כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    על נגישות לסרטים ולמשדרים בקולנוע, בטלויזיה ובאתרי אינטרנט עבור אנשים בעלי נכות בשמיעה

    57 תגובות   יום שלישי, 16/11/10, 07:31

     

    י' היקר הסתכל במבט מלא פליאה על המעטפה עם לוגו "הארץ" ששלפתי מתיבת הדואר ועליה שמי וכתובתי בדיו ורודה. לשאלתו עניתי שאינני יודעת מה זה, פניי לא הביעו דבר אך ידעתי שההפתעה בפנים: הזמנה זוגית לסרט קולנוע "המדריך למהפכה" ברשת קולנוע "לב". הזכיה הצנועה אך החביבה הזו הייתה בזכות הביקורת שכתבתי אודות הסרט "שומרת אחותי" בתאריך 30/10/10. (המעוניינים מוזמנים לקרוא במה מדובר.)

    ניגשתי לאתר של רשת קולנוע לב כדי לאתר שעה ומקום שיתאימו לנו. מצאתי! קראתי אליו בשמחה, יום שני 15/11/10 בשעה 12:00, קולנוע לב דיזנגוף, התאים לנו בתוך יום הסידורים המשותף שקבענו לעצמנו ממילא, בין השאר בעיר הגדולה.

    יש כתוביות? כבעלת נכות בשמיעה המורגלת בצורך הזה, התחלתי לחפש מידע. באתר הקולנוע לא נאמרה שום מילה בנושא. הלאה, אולי בארגון "בקול" – עמותה לכבדי שמיעה ומתחרשים קיים מידע על סרטים נגישים? גם שם לא... גוגל עם סימונים "המדריך למהפכה"  +כתוביות עזר רק ברמז קטן: מקום בודד בו הופיע ציון העובדה הלא משמחת על העדר הכתוביות.

    מה עושים? תשמעי, ניגש לשם, ממילא אנו מגיעים לסביבה, הציע י' היקר, נברר. ואם לא קיימות? קחי זאת כאימון שמיעה לשתלי השבלול, המשיך הוא להציע, הסכמתי.

    השעה הייתה  11:45 , רבע שעה לפני הקרנת הסרט, בעת שהצגתי את השובר וקיבלתי כרטיסי ישיבה באולם. יש כתוביות בעברית? שאלתי את הקופאית החמודה. היא קמה לבדוק, חוזרת עם תשובה שלילית. אולי מגבר אישי לכבדי שמיעה, מערכת הגברה באולם? אין, ענתה והבעת צער על פניה. מאוחר יותר ייוודע לי שאחותה עבדה עם חירשים ומכאן מודעותה.

    אגב, לפי מידע שכן מצאתי באתר "בקול" אודות מקומות נגישים לכבדי שמיעה, שאינני יודעת מה רמת העדכניות שלו,  מצויין רק קולנוע YES PLANET כנגיש בסעיף "בתי קולנוע".

    מה עושים? בפי הקופאית הייתה הצעה אדיבה במיוחד: אם תצאו מהסרט תוך רבע שעה בגלל הבעיה הזו, נאפשר לכם צפייה בסרט אחר. זה רעיון, הסכמנו ונכנסנו לאולם שהיה בעל תפוסה דלילה להדאיב.

    האורות כבו, המסך עלה, הרמקולים החלו להשמיע קולם ברמה, יתר על המידה. לכאורה – יופי, בפועל – איום ונורא, עודף הגברה לא אחת דווקא לא מאפשר הבנת דיבור, שכן כל המילים הופכות לתהודה בלתי ברורה. לו היה בידי מכשיר הגברה מתאים לאולמות כאלו, הצלילים  המושמעים בסרט היו זוכים לאיכות "בשירות ישיר" לעזרי השמיעה תוך ניסיון להתגבר ככל שתאפשר הטכנולוגיה על הקשיים האקוסטיים אותם גורמים הרעש והמרחק הסביבתי.  

