשים ( לפני שעת הפתיחה הרשמית ) ושאלו : "כאן מתקיים הבזאר הראשון ?". להפתעתה הגדולה, הגיעו עשרות נשים. כולן נשים במידות גדולות מאוד !!! ולנאוה היה פיתרון עבורן.

     

    הנשים יצאו נרגשות ושמחות, ושאלו : מתי יתקיים הבזאר הבא ? ואז זה כבר היה ברור. הבזאר הולך לחזור על עצמו. ומאותו יום, במהלך שנתיים, עבדה נאוה "בפרך". מכירה בכל סופשבוע, איסוף סחורה מספקים, התחשבנות, מציאת מקומות ואולמות לבזארים, סחיבת חבילות ועוד.....

    הבית הפך לחמ"ל – סחורה מסודרת בשקים, מעמדי תלייה, קולבים....

    בלילות היא הייתה מתמחרת, ומסדרת את הסחורה כדי לעמוד בהתחייבויות שלה כמובטח. להגיע לספקים בזמן, ולא לאחר בתשלומים.

     

    עם הזמן, גדלה כמות הסחורה, ואז כבר נשכרו מובילים עם משאיות כדי להעבירה ממקום למקום. יום אחד לא הגיע המוביל הקבוע לאסוף את הסחורה לבזאר, שעמד להתקיים  בעוד כ - 5 שעות.

    נאוה זוכרת את עצמה מעירה את כל החברות שלה ב – 04:00 לפנות בוקר ומעמיסה את הכול על המכוניות הפרטיות שלהן – כדי להגיע לבזאר וממנו....

     

    זו הייתה תקופה קשה, ולא מתגמלת כלכלית. כל הכסף שהרוויחה שולם על הוצאות הפרסום, עובדים, הובלה ושכירת האולמות. "שכרתי אולמות של ויצ"ו, כדי שהכסף ילך למטרה טובה. ובמקביל עשיתי במהלך הבזארים הללו מבצעים של איסוף שקיות בגדים יד שנייה, שימסרו כתרומה למשפחות נזקקות".

     

    היו הרבה נקודות שבירה. לא הייתה אפשרות להוציא כסף מהעסק. "בסופי שבוע כשמתקיים הבזאר הילדים יוצאים לטיולים ואת לא איתם....הם אוספים חוויות ואת לא נמצאת שם...", "... היו הרבה רגשות אשם, אבל מה שהחזיק אותי הוא שידעתי לאן אני חותרת ולאן אני רוצה להגיע – זו הדרך שלי שבה אני מאמינה ולא ארפה ממנה..."


    בשלב מסוים, נאוה ובעלה, הבינו שכך אי אפשר להמשיך. לא רק שמבחינה כלכלית העסק לא תורם להם, הוא גם פוגע בתא המשפחתי. "בעלי אמר לי : צריך להפסיק עם זה או שתמצאי מקום לכל הבלגן הזה". מכיוון שמבחינתה, להפסיק זו בכלל לא הייתה אופציה, ועם הזמן אספה רשימה ארוכה של לקוחות שנדדה אחריה לכל מקום שבו הקימה בזאר וחיכו לו בשקיקה, הם החליטו להוציא את העסק מהבית.

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/1884177/

     

     

    למי שלא מבין את ההיסטריה, הרי זה בסך הכול בגדים, לא תרופה למחלה נוראית, לא מבין שיש דברים שהם כמו אוויר. רק כשחסר לך, אתה מבין שאתה לא יכול לנשום.

    בגדים הם בראש ובראשונה כסות, מכסים אותנו. וצריך להרגיש נוח בתוכם ( אם הם לוחצים או רפויים מדיי, זה מציק... כל היום ). בנוסף, הם הדרך שלנו להראות מי אנחנו באמת : סקסיים, חנונים, אופנתיים, מהורהרים, כפריים או אפלים. לאדם הממוצע יש מבחר גדול של פריטי לבוש שמאפשרים לו יותר חופש ביטוי עצמי, וגם טווח גדול יותר של מחירים.


    לשמוע מאישה גדולה, שהאופציות האופנתיות שלה מוגבלות, "את לא יודעת מה את עושה בשבילי", "הצלת אותי...", "בזכותך הרגשתי מיליון דולר באירוע...", זה לא טריוויאלי, והופך את כל הקשיים והתלאות של נאוה ( והמשפחה התומכת שלה ) לשווים.

