חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2504 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
ההופעה שנגמרה לי הכי מהר בחיי - לינקין פארק
רגע, הולך קודם להשתין. הבירה לא מפסיקה לרדת במורד. הידעתם שיש טוברוג 6% ? החנון שבי גילה את זה רק הערב. בטוח שסיסטה, מלו ואורית טחנו את הנושא כבר מזמן.
נשבעתי שלא אכתוב הפעם ואשאיר את סיום המלאכה היפה בה היא החלה, לדיתי. אבל אוקי, הדיון המשפטי נדחה (בינתיים) , כמה בירות טובות, חבר יקר מכאן שהיה אתי בהופעה , סוג של אופוריה פוסט הופעתית שנחה עלי כרגע, כל אלו מתכון טוב לכתוב כמה רשמים. מחר, עם התפוגגות הבירה, אולי זה לא היה יוצא.
לא יודע אם להתחיל בדברים הטובים או המעצבנים. פאק, למה תמיד בישראל הם מקצרים לנו בהופעות? ** באתר של שוקי הבטיחו משהו כשעתיים לפחות. נגמר מהר זו לא מילה. נשבע לכם, לא קרה לי דבר כזה. שעה וארבעים שחלפו להן כמו שנייה. או שנהניתי שם מכל רגע , או שזה היה באמת קצר. כנראה שניהם יחד.
נעבור לגוד ניוז. יודע שיכול להישמע נדוש, אבל מה אגיד לכם, אחת ההופעות המלהיבות שראיתי ! לרגע לא הפסקנו לנוע, לקפץ, לזמזם, לשתות, לצלם, ועוד. ניסיתי ללכת לשירותים, אבל בכל פעם בא איזה שיר שלא רציתי להפסיד ונשארתי במקום. למזלי היה אתי שם עד. גם חברי הלהקה לא הפסיקו לנוע על הבמה , להחליף מיקום וכלי נגינה, בחלק מהמקרים תוך עלייה על במות מוגבהות כאלו. נתנו את שלהם, ובגדול.
אחד הדברים הבולטים שהיה שם הוא הגיוון שלהם.
המשפט שעבר לי בראש למראה הקהל הצעיר, ששר את כל מילות שיריהם, באקסטזה מוטרפת, הוא : Smells Like Teen Spirit
היה שם רגע שבו ליבי נחמץ קצת כשהתבוננתי בכמות שהגיעה ואמרתי לעצמי, "באו יותר מאשר לאוזי" . אבל זה מה יש, החיים זזים קדימה.
הביאו אותה בכל הלהיטים שלהם. במה מרשימה וסאונד טוב שהקיף אותך והעשיר מאוד את החווייה. מדובר בטונות של ציוד שלהם שהוטס לכאן (מאבו דאבי...שם הופיעו לפני ישראל).
אחת מחברותיי כתבה כאן לאחרונה ועשתה הבחנה בין אמני מוסיקה שעדיף לשמוע אותם 'בבית', לעומת אלו שאצלם קיים יתרון יחסי בהופעה. הלינקין בעיני הם ללא ספק בקטגוריה השנייה. ההתלהבות הבימתית שלהם, הדרך בה הם מעבירים את המוסיקה, והאופן בו הם יודעים לשלהב את הקהל, מרשימים.
בתי, מעריצה נלהבת שלהם, ש'לצערה' נמצאת כרגע בארה"ב בנושאי עבודה, זכתה לפחות לחולצת ליניקן שקניתי לה (אגב , גם בארה"ב , וגם בלונדון, לא קל להשיג חולצות שלהם. רוב החנויות מחזיקות בעיקר את להקות הרוק הקלאסי ודומיהם).
כל כך נהניתי שיכולתי להישאר שם עוד שעה שעתיים לפחות. הם הפסידו על הבירות שתכננתי לשתות עוד...
* התמונה הראשונה צולמה לפני תחילת ההופעה. אחר כך כמובן עמדנו הרבה יותר קרוב.
** בינתיים בתי עדכנה אותי שגם בהופעה שלהם שהיא ראתה, בתאילנד..., זה היה משך זמן דומה. (טוב, אז בישראל ובתאילנד). אולי כי אין להם הרבה אלבומים? כשהיא הייתה היו רק 3, כיום יש 4...