    על הסרט, ברשותכם, לא ארחיב את הדיבור, שכן צפינו בעשר דקות ממנו בלבד, בהן עדיין היו קטעים דוקומנטריים , בטרם הקטעים המוטרפים המובטחים לנו. הויברציות של הרמקולים גרמו לי באופן נדיר יחסית למוכר אצלי להרגשה רעה מאוד ממש מבחינה פיזית. את קולו של הקריין בסרט עוד הבנתי איך שהוא, עוצמת קולו ומיקודו היו גבוהים להפחיד, את קולות המשתתפים האחרים כבר הבנתי הרבה פחות.

    כך אשב ועוד בלי הפסקה (נאמר לנו מראש) במשך דקות רבות וארוכות במאמץ שמיעתי בלתי פוסק, ללא תמיכה ויזואלית הכרחית בדמות הכתוביות? ולא, לא ניתן ללחוש לי באוזן אודות הנעשה בסרט, שכן הרי כאן מקור הבעיה שלי – השמיעה. י' היקר הבחין בהרגשתי הרעה בהצצה קלה על פניי. בואי נצא מכאן, רמז לי. הוא הדליק את הפנס הקטן במחזיק המפתחות שלו, הדפנו את הדלת ויצאנו מן האולם כשאני עדיין רועדת כולי.

    בהקשר הזה, מייד שאלתי אותו: האם לך כאדם בעל שמיעה רגילה לא הפריעו הרמקולים? – כן, ענה, גם לי הם היו חזקים יתר על המידה, אך בשונה ממך, המיומנויות התקינות שלי עדיין איפשרו לי להבין את המלל. מכאן, איפוא, שעצם ההגברה שלהם היא בעיה שאינה נעימה, מסתבר, גם לרעיי שאינם נזקקים לכל עזר כל שהוא להגברת צליליו של העולם.  

    ניגשנו אל הקופאית, שניסתה להציע סרטים אחרים, אך לא היה טעם להיכנס אליהם שכן כבר התחילה הקרנתם. האם אפשר לממש את זכותנו במועד אחר לכל סרט אחר? שאלנו. הגיע בחור צעיר וחביב, שהזמין אותנו לשבת ליד אחד משולחנות בית הקפה שבמקום עד שתתקבל תשובה.

    מספר דקות מאוחר יותר חזר הבחור ובידו שובר ירוק כתוב ביד וחתום,  המאפשר לנו ניצול ההטבה לכל סרט אחר ששייך לרשת קולנוע "לב" באותם התנאים בהם זכינו בשובר המקורי. ובאילו סרטים מן המבחר מדובר? שאלנו. חכו, אביא לכם רשימה, ענה בחן וחזר עם חוברת כרומו קטנה, דפדף בה, הסביר והמליץ.

    יצאנו למרות הכול בהרגשה טובה, יתאפשר לנו לנצל בכיף את המתנה לה זכינו, מתנה מנעימת לב. אנו מקווים כי לאחר שייבחר הסרט, נצפה בו והלוואי שגם ניהנה, נוכל לשתף אתכם. תודה מקרב לב, הן לקופאית, הן לבחור הצעיר, הן לאותם אנשים איתם דיברו, עלומי שם עבורנו, אשר איפשרו לנו את המחווה היפה באדיבות כה רבה.

    ברשותכם, אף שהסיפור מסתיים כאן, הוא לא מסתיים מבחינתי, גם לא מבחינתם של אנשים אחרים בעלי נכות בשמיעה. לכבוד יום ההתרמה לארגונים למען לקויי שמיעה, החל היום, 16/11/10, הייתי רוצה להגיד לכם, הקוראים, לפני או אחרי שתפתחו ידכם, איש איש כמידת רצונו ויכולתו, אך גם את לבכם מדי יום ביומו:

    אנו חיים את הצורך בנגישות לשמיעה, לא פחות מכל נגישות אחרת המבקשת להיות מוכרת ומודעת לציבור הרחב, כל העת, בכל מקום, עם כל אדם, בכל סוג של תקשורת. מצער בהקשר הזה לגלות, עד כמה יוצרי הסרטים בעברית בישראל אינם מודעים עדיין לעניין הכל כך לא יקר תקציבית אך כל כך מועיל מעשית לציבור שאני חלק ממנו – הכתוביות בסרטי הקולנוע והטלויזיה.

