במדור זה התייחסנו אתמול לדבריו של יועץ שר האוצר ד"ר אבי שמחון, שדיבר בכנס שדרות לחברה, והאשים את המשפחות ברוכות הילדים, כמי שאחראיות לעוני. עובדתית, מדובר בדברים כוזבים, חסרי כל אחיזה במציאות, כפי שמוכיחים נתוני המוסד לביטוח לאומי. אבל ד"ר שמחון לא דיבר על נתונים אלא על אידיאולוגיה. וכיום האידיאולוגיה היא להילחם בכל הדרכים האפשריות נגד המשפחות ברוכות הילדים.

לא תמיד זה היה כך במדינת ישראל. במשך שנים היתה המדיניות הפוכה, והיא עודדה את הריבוי הטבעי, כמענה לבעייה הדמוגרפית הכלל יהודית, ומול הריבוי הגדל והולך של הציבור הערבי. השינוי במדיניות אינו נובע מהיעדר משאבים, אלא מסיבה פשוטה ביותר: כל מומחי הדמוגרפיה גילו, כי מי שמיישם את המדיניות הממשלתית רבת השנים לעידוד משפחות ברוכות ילדים בכלל הציבור היהודי, זהו הציבור החרדי. החשש מפני הגידול המבורך של הציבור החרדי, מול "האיבוד לדעת" של הציבור האחר, הוא זה העומד בשורשי המאבק.

דברים מאלפים שיגר למערכת, הרב נתן גרינברג, מי ששימש במשך 15 שנה כסמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, והיה חבר בהנהלת העמותה למדיניות דמוגרפית שע"י משרד ראש הממשלה. הרב גרינברג, במכתבו, מגלה פרטים על מדיניות הממשלה בשנים עברו, לעודד את הגידול הדמוגרפי, לנוכח הירידה הדרסטית במספר היהודים בעולם בכלל.

בחודש ניסן תשכ"ז, נתקבלה החלטה בממשלת ישראל: "הממשלה רואה צורך לפעול באורח שיטתי להגשמת מדיניות דמוגרפית המכוונת ליצור אווירה שיהיה בה כדי לעודד את הילודה, בהתחשב בחיוניותה לעתידו של עם ישראל". כשני עשורי שנים לאחר מכן, ביום ב' אייר תשמ"ו, קיבלה ממשלת ישראל החלטה נוספת בעניין: "הממשלה מחליטה לנקוט במדיניות דמוגרפית מקיפה ומתואמת ולטווח ארוך, אשר תחתור בין היתר להבטחת רמה נאותה של גידול האוכלוסייה היהודית, ולהשגת מטרה זו מעודדת שיתוף פעולה עם גופים המייצגים את עם ישראל כולו ואת יהדות התפוצות".

עוד קבעה הממשלה: "המדיניות תהיה בנויה על הכוונה ותאום ובנקיטת אמצעים העשויים להשפיע על גידול האוכלוסייה, כגון: עידוד להקמת משפחות ורצונן בילדים, חיזוק המשפחות והסרת מכשולים מדרכן, סיוע בתחומי רווחה למשפחות המתקשות בגידול ילדים, עידוד לעלייה ולקליטתה וצעדים לבלימת הירידה ועידוד החזרת היורדים לארץ". בעקבות ההחלטות הנ"ל, הטילה הממשלה על צוות המורכב מנציגים של המשרדים הנוגעים בדבר, להכין הצעות מעשיות ליישום המדיניות הדמוגרפית. הצוות בראשותו של ד"ר ברוך לוי, סיכם את הצעותיו הראשונות בדו"ח שמסקנתו היתה: "מדיניות דמוגרפית מתואמת ומקיפה ולטווח ארוך היא משימה קשה, אבל נראית אפשרית".

בחודש חשוון תשמ"ז, לפני עשרים וארבע שנים, התקיים בירושלים כנס בנושא הדמוגרפיה של יהודי העולם, בו השתתפו חוקרים, מנהיגי קהילות ומוסדות יהודיים מרכזיים שהגיעו מיותר מ-20 מדינות. הכנס דן בדרכים אפשריות של השפעה על המצב הדמוגרפי של יהודי העולם, ובדרכים להגברת המודעות למצב הדמוגרפי והשפעותיו.

מי שכיהן כנשיא מדינת ישראל, מר יצחק נבון, בדברים שנשא ב"יד ושם" בעת חנוכת ''בית יד ושם לילדי ישראל שנספו בשואה", בחודש תמוז תשמ"ז אמר: "על כל ילד וילדה יהודיים שנרצחו בשואה, נקים דור חדש ונביא לעולם חמשה וששה ילדים, על כל ילד יהודי שנספה ושנעקד, הם ינציחו בחייהם עלי אדמות את אלו שלא זכו לחיות".

כאמור, במשך שנים עודדו ממשלות ישראל השונות, את המשפחות ברוכות הילדים, עד שהתעורר "האיום" החרדי. כאשר התברר כי רוב המשפחות החילוניות מעדיפות לגדל עוד כמה כלבים וחתולים, על פני עוד כמה ילדים, ואילו הדמוגרפיה נוטה לצד ציבור שומרי המצוות, החלה המלחמה נגד אותן משפחות ברוכות ילדים. אותה הנהגה שמייסדיה ומעצבי דרכה, העבירו את עם ישראל על דתו ודעתו, רואה בעיניים כלות כיצד משתנה המאזן לרעתם, וכי החלום ליצור "עם עברי" חדש נמוג והולך לו, כאשר יותר ויותר יהודים שבים לשורשים ויותר ויותר ילדים עם חן יהודי טהור, משנים את המאזן באופן דרסטי. המלחמה אינה כלכלית כי אם ערכית, ושורשיה טמונים עמוק במצרים הפרעונית בימי ה"הבה נתחכמה לו". התוצאות של המלחמה כיום, תהיינה כמו המלחמה אז - ''כן ירבה וכן יפרוץ".