    "האמנתי שזה הולך להצליח. אין מצב שזה לא. רואים את הצורך הגדול של הנשים. את מבינה שאת צודקת, כשאין תשובה במקומות אחרים. אין סיבה שאפסיק לעשות את זה".

     

    ההחלטה להוציא את העסק מהבית הייתה המהלך הראשון במיסוד העסק. עכשיו נוצר הצורך למצוא מקום מתאים : מקום אחסון שישמש כמחסן, שממנו תצא עם הסחורה לבזארים. ושיהיה קרוב ונגיש לבית המגורים שלה, כדי שיהיה קל לתפעל אותו.

     

    במשך כמה חודשים נאוה נסעה הלוך וחזור בכל אזור השרון. בבוקר פיזרה את הילדים בבית הספר ולגן ( בשלב הזה כבר הצטרפה למשפחה הבת הקטנה, שהייתה כבר בת שנתיים או שלוש ), וכל היום אחר כך חיפשה רמזים מהסביבה : על הקירות, על עמודי חשמל ובלוחות מודעות - איפה הולך להיות המקום שלה. היא נכנסה לחצרות, שדות, חממות, לולים ומדגרות עד שמצאה, על קיר אסבסט מטונף, פתקית מצ'וקמקת, קצת יותר קטנה מכרטיס ביקור, עם טלפון כתוב בעט. שיחה עם בעל הטלפון, ועוד 10 שיחות שבאו בעקבותיה קישרה אותה לבעל המקום. הסתבר שהחלל, היה בעבר מוסך לשטיפת רכבים. והיום נטוש, מטונף, מצופה גריז על הקירות, עובש ורטיבות. נאמר לה ע"י בעל המקום , שאם היא רוצה את החלל, היא צריכה להודיע לו תוך יומיים. יש לקוח נוסף שמעוניין בו.

     

    בבית, היו דיונים קדחתניים. להתחייב למקום ברמת הזנחה כזו, לשנה, זו החלטה קשה. צריך לייצר קירות, רצפה. "בעלי אמר : תיקחי. נשפץ. נסתדר". עסק מחוץ לבית זה כבר משהו אחר.

     

    השיפוצניק שיפץ, בנה קירות. ריצף ( עם שטיח מקיר לקיר ) והשאיר כניסה רחבה, שיהיה אפשר להעמיס בקלות את המשאיות. שבועיים של שיפוצים, שבמהלכם, נאוה ממשיכה לצאת לבזארים. אבל המחסן שלה, שכעת נראה טוב, החל להפיץ אנרגיה מזמינה, שמחייבת אחרים, לבוא אליו.

     

    לקוחות התחילו להתקשר, לספר שהן לא יכולות להגיע לבזאר הקרוב, וחג סוכות מתקרב – אין להן בגדים !!! "תעשי לי טובה, תני לי לבוא איזה בוקר, ולראות איזה בגד.... ?!?!".  נאוה קיבלה את פניהן, כשהיא מאפשרת להן להגיע בטווח שעות מצומצם ומדויק.

     

    אבל אז, עברה שם אישה במקרה, ונכנסה גם היא. והשמועה עשתה לה כנפיים..... והלקוחות התחילו לזרום למקום....

     

    אוקי. יש מצב חדש. כמעט לא נשאר זמן לצאת לבזארים. ואז הוחלט לפתוח את המחסן פעמיים בשבוע בבקרים, לשלוש שעות. נמסרה הודעה לאלפי המעריצות, והן שפעו פנימה. מפעמיים בשבוע, לשלוש, ואז ארבע ( יום ראשון סגור – כמו תמיד, מחזירה סחורה ליצרנים ). ובצהריים, אוספת את הילדים מבית הספר.

     

    העסק שואב אותה. העשייה. נשים מבקשות להגיע גם אחר הצהריים. צריך לפתוח לפחות פעם או פעמיים גם אז. מחפשת סידור לילדים, או לוקחת אותם איתה. ועדיין, צריך לקחת אותם לחוגים. מתחיל להיות קשה.... והדרישה של הלקוחות רק מתגברת "את לא פותחת ביום חמישי ?".