    אגב, גם אנשים בעלי שמיעה נורמאלית מציינים בפניי רבות עד כמה הכתוביות הללו מסייעות גם להם בהבנת המלל בסרטים ובהנאה מהם, שכן לא אחת איכויות הסאונד הינן בלתי משביעות רצון גם עבור היכולת השמיעתית שלהם עצמם.

    כבר אתמול עליתי על שתי דוגמאות לסרטים בהם חסרה המודעות הזו כל כך.

    בבית הקולנוע בו ביקרנו, כאמור "לב" דיזנגוף, הוקרן גם הסרט הישראלי: "הממונה על משאבי אנוש" לפי ספרו הידוע של א.ב. יהושע (סליחה על השיבוש, פרח לי השם המלא כרגע). לשאלתנו האם נוכל לצפות בו במקום הסרט בו צפינו, אולי בו יש כתוביות, נענינו שלא, אין בו.

    בקורס בו אני לומדת להנאתי בשעות הערב, נפרד מן הקורס אותו אני לומדת במכללה, אך קשור אתו מבחינת הנושא הכללי, הוקרן אמש סרט: "יותר מאלף מילים", על עבודתו של הצלם הידוע זיו קורן, המוכר לרבים גם כבן זוגה לחיים של הדוגמנית המפורסמת גלית גוטמן. המאמץ שלי להבין את הנאמר בסרט היה עצום. ניסיתי לכוון את המגבר הנייד האישי שלי על הרמקול בחדר, לידו, מקרוב, פחות מקרוב, דבר לא הועיל. בהיעדר הכתוביות היה הסרט עבורי אוסף של תמונות, חלקן לא קלות לעיכול בפני עצמן שכן האיש מצלם במסגרת עבודתו גם תמונות כאלו, אך ללא כל למידה של המסרים בסרט.

    אני קוראת ביום הזה, ליוצרים הקולנועיים בישראל באשר הם: הסבירות שהנכם מבקשים לעצמכם קהל רב ואוהד ליצירותיכם היא גבוהה ויותר מכך, מטבע הדברים. באמצעי שהוא אפשרי מכל בחינה, טכנית וכלכלית, אך מועיל מאוד, הלוא הוא הכתוביות, הנכם מאפשרים לקהל רב יותר להתרשם ממה שהשקעתם בו כה הרבה ממון, זמן, אהבה ומחשבה. הנכם מעניקים לקהל גדול של אנשים בעלי נכות בשמיעתם להשתלב בחברה באופן רב ערך ולא אחת גם מהנה ו/או מעורר מחשבה.

    אני מוסיפה, בהזדמנות זו, כי לכתוביות ישנו ערך רב גם בכל משדר טלויזיה, כמו גם בסרטונים באינטרנט (YNET, מאקו ואתרים אחרים) גם אם אינו יצירה קולנועית. גם שם אנו מבקשים להיות עם כל החברים השומעים, להבין, לשוחח אתם, להיות שותפים מלאים בלא צורך בעזרה והסבר מיוחדים. הכתוביות הופכות נפוצות יותר ויותר, למרבה השמחה בזכות חוק ההולך ומיושם, אך עדיין אין בכך די. קיים היום שירות כתוביות חי בלחיצת כפתור לחלק, חלק בלבד, מן המשדרים בטלויזיה אך לעתים אין אלו העוסקים בכך מצליחים לעקוב במהירות ובדיוק מספקים.

    אני קוראת לכם, איפוא בקולי הצנוע בבלוגי הקטון, לכל העוסקים במדיות הקולנוע והטלויזיה: הקשיבו לנו, התחשבו בנו, אפשרו לנו, מן הכתוביות נצא כולנו נשכרים.

    והתודה לכולכם, כל קוראיי, בתקווה כי יצאתם מכאן ברגש של הבנה ואהדה לצורך הזה, כמו גם לצרכים אחרים שלנו, של האנשים ששמיעתם לא שפרה עליהם.

