הבת שלי אלופה, - יעל שמה.

כשלוקחת על עצמה דבר מה,

היא הופכת אותו ליצירה

מופת זו לא המילה,

כי פשוט לא נולדה המילה הנכונה.

אם היא תדע שקצת החמאתי לה

מיד תגיד,

אמא בשביל מה?

דבר אחד היא לא מבינה,

שאני גאה בכל מה שהיא עושה

היא המאסטר-שף של המשפחה.

אפיה זו ממלכתה,

עיצוב היא תמיד ידעה,

סטיילינג זה בנשמתה,

וכשהיא לוקחת פרויקט על עצמה,

העולם נעצר מלכת,

ללא שינה,

עד שהיא מרוצה.

השבוע, בוקר יום שישי,

ליום הולדת של אחיה,

רק קפה ופנקייק אמרה,

וזה מה שיצא:

וכמובן לשם זה הגענו...

 תודה על בוקר נפלא

אוהבת אותכם ילדי האהובים