     

    שוב ישיבה בבית. נאוה ויובל מבינים שהצורך בוער. זהו עסק שנותן מענה מדויק ללקוחות שלו. לאן הולכים עכשיו ? למערכת השיקולים מתווספת העובדה, שזה עסק שרבים ( בעיקר רבות ) נהנים לפרגן לו. נכתבו עליו כתבות מפרגנות בעיתונים נחשבים מאוד, ע"י עיתונאיות, שהן גם לקוחות מרוצות.

     

    וכמו תמיד, הם מגיעים להחלטה, שהם נותנים לעסק את ההזדמנות לגדול. ולא על חשבון הילדים. הם החליטו להחליף תפקידים ויובל עזב את העבודה ( שהיה מקור הפרנסה היציב היחידי להם ).

     

    הוא יישאר בבית עם הילדים. והיא תלך לפתח קריירה.

     

    כשהיא מספרת לי את זה, ובהסתכלות לאחור, היא מציינת  כמה אומץ נדרש מהם, וכמה ויתורים הם עשו בדרך הזו. מבחינתה, הויתורים הכי קשים היו - פחות שעות במחיצת הילדים ומצד שני אף אחד לא הבטיח לה שום דבר. רק האמונה החזיקה אותה לאורך כל הדרך.

     

    חילוף התפקידים דרש תקופת חפיפה. נאוה יצאה לעבודה כל בוקר, והוא עם הילדים. עוזר כל הדרך, בהקמה, בהחזקה. למחסן נשכרה עובדת חדשה, בהתחלה במשרה חלקית ( גם כדי לאפשר לנאוה, להיות קצת בבית ).

     

    הלקוחות הנאמנות, שקנו בגדים ברמת מחיר נמוכה ( בעיקר בהשוואה לרשתות הגדולות בתחום המידות הגדולות ), ביקשו להרחיב את ההיצע, לבגדים מחויטים יותר, בגדי מעצבים. לערב. לאירועים.

     

    נאוה שמחה להיענות. פונה למעצבים שמייצרים בגדים לאירועים, אחרים שמייצרים בגדים מחויטים לנשות עסקים. בהתחלה, לכאלו שמחזיקים את טווח המידות של העסק שלה. אח"כ לכאלו שהיא אהבה את הבגדים שלהם, וביקשה שיתפרו אותם במידות יותר גדולות, ובסוף לכאלו שהתחילו לייצר לה קולקציות במיוחד.

     

    באופן טבעי, רמת המחירים השתנתה. הלקוחות ביקשו ממנה להוציא את הדברים הזולים, ולהשאיר רק את בגדי המעצבים. אבל היא לא הסכימה לשנות את הקונספט. זה מה שמיוחד במקום. יש בגדים לכל כיס.

     

    היום אפשר למצוא בחנות גם פיז'מות, הלבשה תחתונה  אביזרי אופנה שהותאמו למידות גדולות, ואפילו בגדים לנערות

    ( אם תבחרי לבוא עם הבת שלך ).  

     

     

    תחרות יופי


    במהלך כל התקופה נאוה מצלמת את לקוחותיה כשהן בעצמן מדגמנות את הדגמים בחנות, כך יכולות הלקוחות לראות בצורה האובייקטיבית ביותר כיצד יראה עליהן הבגד. היא מתעקשת לא לשנות או לרטש וליפות את התמונות, כי זאת המציאות ואין צורך ליפות אותה. הנשים מהממות באופן טבעי. זה גם מה שמבדל אותה. היא לא רוצה להדמות לשאר הרשתות שלוקחות פרזנטריות רזות להצגת בגדים לנשים גדולות.

     

    בשלב מסוים יוצרת נאוה קשר עם MSN ומציעה להם לעשות בשיתוף תחרות יופי אינטרנטית ראשונה מסוגה,

    "תחרות יופי לנשים מלאות". הרעיון מתקבל באהדה. היא מפרסמת את התחרות בתקשורת ובקרב לקוחותיה, ומזמינה אותן לימי צילומים. עשרות נשים ונערות מגיעות מכל הארץ ומצטלמות עם הבגדים, בחנות.

     

    התמונות הועלו לMSN -  והגולשים דרגו את היפות בעיניהם.... האתר של בורדו ( שרק הוקם ) הועשר בשבוע ב- 100,000 כניסות – והפרסום הגיע לכל עבר. 3 נשים יפיפיות זכו בתחרות בפרסים יקרי ערך ואחת מהן נבחרת להיות הפרזנטורית הראשונה של בורדו .