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      (המשך לקודם - נקטע שלא בכוונה):
      ובענין הסוראונד - בכלל קשה לסבול את הרעש בקולנוע, זה מפריע לאנשים רבים ששמיעתם נפגעה, וכפי שנראה היום המצב לגבי אוכלוסיה צעירה, גם הם יעמדו במצב הזה בקרוב - צעירים נוהגים לשהות בסביבה של רעש קיצוני שהם מכנים מוסיקה ולמעשה מקהים את שמיעתם "לאט אבל בטוח"; כאוהבת קולנוע אני אחת מרבים שמטפסים על הקיר מהווליום בקולנוע, וחבל.
      :))

      * כל הכבוד ליריתוש. אני מבינה ומזדהה למרות שאני גם מבינה את עמדתו של אמנון וינר. ועניינית, רבים נזקקים לכתוביות אם בשל קושי לשמוע ואם בשל השפה
        21/11/10 10:42:
      ליריתוש.פוסט חשוב ומרגש הבאת
      מזדהה עם מילותייך
      והמודעות לכך בהחלט חשובה
      צחיתוש♥
        20/11/10 08:39:
      חבל על העדר המודעות והעדר הכתוביות לסרטים ישראלים. זו הסיבה שאינני הולכת לסרטים ישראלים.
      לפחות בטלויזיה יש התקדמות אדירה בנושא הכתוביות ולשמחתי יכולה ליהנות כעת מהמבחר העשיר של התוכניות הישראליות. בעבר רק יכולתי לקנא בזמן שאחרים דיברו על כל מיני תוכניות. כילדה זוכרת שקינאתי בילדים שראו ודיברו על זהו זה למשל...
        20/11/10 08:39:
      חבל על העדר המודעות והעדר הכתוביות לסרטים ישראלים. זו הסיבה שאינני הולכת לסרטים ישראלים.
      לפחות בטלויזיה יש התקדמות אדירה בנושא הכתוביות ולשמחתי יכולה ליהנות כעת מהמבחר העשיר של התוכניות הישראליות. בעבר רק יכולתי לקנא בזמן שאחרים דיברו על כל מיני תוכניות. כילדה זוכרת שקינאתי בילדים שראו ודיברו על זהו זה למשל...
      את צודקת בהחלט, לאחר כל ההשקעה....זו טיפשות לא להוסיף כתוביות........
        18/11/10 13:37:
      את צודקת. זה חשוב מאוד. היעדר כתוביות מפריע לכולם. יישר כח במאבקך!
        18/11/10 13:37:
      את צודקת. זה חשוב מאוד. היעדר כתוביות מפריע לכולם. יישר כח במאבקך!
        18/11/10 11:22:
      ותודה על התודה מראש. יפה שטורחת ולא מרפה, וללא לאות, את כל הסוגיות דוגמת זו שלעיל..... ועוד בליווי מטעמים
        18/11/10 10:47:
      חייבת לציין שהמון פעמים בסרטים גם אני ללא בעיות שמיעה לא יכולה לשבת בגלל הרעש הנוראי מהרמקולים הלא תקינים.
      מאוד שמחה שהם החליפו לכם לכרטיסים אחרים. אבל אמת לא לעניין שאין נגישות לבעלי מוגבלויות
        18/11/10 07:47:
      תודה שהעלית את הנושא למודעות!
      פוסט שבהחלט מרחיב את הדעת!
        18/11/10 00:49:
      כל הכבוד על כך שאת מביאה לידיעתינו את הנושאים הללו.
        18/11/10 00:21:

      השקעת !!!