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כפי שגם כתבו בכל מיני כתבות על הנושא, בניגוד להרכבים שמגיעים אלינו כבר בשלהי ימיהם, הם הגיעו בשיא ההצלחה שלהם בעולם.
ונכון, השואו הוסיף כאן הרבה, והם טובים בזה.
הרגת אותי עכשיו מתיסכול, לקבל את זפלין או סאבאת ב- 78 , לא העזתי אפילו לחלום על כך בשעתו.
מכיר את זה שהם לא ממש מטאל וכו', אבל אתה יודע כבר שאני שותה ואוכל כמעט כל מזון מוסיקלי, והאמת שנהניתי שם מאוד, מאוד.
וואללה, לא שמתי לב להוא עם מטאליקה בתצלום. אתה רואה גם אוהדיהם באים ללינקין...
זה מביא אותי לחשוב שעשיתי טעות שלא הלכתי להופעה שלהם כאן, חבל.
אין ספק שלראות הופעה זה לא כמו להאזין לדיסק, יש מימיד הרבה יותר מלהיב ואני חושב שבעיקר בז'אנרים שיש בהם שואו ובמטאל לגווניו זה בד"כ קורה ובגדול.
אני גם מבין את התחושות שלך לגבי הצעירים. לקבל להקה כזו עכשווית כמו לינקין אנחנו לא זכינו בשנות ה-70 עד כמה שזכור לי. תאר לך את זפלין או סאבאת מגיעים בשיאם לארץ בשנת 1978 למשל, לא היית מדקלם כל מילה וכל תו בשקיקה?
שמת לב שתפסת בתמונה איזה מטאליסט עם כיתוב מאחור של מטאליקה?
אתה יודע, אשתי שאלה את הבן שלי אם הוא אוהב את לינקין, הוא אפילו לא ענה וחייך. אתה יודע המטאליסטים הכבדים הנערים מחזיקים מהם קצת "סיסי", הוא יותר בקטע של "לאמב אוף גוד" וכ"ו.
תודה טלי.
הגדרת במדוייק את מה שחשתי לאחר ההופעה.
אכן פוסטר אדיר.
האמת שהשארתי את מוריסן מהפוסט הקודם שלי, הגיע זמן לשנות.
מסכים עם כל מילה שלך ואפילו הופתעתי שאצא משם עם המסקנה הזאת.
אחת ההופעות הטובות שהייתי, והייתי בהופעות...
אגב, אני לא עמדתי בתור (ולא אפרט).
אורית- סוף סוף הבאת את אחוזי הבירה הנכונים.
עמדנו בהופעה די קרוב, ופטי סמית מתקבלת תמיד בברכה.
סיסטה- הוא שר את השיר שלך, אבל בביצוע פושר למדי, אולי כי פורטיס לא היה שם.
דוקא במרכז הירידים הענין מאד מסודר.
קוואמי שר את השיר שלי?
מתחברת לכל מילה של סיסטה:-)
בטובורג יש 5.2% , אבל חייב להיות שילוב נכון בין אחוזי האלכוהול והטעם. הבעסה הכי גדולה בכל הסיפור הוא הצורך להתפנות ולפעמים לעמוד בשביל זה בתור (במיוחד אצל הבנות), בדיוק כשמתנגן משהו שחיכית לו, בדיוק כשמצאת את הס"מ המתאים לעמוד עליו לראות את ההופעה ועכשיו צריך לותר עליו....
העיקר שנהניתם, שמחתי לקרוא בסיפא * שזה צולם לפני ההופעה, אחרת זה עונש לעמוד במקום כזה.:-)
וסתם ככה בשביל הקוריוז דוקא בביצוע של פאטי סמית'
ברגילות זה בערך 4 נקודה משהו.
נדמה לי שבטוברוג גרין זה 4.6% , ובטוברוג רד, קצת מעל ל-5.
נסי פעם את ה-6, אם כי שמעתי שהיא יצאה בשעתו במהדורה מוגבלת (לאספנים?-:).
אחרי שתנסי נדבר על הלינקין, סתם.
חותם שבהופעה של אתמול גם את היית נהנית בגדול.