     

     

    בורדו


    כשהמחסן שינה תפקיד, והפך לחנות בפועל, נאוה לא יצאה יותר לבזארים...לא היה לה זמן. היא ובעלה החליטו לקרוא לעסק "בורדו". הם מתחברים לצבע, לחום שהוא מקרין, לנשיות ולסקסיות שהוא משדר.

     

    כשהצפיפות גדלה וכמות הלקוחות גדלה אף היא, הגיע הזמן להתרחב. במתחם מתפנה נגריה ששיטחה גדול פי 3 משטח החנות הנוכחית ונאוה עוברת לשם ללא היסוס. כמובן לאחר שיפוץ יסודי של המקום והתאמתו ללקוחותיה הנאמנות. באמצע החנות מוצב סלון, "זה היה החלום שלי - לעשות פינת ישיבה לאנשים שבאים ללוות את הלקוחות, לאמהות שרוצות להניק ובכלל פינת מנוחה".

     

    היום החנות נמצאת ברחוב עין חי 33 כפר מל"ל. טלפון : 7601687 – 09. יש בה קולקציות של 50 מעצבים מהארץ ומחו"ל ( נאוה מייבאה שמלות ערב עד מידה 56, ושאר הפריטים עד מידה 62 ).

     

    אם תזדמנה לבורדו, תוכלו לראותה בכל תפארתה. לקוחות נוהרות לחנות מכל חלקי הארץ. אחרות מזמינות פריטים באתר ומקבלות אותם בדואר. יש אפילו לקוחות ישראליות בחו"ל שמזמינות באופן הזה.

     

     

    נאוה טוענת שהיא בתחילת הדרך... הרעיונות התכניות והפיתוח העסקי עוד לפניה. כמו שאני מכירה אותה, היא תגשמנה את כולם, והיא תשמח לכל הצעה מעניינת לשיתוף פעולה.

     

     

    סודות ההצלחה של נאוה :


    - לפני הכול, היא פותרת את הצורך של עצמה. זהו עולם התוכן שלה. היא מבינה נשים מלאות שמחפשות בגדים : שיהיה מבחר גדול יותר, טווח מידות גדול יותר, קשר חזק ואמיץ לאופנה העדכנית, וקשת רחבה של מחירים שמאפשרת קניית מלתחה מאוזנת ומלאה. 

     

    - יש לה בן זוג תומך, שהוא גם שותף.  לאורך כל הדרך, הם עושים דברים ביחד, כדי להגשים את החלום, ולשמור על המשפחה. המשפחה המורחבת והחברים, תומכים ועוזרים גם הם.

     

    - בכל פעם שצצה הזדמנות, גם אם נדרשה החלטה מהירה מאוד, התגובה הייתה "הולכים על זה !!!". נאוה דוחפת את העסק קדימה. להפסיק זו לא אופציה, יש רק דרך אחת לעשות את זה : להעיז ולהצליח.

     

    - נאוה לא הכינה תוכנית עסקית. לא ניסתה לנחש מהלכים עתידיים של הלקוחות שלה. היא מקשיבה ללקוחות שלה בשטח. הן מספרות לה מה הן צריכות עוד. נאוה פותרת להן את הבעיות ומספקת את הצרכים שלהן, כשהיא מגיבה מיידית.

     

    - הלקוחות של נאוה, הן השגרירות שלה. היא מצלמת אותן לקמפיינים שלה, כשהן לבושות "בורדו". נשים אמיתיות. יפות אמיתיות. היא גם הייתה הראשונה שצילמה את לקוחותיה לקמפיינים שלה.

     

    - גוד קארמה. מי שנותן מקבל. אני בטוחה שויצ"ו עזרו לנשים רבות עם הכסף ששולם כשכירות לבזארים.

     

    - היא פורחת בתחרות. המתחרים שלה רק עוזרים לה לשדרג את העשייה שלה, והיא מתחזקת בזכות זה.