      תודה שהבאת
      כוכב על הנחישות בהבאת הדברים
        17/11/10 21:16:
      לירית קראתי.
      בהחלט נכון וצודק להשמיע את כולנו בעניין.
      חוק שוויון הזדמנויות מטפל גם בנושא זה.החוק דורש כתוביות בכל התכניות הטלוויזיה והסרטים הישראלים,אך ,לצערנו, עדין רחוק..
      בעתיד אני מאמינה שהדברים יהיו קלים יותר או שמישהו ירים כפפה ויצור מכשיר אישי שיעקוף את הקושי..ימים יגידו.
        17/11/10 20:32:
      לירי אהובה,
      ודאי שמבינה!
      גם לי כשומעת מאוד חסרות הכתוביות
      בסרטים ישראלים,,,
      לא פעם אי אפשר להבין את הנאמר.
      תודה על פוסט חשוב ונהיר!
      אחכה לקרוא על הסרט שתראו
      בתקווה שתהנו!!!
      חיבוק לערב נעים
      שלך,גרטה*
        17/11/10 19:36:

      כתוביות בעברית חיוניות גם בסרטים ישראליים שבהם לרוב גם השומעים אינם מבינים את המדובר!

        17/11/10 18:34:

      מעניין ומאלף היה לקרוא את הפוסט וגם את התגובות, בעיקר התגובה של אמנון וינר, שהוא קלנוען בעצמו.

      עם כל הכבוד, אישית, אני לא מסכימה איתו.

      אני חושבת שהנזק בלהקשיב לסרט או תכנית ללא כתוביות, כשלפעמים הסאונד גרוע או-ו לא מובנת הדיקציה של השחקנים, הוא הרבה יותר גרוע וגונב את הפוקוס מאשר ההיפך.

      מה גם שיש אכלסיות שלמות כגון לקויי השמיעה שעבורם זה must!

        17/11/10 17:54:
      לירית יקרה

      בטח שיצאנו עם רגש של הבנה ואהדה לענין הזה...את הרי מסבירה כל-כך בהיר וטוב את הקשיים, ובזכותך עולה המודעות אצל כל קוראייך - אני בטוחה.

      גם תמיד מרגש לקרוא על התגובות הכל-כך קשובות וחבריות של י' היקר שלך. זה חבר אמת. חבר אמיתי. "קחי את זה כתרגול לשתל שבלול" זו בעיני ראיה מקסימה כל-כך של החיים. כיף לך. שיהיה כך עד 120 . אמן. ונקווה ביחד אתך למען כולם, שהכל יהפוך נגיש וטוב יותר ומכבד יותר את כולם. סוף שבוע טוב ונעים.
        17/11/10 16:40:

       ליריתוש יקירה,

      את פותחת בפני צוהר לעולם בלתי מוכר....

      ורצוי שכולנו נדע ונכיר

      את הקושי במוגבלויות של אחרים

      תודה לך על פוסט חשוב זה....

       