הם הביאו יופי של ליין שירים, מכל טוב וחזק לפנים.
אפילו 'חברך' קואמי חימם שם, אבל, להבדיל מהמופע המרכזי, זה באמת היה פרווה. למעט איזה קטע בסיום בו עלה לשיר איתו הסולן של 'בצפר' עם הלוע ה'אנסלמית' שלו, ושם משהו הרים טיפה את אוזניי.
לא באמת התכוונתי שאת 'צרפתיית סורבון/בונבון' כזאת שהולכת רק להופעות אינטימיות ולא מיוזעות.
אפרופו הבירה, הגענו לדוכן ,מצומאים לאללה כאלו, אמרו לנו יש מבצע 4 במחיר 3, אמרנו תעמיס.
חלק מהחוויה היה גם לעמוד ככה עם 'מתקן' כוסות בירות ביד ולעבור מהראשונה לשנייה, וכן הלאה.
נסי גם את זה.
קודם כל, אני דוקא עם מלו, לא מסתכלת על אחוזי אלכוהול.יודעת מה אני אוהבת לשתות, לא כמה אלכוהול יש בזה (אני אמנם קצת פלצנית, אבל לא עד כדי כך).
כמה אחוזים יש בטובורג רגילה?
לגבי לינקין, לא יודעת מאיפה צצה האהבה אליהם.
לא שלך בהכרח אלא של כל מיני מחבריי פה.
הם אכן smells like teen spirit, אבל לא במובן שמעניין אותי.
דוקא לא הסכמתי עם אבחנתך לגביי בתגובות לאחד הפוסטים הקודמים שלך.
אני מתה על הופעות איצטדיונים ומייחלת להן.
הכח בהמונים זה משהו שאני מאד אוהבת להרגיש בהופעת רוק מיוזעות, ומההופע של דפש מוד שהיתה די פושרת, זה הדבר העיקרי שלקחתי.
האמת, אני בכיף הייתי נהנית מאיזה הופעת איצטדיון של הארקטיק מנקיז אם היו מגיעים לכאן.הבעיה האמיתית היא שרב האמנים שאנחנו אוהבים לא ממלאים איצטדיונים בארץ...(חלקם דוקא בחו"ל כן)
אבל לינקין הם פרווה מדי בשבילי.
ובכל זאת, אתה יודע שאני תמיד מבינה ומפרגנת בעניני פאן ונענועים-בין אם ישבן או ראש:-)
כיף לקרוא!
הלינקין הם ללא ספק להקה של צעירים ולא מפתיע אותי שבנותיך נהנו.
חוץ מזה עשיתי כעצתך והלכתי למשהו שמח יותר, את ה'בלוז' יש לי כבר מספיק (-:
בכל אופן, הייתה יופי של הופעה.
דיתי- ראשית תודה.
האמת שאת זו שהיית צריכה לכתוב פוסט מקיף על ההופעה.
וזה ניכר גם במה שכתבת בתגובת הנהדרות שכאן.
אני לא ממש סיקרתי את ההופעה, אלא קצת רשמים כלליים כאלו שלי.
שמח (ולא מופתע) שיצאנו משם בהרגשה דומה (לטוב ולרע) .
גם אצלי הסיום בטרם עת, נשאר כמשהו חזק מהחוויה, עד כדי כך שאפילו כתבתי לבתי, שכפי שאת יודעת אוכלת את הלב שהחמיצה, שנעשה מאמץ לתפוס אותם שוב אולי בחו"ל.
גם אנחנו היינו בטוחים שזאת ירידה מהבמה לקראת איזה הדרן, שניים, כמקובל, אבל כדברייך, כשהחלו לפרק ציוד, הבנו שלא. היה ללא ספק משהו לא נעים (וגם מפתיע ומאכזב) בצורת הסיום הזו.
בדברייך כאן עשית לי איזו אסוציאציה שבעקבותיה הוספתי אפילו משהו לפוסט (קשור ליציאה עם כאב באזור מסוים).
מה שכתבת על המסך שהיה במרכז הבמה, הוא כל כך נכון.
דבר לא שגרתי בקונספט שלו שהעשיר מאוד את החוויה.
ונכון, גם הקטע שהיה עם שתי מערכות התופים הלהיב אותנו מאוד.