     

    - אמונה. בכל השעות הקשות, ולכל אורך הדרך , הדבר היחידי שהסיר כל ספק ואיפשר את ההתקדמות, היה להאמין. להאמין שזה נכון. ולהאמין שזה יצליח. זהו גם הטיפ שלה לנשים אחרות : אם את מאמינה במשהו, תעשי את זה. אל תשאירי את זה בגדר תוכנית מגירה. עם הכול אפשר להתמודד. לאף אישה אין חסך ביכולות. העיקר זה להאמין ולדמיין איך את רואה את העסק שלך בעתיד.

     

     

    ציטוט אחרון


    "לא לוויתי כספים מאף אחד. הכול בעשר אצבעות. מהתחלה ועד הסוף. אם זה לא יבוא מעבודה, זה לא יבוא בכלל".


     

    http://cafe.themarker.com/image/1884178/

     


    בורדו חוגגת 5 שנים


    ב – 18 לנובמבר, בורדו חוגגת 5 שנים להקמתה ( 2005 ). החגיגות תחלנה כבר מה – 14 ( יום ראשון ) ותמשכנה עד ה- 19 ( יום שישי – כולל ).

     

    כ - ו - ל - כ - ן מוזמנות, ותכנסו ללינק, כדי לברר אילו אירועים והפתעות צפויים להיות.

     

     

     

     

     

    תודה מיוחדת לנתי חדד שצילם את התמונות היפיפיות הללו, ונתן לנו להרגיש יפות ורגועות מול המצלמה.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/11 09:30:
      תודה שרה
      על הפרגון :)
        24/12/10 03:19:
      איזה פוסט מושקע,

      אהבתי גם את הסיפור,
      את הנחישות,
      את סיפור ההצלחה, מאד
      יפה
      יפה

      בהערכה רבה,
      ובהצלחה ,

      תודה לך על הכוכב אצלי

      כל הכבוד לך
      מגיע לך בהחלט צרור של כוכבים
      על פוסט שכזה

      שבת שלום
      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com
        25/11/10 08:22:
      אפשר לראות את התמונות מהחגיגות, של יום ההולדת לבורדו
      פה : http://www.facebook.com/album.php?aid=15945&id=100001632166922

      היה סקסי, חם ומצחיק ( שזה תמיד שילוב טוב )
        20/11/10 12:50:
      תודה שלומית על הפרגון
      אשמח לראותך :)
        17/11/10 09:16:
      חגית יקרה,
      --

      כל הכבוד על הפוסט המושקע והמפרגן.
      התמונות ,,, עם הבגדים היפים ,, וואו.

      --

      נאוה המקסימה, את מדהימה ונותנת השראה עם כוחות הנפש והיוזמה הזו ללכת קדימה.
      למרות שהכרתי את הסיפור, ריגש אותי לקרוא שוב.

      -

      המשך הצלחה וחיבוק גדול.:)))
      -

      כל הכבוד.

      ,
      שולמית קדם
      ,
      "אומנות העיצוב"
        15/11/10 16:21:
      כל הכבוד!
        15/11/10 09:38:
      תודה לך חגית על הפרגון, את בעצמך אישה מאד מיוחדת שיש ללמוד ממנה,
      כמו כן תודה לנתי חדד הצלם שלראשונה בחיי עשה איזה "קסם "שגרם לי לאהב את התמונות.....
        15/11/10 07:13:
      שרוני אוהבת אותך, ריגשת אותי.....
      ותודה
      זה לא מובן מאליו הפרגונים האלו , אתן צריכות להיות נשים מיוחדות בעצמכן
        15/11/10 06:27:
      יופי של פוסט.
        15/11/10 06:14:
      שרון, אני מסכימה עם כל מילה.
      היה תענוג לראיין אותה. בכלל, תענוג לפגוש אותה. נהנתי מאוד מהסיפור ושלה, ושאבתי השראה בעצמי.
        14/11/10 23:55:
      מהיכרותי האישית את נאוה אני יכולה לומר בוודאות - היא אישה נדירה, מדהימה, אמיתית, עוצמתית, חזקה, רגישה, מקצוענית, הופכת חלומות למציאות גם אצלה וגם אצל מאות נשים אחרות. נאוה מבחינתי היא סמל האישה המצליחה של שנות ה2000. גם בהקמת משפחה לתפארת וגם בהקמת עסק מצליח וייחודי - כשהכל בא מאהבה גדולה לאנשים, לחיים ולאתגר. נאוה - איי לאב יו!

      פרופיל

      חגית חדאד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין