0
אחרי שהנחנו סכינים שותתות נסתי ממך, שלא אוסיף להיגדע. בלי להביט לאחור הוטחתי אל דרכי באימת סעור רוחותייך נרעדו בי אמות הסופים. עמדת בפתח הבית ולא הסרת מבטך מעקבות צעדיי המתרחקים מממלכת רזי עזבונך. כשעינייך חדרו לגבי בנחישות ייסורייך,עלייך שאפתי רסיס אחרון והוספתי להרחיק מתוכך שלא אפול שוב בין ידייך הלופתות בחוזקת אובדנך את שבי נחלש. (כל הזכויות שמורות ליגאל פילר) |