      תודה ענקית לפוסט מאיר וחשוב*
        17/11/10 13:53:
      יש בעיה רצינית מאוד בנושא הכתוביות בארץ
      כיוצר קולנוע אני מעדיף לותר על כתוביות
      הנזק שלהם לחוית הצפיה הוא משמעותי
      אין לי פיתרון כרגע להציע לך
      אבל מה שאת מבקשת יותר חמור ולמשל להוציא את כל הסראונד מהעולם ולהשאיר רמקול בודד במונו
      אני ממש מבין לליבך וראוה את הבעיה
      אך כתוביות אינה פיתרון
      היא מסיתה לחלוטין את העין מהתמונה וגורמת לקהל הישראלי
      לקרוא את הסרטים כאילו היו ספר
      הבדיחה אצלנו היא שאם הסרט לא בפוקוס אבל הכתוביות כן
      אף אחד בארץ לא ישים לב
      אבל אם להפך מיד ישמעו קולות מהקהל
      זו בעיה רצינית
      אין לי פיתרון כרגע לצערי
      אבל הפיתרון שאת מציע הוא פגיעה קשה באומנות הקולנוע
        17/11/10 13:00:
      נראה לי שהכתוביות זה באמת הפתרון הכי קל,הרבה פעמים אני צופה בטלויזיה ללא קול ,וכשישנם כתוביות זה בכלל לא מפריע לי, סה'כ נפח המלל בסרטים הוא לא גדול במיוחד,
      מה שכן מצאה חן בכעיני ההתחשבות של העובדים בבתי הקולנוע שיש להם מגע עם האנשים חבל רק שאלו הסופרים את הרווחים מהקופות אינם סופרים את האנשים שרוצים להנות גם מהצפיה, ואם היה להם מושג קל שבקלים איזה עינוי עובר אדם ששמיעתו לקויה, יכול להיות שהיו גם משקיעים יותר בציוד הגברה ידידותטי לצופה ולשומע ,
      כי כמו שאמרת, גם לאדם בעל שמיעה רגילה, לפעמים זה צורם
      עד הזדקקו לכתוביות,
      נקוה שהצפיה הבאה תהיה נעימה לך ולי' ,
      שיהיה לשניכם סופשבוע בכיף,
      בידידות רבה אשר
        17/11/10 10:38:
      אישית..אני מעדיפה כתוביות על כל התכניות.
      אני הרבה פעמים לא מבינה מה שמדברים אפילו כאשר זה בעברית.
      הלואי ותהיינה כתוביוטת על כל התכניות.
      אם תהיה עצומה..אני הראשונה חותמת.
      *******
        17/11/10 10:32:
      אני חושבת שצריכות להיות כתוביות בכל התוכניות ובכל הסרטים.
      אבל זו דעתי.
      אני שמחה לקרוא שהתנהגו אליכם באופן מופתי, זה משמח עד מאד.
        17/11/10 10:09:
      מסכימה מאד. הכתוביות הן דבר חשוב מאד.
      מה שהיה מוזר לי שהן לא היו בסרט. כי, אם זכרוני אינו מטעני, כל הסרטים שצפיתי בכל בית קולנוע היו עם כתוביות. (אולי מלבד סרטי ילדים מדובבים לעברית שראיתי עם הבן). ולא משנה אם זה היה ב"לב" או "גלובוס גרופ" או "סינמה סיטי" או "יס פלאנט".
      אולי בגלל שאלה היו סרטים אמריקאים... אבל לא, גם סרטים ישראלים היו עם בתוביות ("פעם הייתי" למשל, או "איים אבודים"...)
      נסי סרט תוצרת חוץ עם כתוביות תרגום. בטוח יהיה סבבה.
        17/11/10 09:23:
      פוסט חשוב ומלמד. תודה
        17/11/10 08:21:
      כל הכבוד לך על פעילותך להעלאת המודעות .
        17/11/10 08:15:
      ליריתוש

      דוז פואה על הפוסט המדהים
      על הכתיבה האיכותית כמו תמיד
      קראתי אתמול בעיתון על ההתרמה
      ועל בחור בן 23 מושתל בשתל השבלול
      המספר על החיים אחרי השתל
      תודה ששיתפת
      חיבוק חזק
        17/11/10 07:48:
      יפה כתבת
      עוד צעד קטן בדרך...
        17/11/10 07:34:
      באופן אישי, הפסקתי בכל לראות סרטים בקולנוע, הרבה בגלל הסאונד שפשוט מכאיב לאזניים.
      כתבת יפה, ואני מקווה שהאנשים הנכונים יקראו ויישמו.
        17/11/10 07:26:
      תודה על השיתוף ליריתוש,
      אני מקווה שהאחראים לנושא יקראו את הדברים,
      נושא שחשוב לחזור ולהעלות (כמו גם גישה לנכים והתחשבות בכל בעלי הקושי).
        17/11/10 07:16:
      אחרי דברייך בוודאי מתעצמים ההבנה והאהדה,, שבהחלט קיימת,,
      בהצלחה ,,ותודה שהבאת זאת *
        17/11/10 07:11:
      ליריתוש יקרה,
      תודה על הדברים שהעלית...חשובים בהחלט...
      אתך עם כל הלב....
      אוהבת...
      סאלינה
        16/11/10 23:48:
      כל הכבוד לירית על שאת חושפת בגלוי את הבעיה. לדעתי סרט ישראלי שזוכה בתמיכה של קרן לעידוד קולנוע או של משרד התרבות, חייב להיות מונגש לכבדי שמיעה. הוא ממומן גם מן המיסים שלנו. מה דעתך לפנות לרשות השידור ולבקש מהם שבתמורה לאגרה שאנחנו משלמים (ועדין לא הבנתי למה) הם ימלאו את חובם לכלל הציבור המשלם להם וינגישו את התוניות? במקרה של סרטים זה מאד קל. יש תסריט לא? אולי שרת התרבות הגברת לימור לבנת, שרודפת יוצרים המסרבים להופיע באריאל ורוצה לשנות קריטריונים לתמיכה ביצירה, תחייב אותם להעלות כתוביות. יהיה נחמד אם היא פעם תעשה משהו חשוב באמת.
        16/11/10 23:37:
      ליריתוש
      תודה על הדברים שהעלית
      דבי
        16/11/10 23:16:
      מזדהה עם כל שכתבת.
      ללא קשר תרמתי היום לידי שני מתרימים נחמדים...
      כל טוב,
      רמי

