0
את יודעת אני גר קרוב אלייך והכביסה שלי תלויה מול חדר השינה שלך מולך. אני אוהב כשאת לובשת אדום והאיש שלך לא מסתכל. לפעמים את חוצה אותי ברחוב הצר שלנו אז,אני שואף ממך בלי מילה או סימן וגם אני,מעט נחצה. יש בו,בנסתר הזה שבין הפיסגה לתחתית כח שמסוגל לעצור אותי מללכת ואם הייתי הולך האם הייתי יודע לאן? וגם כשעצוב אני כבה קרוב אלייך מגיף תריסיי על כל צבעייך נותן לרגע לפרפר. ומה רוחש שם,בביתך? האם שעות מאופקות? והיכן תלויה הכביסה שלך? ומה הוא באמת יודע שניה לפני שהוא נוגע כשהוא רואה אך לא מביט? (כל הזכויות שמורות ליגאל פילר) |