בנוגע למופע חי מול הקלטה. גם את העלית את זה, גם מלו, ובעבר גם אנשים נוספים.
נכון שהביצועים שלהם היו קרובים באיכותם למקור המוקלט (אם כי פה ושם חשתי גם סוג של שוני, לטובה אפילו), אבל ללא ספק היה מימד נוסף בלראות אותם על הבמה, בתנועה, וגם הסאונד שהקיף אותך בעוצמתו ואיכותו, הווה ערך מוסף נכבד.
גם הבנות שלי, שאין להן מי-יודע-מה נסיון בהופעות, הרגישו שקיצרו להן את המופע וזה הדבר היחיד שאיכזב אותן, אז זה לא רק side effect של הבירה 6%... מכל השאר הן נהנו מאד.
כשהתחיל, שמחתי לא לראות מסכים לשני צידי הבמה. ובכל זאת, תהיתי האם זה יהיה מספק, לראות את הבמה רק בעין בלתי מזוינת ומרחוק. (לא הסתכנו בכניסה לשורות הראשונות, היה איתנו בחור בן 15 והיינו מחוייבים לאמא שלו להחזיר אותו חי).
וכהתחיל התברר שדוקא יש מסך וידיאו, אבל בצורה ממש אחרת. הוא היה מתוח באחורי הבמה לכל רוחבה, ומאוד אהבתי את זה שרוב הזמן הבמה היתה חשוכה ובעצם לא ראינו את הלהקה אלא צפינו במין סרט מתמשך. סרט שהיה ברובו הגדול אנימציה מאוד מענינת, שהשרתה סוגים שונים של מצב-רוח (מצב-רוח זו לו ממש המילה, יותר
state of mind)
בשילוב עם קטעים דוקומנטריים מארועים היסטוריים-חברתיים שרלוונטיים לתכנים של השירים, ורלוונטיים לתפיסות החברתיות-אנושיות של הלהקה (מתקשר למה שכתבתי בפוסט ההוא שלי). ובשילוב עם, מדי פעם, גם של השימוש ה"רגיל" של מסכי וידיאו בהופעה, כלומר, להראות לנו בהגדלה את מה שמתרחש על הבמה. אבל, גם זה באסטטיקה מאוד שונה ומיוחדת. לרוב בשחור לבן, ומדי פעם תוך שימוש בטכניקות ויזואליות מיוחדות, מאוד גרפיות.
מאוד אהבתי גם את הקטע בו העלו לבמה עוד שתי מערכות תופים, אני לא יודעת את שמותיהם של סוגי התופים האלה, בכל אופן הקטע ההוא היה פתאום סטייל "מיומנה", והיה ממש חזק, מהדהד בגוף וסוחף!
אם אני לא טועה, את האבחנה בין להקות שעדיף לראות בבית לבין אלה שההופעה היא ערך מוסף אצלן, עשיתי אני. אם זו לא הייתי אני, אז זה היה מתאים לי, כי אני , להבדיל ממך, לא חיית-הופעות בנפשי. במקרה הזה, נראה לי מענין לציין שהבצועים של לינקין פארק על הבמה היו מאוד מאוד דומים (הייתי אומרת אפילו זהים) לביצועים המוקלטים באלבומים. אני בעצמי לא יודעת אם זה יתרון או חסרון, זה נראה לי גם וגם.
סליחה שהתרחבתי לך בפוסט . . . . .
רגע לפני שאני פורש, היית חסרה לנו שם.
שמעת נכון.
תודה.
אולטרה, גם אתה היית נהנה שם.
קצת לנקות את הראש מהלימודים ושאר טרדות החיים.
אגב, איך לך השיבו את הירוקים המחודדים?
יש לך קשר עם אחד הבעלים כאן?!
לא ידעת שאני תמיד ספיצ'לס כשאני מצפה לתגובות שלך? (-:
לגבי הבירה, את רואה, אני לא ידעתי על המרסדס הזאת.
מניח שהסיסטה, או אורית, תחכמנה אותנו יותר.
למשהו אחר, האמיני לי גם את היית ניהנת שם.
יכולת להשלים יותר בכיף את הריקודים במועדון.