        16/11/10 22:57:
      בהצלחה
        16/11/10 21:47:
      ממקווה מאוד שתצליחי!
        16/11/10 21:10:
      האם כתוביות ותרגום הם לא אותו דבר?
        16/11/10 21:00:
      פוזית*
        16/11/10 20:57:
      הקמת מפעל הסברה משלך.
        16/11/10 20:30:
      על כל דבר קטן צריך להילחם פה, ולא תמיד זה עוזר. ליתר דיוק: לרוב זה לא עוזר. כסף זה שם המשחק!
        16/11/10 20:02:

      לירית יקירתי,

      מבינה לליבך, כמה מתסכל זה היה . . .

      מקווה שתהנו בסרט הבא,

      ושבתי קולנוע יתייחסו ויטפלו בסוגיית ההגברה.

       

      היום יום ההתרמה,

      אחד מבני הלך להתרים,

      וכמובן שגם אני תרמתי חיוך

        16/11/10 19:55:

      כתבת במפורט, מורגש שבדם ליבך

       ולי אין אלא להגיב במילים נדושות -
      כמה חשוב לעורר מודעות לעניין.
      תבורכי ליריתוש, על השתדלותך,

      באותם מקומות אליהם את מגיעה,

      כמו גם כאן, ב"קפה"

        16/11/10 19:53:
      kol a kavod al a bikoret..
        16/11/10 18:40:

      מרגיש על בשרי כול מה שכתבת - השומעים עוד יכולים להתמודד עם הרעשנות הישראלית ולשמוע - אנחנו לא למרות כול השיכלולים הטכנלוגיים...

        16/11/10 18:38:
      כל פעם מחדש אני נוכחת עד כמה אנחנו לא מודעים לקשיים האלה.
      לפחות יפה שקיבלתם יחס טוב.זה גם משהו.
        16/11/10 17:55:
      *
      צודקת
      איתך.
        16/11/10 14:16:
      תודה שהעלית את הנקודה הכאובה
      איכות הקול באולמות הקולנוע קשה גם ל"שומעים"
        16/11/10 12:55:
      ברור.
      אין לי מה להוסיף.
        16/11/10 12:40:
      אכן אכן, איכות הקול בסרטים הישראלים -
      איומה היא,
      כאילו וכלל אין להם מודעות בנושא...
        16/11/10 12:19:
      תמיד צודקת במלחמתך
      למען האחר
      אני איתך
        16/11/10 11:59:
      חשוב מאד
      ותודה שהעלת את הנושא הרגיש
        16/11/10 11:18:

      מאד מבינה אותך יקירה.

      ומצטרפת לבקשתך הלגיטמית.

      כל פעם מוקסמת מאיך שאת מעלה

      את שאת חשה ומעבירה אותו אלי

      באופן מדהים.

      תודה ששיתפת.

      מחבקת לך יום קסום.

      איזה כייפי שהוחזרו הכוכבים

      שמחה להאיר לך כוכב אהבתי.

       

       
       ''
        16/11/10 11:13:
      זו בודאי לא נחמה ללוקים בשמיעה
      אך גם בני אדם רגילים
      את ששומעים בקולנע או בטלויזיה
      בדרך כלל לא מבינים
      ולכיתוביות נזקקים.....
      אז כיתוביות בבקשה!!!!
        16/11/10 08:28:
      בוקר טוב לך....

      מבינה אותך כל כך.....

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין