ללא שם
פוסטים פופולאריים
-
תגובת האישון ובריאותינו
5/11/10 | 2315 צפיות
-
אבטיח - האם אתם מכירים אותו?
16/6/11 | 2610 צפיות
-
אבחון לפי הלשון
14/5/11 | 1544 צפיות
-
"קל להיות בריא"
3/2/17 | 1334 צפיות
-
מים!
13/7/11 | 1218 צפיות
-
אנחנו ובשר
6/2/10 | 1306 צפיות
פוסטים אחרונים
- נר עם להבה גדולה נגמר מהר... 6/11/18
- "קל להיות בריא" 3/2/17
- שיר שכתבה ילדה שנרצחה בפיגוע 29/7/14
- חג אורים שמח! 29/11/13
- תמרים 1/9/13
- ארוך וירוק, טעים גם טרי וגם מלוח. 16/6/13
חיים ומוות. כן ולא.
היום אנו חיים בעדן, בו אנשים רוצים לחיות בתחושה שהם שולטים בחייהם, רוצים לדעת הכול מראש, לסמוך על עצמם ולחשוב שהם תכננו את חייהם וחיים בהתאם לתכנונם. מצד שני, אנחנו חיים בעדן הטכנולוגי, שמאפשר דברים רבים שסופרי מדע בדיוני בעבר הלא רחוק לא חלמו עליהם בכלל. דברים, שהיום הם בשגרה ולא מרגשים אף אחד, בעבר הלא רחוק היו לבלתי אפשריים בכלל. אחד הדברים שהתפתחו מאד-מאד בשנים האחרונות זה גנטיקה. מדע מרתק כשלעצמו, ומאד בעייתי אם מסתכלים על ההשלכות האפשריות של ההישגים שלו ברובד המעשי. למאמר המלא - בדיקות גנטיות ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, קליניקה לרפואה משלימה נטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, צמחי מרפא, טיפול בצבע, קריסטלים ותמציות קריסטלים, טיפולים אנרגטיים טל': 054-8450103 |
תגובות אחרונות
-
תנועת כמוך
בתגובה על נר עם להבה גדולה נגמר מהר...
-
תנועת כמוך
בתגובה על "יפה בריאה ולא מורעלת"
-
לירוןקורל
בתגובה על תאומים
-
לולה של היום
בתגובה על מוזיקה טובה בביצוע טוב - תהנו!
-
Tuli Gilai
בתגובה על שיר שכתבה ילדה שנרצחה בפיגוע
-
רחלי בן-צור
בתגובה על "קל להיות בריא"
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה לך, צחיתוש!
שבוע טוב.
צחיתוש♥
קודם כל, תודה על התגובה.
חשוב לי גם לציין שחל טעות הקלדה, שלא שמתי לב עליו: התכוונתי לגילאי 18-25, כמובן. וזהו גיל מעולה לבנות בית עם ילדים מכל הבחינות. לגבי בשלות נפשית, לדעתי, הרבה תלוי בחינוך ובאופי. ראיתי הרבה מאד לא בשלים גם בגיל 40 ו-60. מצד שני, יש בשלים גם בגיל 13. ויש כאלה שמתבגרים במהירות מרגע שמתחתנים. לא סתם נאמר: "בן 18 לחופה"
גלולות למניעת הריון כן פוגעות במערכת ההורמונאלית ודרך כך בפוריות. יש נשים שמשקמות את יכולת הפוריות שלהם תוך שנה או יותר, ויש כאלה שלא.
ממש לא נהוג לדבר על זה וחבל, כי למעשה זה גוזל מנשים הללו חופש הבחירה. אני בטוחה שגם אילו לא היו מסתירים תופעות לוואי של הגלולות חלק מנשים היו משתמשים בהם. והדוגמא לכך בהמוני אנשים ששומעים יום-יום על נזקי העישון וממשיכים לעשן.
בכלל,ממה שאני רואה יום-יום, אנשים משקיעים את כל כוחם כדי להרוס את בריאותם.
ואחר-כך הם לא רוצים להיות בריאים. הם רוצים רופא/מטפל טוב ותרופות טובות...
כנראה, צריך להיות פסיכולוג, כדי להבין את זה...
גנטיקה בוודאי עובדת גם בהפריה מלאכותית והורים בטח משקיעים. אין ספק! אולי אף יותר מהורים רגילים, כי היה להם יותר קשה לקבל את הילד. אולי גם מפנקים יותר. אולי גם לא מצליחים לחזור על הניסיון הזה בהצלחה וילד נשאר לבד. לדעתי, ילד יחיד זה בעיה. אבל דיברתי על משהו אחר. הורים בכוונות שלהם גורמים לירידת נשמה זו או אחרת. בתהליך ההפריה משתתפים הרבה יותר מאב ואם: גם רופא, גם עובדי מעבדה, גם אחות, אולי גם איזה עובד שמעביר מבחנות ממקום למקום... כלומר, השפעות הרבה יותר מורכבות והשפעת ההורים פחותה. הנושא מורכב מאד ואני יכולה רק לקוות, שהוא נשאר ברור לאחר שצמצמתי אותו כל-כך.
"קריירה אינה באמת חשובה לי כקריירה אלא יותר כביטוי להתפתחות אישית." לא יודעת. אצל חלק מנשים זה נכון. חלק אחר מנשים מפתחות קריירה באין ברירה כתוצאה מרצונם לפרנס את המשפחה או לשפר מצבה הכלכלי של המשפחה. ויש יותר ויותר נשים, שבכלל לא מעוניינות בזה, אבל "מרגישות חייבות", כי ככה זה מקובל היום.
בכל מקרה, קריירה הכי חשובה שיכולה להיות אצל אישה - ואצל כל אישה! -זה קריירה של אם. כל קריירה נוספת ניתנת לדחייה. ואילו להיות לאם ניתן לא תמיד. תמיד כשהולכים נגד הטבע זה עולה נורא ביוקר.
יש לי קרובת משפחה, שהיא דוקטור למתמטיקה, פרופסור וראש חוג למתמטיקה. בכנסים מתמטיים בטח זוכרים את זה. אבל בחיים? בחיים היא בשביל כולם אישה של X, אמא של Z,X,C,V,B,N,M,A,S,D,F,G וסבתה של... מכיר את זה?
אני מתאבלת על הנשים ש"הולכות עם הזמן" ומאבדות את העיקר.
רוב מקרי עקרות שיצא לי לטפל נשים עשו לעצמן: מחוסר ידע, מחינוך בעייתי וכו'.
מצטערת לשמוע, שהתגרשת. מקרים כאלה היו ויהיו. השאלה היא בכמות, במילים אחרות - בסיבות. שלא כמו פעם, שהתגרשו בגלל בעיה חמורה, היום המון אנשים מתגרשים בגלל שהתעצלו להשקיע בנישואין שלהם - ובלי טיפוח שום דבר לא מתפתח. גם עציץ לא יצמח, אם לא להשקות אותו, נכון? אגיד לך אף יותר מזה: פגשתי זוג שהתגרש, כי היה להם משעמם... וזוג שהתגרש "כי זה כבר לא זה". אולי אתה מבין, על מה הם מדברים, אני פשוט בהלם.
כשדיברתי על אבות אבותינו לא התכוונתי לאברהם-יצחק ויעקוב, אלא לסבא רבה שלך וסבא רבה של סבא רבה שלך.
אבל גם אם לדבר על אבות, חייהם היו קשים ומלאים בניסיונות, אבל מאושרים. כך גם חיינו. גם בחיי, להבדיל, היו הרבה ניסיונות, אבל אני שמחה שכך. כי אצל מי חיים קלים וחלקים, חיים חסרי ניסיונות? - אצל אנשים, שהקב"ה התייאש מהם. הרי הוא נותן לנו ניסיונות כדי לנער אותנו, כדי שנשתפר. רק אם הוא התאכזב מאדם ואף לא מקווה, שמסוגל להשתפר - הוא לא מנער אותו בניסיונות. לכולנו יש מה לשפר, אחרת לא היינו כאן. ואתה בטח מכיר את ההרגשה אחרי שיצאת מניסיון בכבוד, נכון?
אחרי שישבת עם הגבס, נכון שאתה מעריך את הרגליים שלך ואת היכולת שלך ללכת יותר? אחרי ניסיון שהיה לך עם הגבס הזה, האם לא הרגשת שמחה ואולי אפילו אושר, כשקמת על הרגליים?
אנחנו ניצוצות קטנות ובהתאם לכך גם ניסיונות שלנו קטנות. אבותינו היו נשמות ענקיות - גם ניסיונות שלהם היו בהתאם - אך גם האושר. מה שהם עברו פשוט מעבר להשג שלנו. למשל, אני לא חושבת, שהייתי מצליחה להרים סכין מעל הבן שלי. אני פשוט לא משיגה את זה. וזה מראה גודל הפער ביני לבין, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אברהם אבינו, עליו השלום,
אבל גם אם לדבר על סבים שלנו. לא היו להם מותרות, אבל היה כבוד הדדי בבית, היה שלום בית, היה כיבוד הורים ומורים, היה משמעת, לא היו פינוקים מקלקלים.....וכשאנשים התחתנו, הם ידעו, שהולכים לבנות בית בישראל. לבנות - זה להשקיע, לעבוד, זה לא שלום-ולהתראות. כשאתה בונה משהו - אתה מאושר בסיום עבודתך, נכון? אתה גאה בתוצאות ומאושר, נכון? אם זה נכון לגבי בניית רפת, מחסן, מרפסת או שרפרף - כל שכן - לגבי בית בישראל... לכן הם היו מאושרים.
גם היום אני מכירה המון אנשים עם בעיות מכאן ועד להודעה חדשה - ומאושרים.
צודקת. בדיקות אלה במתקונת הנוכחית שלהם נועדות לגרום לרצח.
וזה בדיוק מה שאמרתי: לפני שאתם רצים לעשות את הבדיקות, כי כולם עושים, או כי אמרו לכם, תחשבו, אם אתם בכלל מוכנים להיות רוצחים.
יעל, מנסה להבין את תפיסתך הדתית ושילובה במדע הרפואה.
אם הינך יוצאת בהנחה שאדם שנולד בעל מום הינו מתקן! ואת אומרת שזהו צד אגואיסטי מאד לא לאפשר להם לעשות תיקון
אז למה צריך המדע להתערב?
הבדיקות הקיימות לאיתור מומים בהריון נועדו להפסקת הריון של עובר לא תקין, האומנם?
איזה תובנות? לא הבנתי אותך?
כתבתי על כך, שאין ללכת כעדר לבדיקות, אלא לחשוב קודם. וכתבתי על כך, שאין לדחות את החתונה, בין היתר, משום שזה מעלה סיכויים להיוולדות ילדים בעייתיים (וזה עובדה סטטיסטית ידוע).
תודה לך, גילה יקרה!
מסכימה עם גישתך.
תודה על המילים החמות.
תודה, פוזית!
לא מכירה את אפלטון ובכלל משתדלת להתרחק מתורות גויים, אבל כן מכירה את תאוריית אאוגניקה (מלשון ευγενες, "בעל גזע טוב" ביוונית). הרי זוהי היתה תאורייה שאמצו נצים. תאורייה שבבסיס השואה.
אם היא טרם בהריון, אני ממליצה לה גם על הפוסט והדיון שהתפתח בעקבותיו:
http://cafe.themarker.com/post/1277079/
למרות שגם הפוסט וגם הדיון נפגעו מהשידרוג, לצערי.
שמחה שעניין אותך. כל טוב לך, אביה יקרה.
כל אחד והתיקון שלו. אם ילד בא לעולם עם מחלה מסוימת - עליו לעבור את כל היסורים, הקשורים לכך. זה לטובתו וללא ניסיון זה הוא לא יסיים את תחיקונו. לגזול ממנו אפשרות כזאת - זה אקט אגואיסטי. מאד.
לגבי מועד הבדיקות אני מסכימה איתך לחלוטין. לדעתי, הנוהג הקיים היום במגזר החרדי בנושא הוא הנכון ביותר: את הבדיקות עושים בגיל התיכון, לפני שיוצאים לשידוכים בכלל. חלק לא רוצים להתיחס לבדיקות - אלה לא מתיחסים אליהם. חלק כן מתיחסים. אלה בודקים התאמה מבחינת פגמים גנטיים אפשריים, ורק אם לא ימצאו כאלה נפגשים. בכך הם מוגנים מפני הסבל שנגרם בניתוק מהאדם, אליו התקשרו רגשית.
אל תעלב, בבקשה, לא זו המטרה, אבל כשמדובר במומים מולדים, לדבר ב"למנוע סבל מילד" זוהי גישה נוכרית. זו הנשמה וזה תיקונה. לא לאפשר לה להוולד, פירוש הדבר, לא לאפשר לה לסיים את תיקונה! האם יש סבל גדול מזה?
דרך אגב, אם הורי בזמנו היו אוחזים בדעה הזאת ואילו היו אז אפשרויות טכניות המאפשרות לערער בנפשם, אולי לא הייתי נולדת, כי יש לי מום מולד בלב. גם ילדיי, שיהיו בריאים, לא היו נולדים, וכך גם נכדיי...
לגבי חתונה מאוחרת, אני מכירה את העמדה, שהיצגת. הבעיה היא, שאצל הנשים יש שעון ביולוגי. נשים, שדוגלות בגישה כזאת מסתכנות לפספס את הרכבת ולהישאר ללא ילדים או להביא ילדים שלא בדרך העולם, אלא אחרי יסורים ואולי גם בצורה מלאכותית, שהיא בנוסף לכל גם מאד בעייתית מבחינת טיב הנשמה שיכולה לרדת. או שילכו לאימוץ. ואז הן מקבלות לא רק ילד שאינו ילדם מבחינה ביולוגית, אלא גם הרבה פעמים ילד בעייתי, כי הוריו צרכו אלכוהול/סמים, אכלו מי יודע מה ואיך, היו בעלי בעיות גנטיות, פסיכולוגיות ואחרות בלתי ידועות...
את הקריירה אפשר לפתח גם במגביל לפיתוח המשפחה (והמון אנשים עושים זאת ומצליחים) או לאחר שילדים יגדלו ויאפשרו זאת. גם את זה עושות נשים רבות מאד.
בכול מקרה, גם בתור אישה וגם בתור בעחת קליניקה, ש-50% ממטופליה סובלות מבעיות פוריות, אני יכולה להגיד לך, שאין לאישה סבל רב מלהיות עקרה. ככה זה מימי חווה וככה זה עד סוף העולם, כי זה דרך הטבע. ובדרך הטבע על האישה ללדת כשהיא צעירה ביולוגית, כלומר, בגיל 18-15 ולא כשהיא "מרגישה צעירה".
אני רואה נשים האלה, שפיתחו קריירה כדרישת הזמן וסמכו על הטכנולוגיה ולא יודעת על מה עוד. ועכשיו הן בוכות, כי לא יכולות להחליף את הקריירה שלהן בתינוק. עכשיו הן כבר מבינות, אבל גלגל לא מסתובב אחורה. זוהי טרגדיה אמיתית. זהו דבר הנורא ביותר שיכול לקראות לאישה.
סליחה גם, שאני ניכנסת לזה, אבל נשים הללו בדרך כלל (לפחות אלה, שראיתי) אינן בתולות, אלא נשים שהשתמשו בגלולות למניעת הריון. גם ברוח הזמן. נתנו להן את הגלולות לטובת החברה המתירנית, כדי להגן על החברה הזאת מפני תינוקות בלתי רצויות. נתנו, בלי להסביר בדרך, שגלולות הללו מכילות הורמונים. כלומר, מהוות פלישה למערכת ההורמונאלית של אותה אישה. אי-אפשר לעשות פלישה כזאת ללא תוצאות. ויש תוצאות. למשל, בעיות פוריות עתידיות.
נסה גם לראות את הדברים מזווית אחרת: מה יותר חשוב? כלומר, מה אמיתי - ומה אשליה? ילדים - זה אמיתי. זה מה שאדם משאיר אחריו עלי אדמות אחרי שהולך לעולמו. מעשים ותפילות של הילדים משפיעים על נשמת האדם בעולם האמת. ומה זה קריירה? אתה יכול לקחת אותה לעולם שכולו טוב? היא נשארת כאן יחד עם האגו, שדרש אותה. זה פחות מאבק, כי אין בה ממש.
ולגבי ביסוס כלכלי. אבותינו ואבות אבותינו התחתנו ללא חישובים האלה. וגם היום, ברוך ה', לא כולם אוחזים בדעה הזאת. אז אבותינו לא חיו חיי מותרות. חלקם הגיעו לעושר חומרי וחלקם לא. אבל הם היו יותר מאושרים, יותר שלמים עם עצמם ועם החיים, גידלו את ילדיהם ביתר קלות, וילדיהם היו גם אנשים יותר שלמים ויותר מאושרים.
אל תשכח גם, שעם הגיל אדם נהייה פחות גמיש ויותר קשה לו פתאום לחיות יחד עם מישהו. הרי חיי זוגיות שונים לחלוטין לחיי רווק, גם רווק שמשכיר דירה עם עוד עשרה.
שים לב, שנטייה להתחתן מאוחר בא בת ובת עם עליה בגירושין. כך שנראה לי, שכל הדיבורים על חתונה מאוחרת באים מחוסר מוכנות למחוייבות ולאחריות וכל השאר - תירוצים הם.
תודה לך
והמשך יום טוב
תודה, שאול
כשיותר מידי סומכים על הקידמה הטכנולוגית ופחות מידי על ההשגחה הפרטית זה פוגע לא רק ברומנטיקה
שחשוב להביא לידיעתם של כולם
(דתיים וחילוניים כאחד)
את האופציות העומדות לבחירתם.
אין אדם בעולם שיוכל להכנס לנעליו של אחר,
כאשר מדובר במומים מולדים על בסיס גנטי,
אלא רק בני הזוג, על פי שיקוליהם האישיים,
יכולתם הכלכלית והרגשית ועוד...
אחד מהפערים הגדולים הוא בחוסר המידע,
ואת עושה חסד גדול בהבאת המידע לציבור הנזקק לו.
תבורכי במעשייך !
יש מקומות בעולם בהם בני זוג עורכים בדיקות דקדקניות לפני שהם מחליטים להתקשר בקשרי נישואין.
אפשרות ראויה זו פותחת שאלות לא פשוטות בדבר זכותו של הפרט להוליד/ללדת צאצאים [שאלה שכיחה במקרה של חולי נפש, שבמקרים קיצוניים גם מקבלים טיפול למניעת התרבות].
מחזיר אותי אסוציאטיבית ל"פוליטיאה" של אפלטון, שם הוא מגדיר בדיוק מי הם הראויים לשמש מנהיגי המדינה וכמו במאמר מוסגר - מי ראויים להיחשב אזרחים רצויים...
הגם שהדברים במאמרך ידועים כיום לכל זוג המתכנן להביא ילדים לעולם, חשוב מאוד שהמידע יופץ ויהיה נחלת הכלל ♣
מאד חשוב
תודה על המידע
תודה על הקישור למאמר -
מענין מאד
סבורתני שהמדע נתן ביד האדם, כלי נוסף המאפשר
להמשיך את השרשרת האנושית בפחות סבל.
אני נשאית brca1 , ילדי עברו את הבדיקות ומקבלים
החלטות בהתאם.
אילו הייתי יודעת על הפגם הגנטי לא הייתי מביאה ילדים אלא מאמצת.
להביא במודע אנשים שיסבלו בעיניי זה אקט אגואיסטי.
בדיקות גנטיות טוב לעשות לפני החתונה. בהתאם יחליט הזוג על המשך דרכו. בהחלט יתכן שלמרות תוצאות חיוביות יחליטו בני הזוג על המשך דרך משותפת אל החתונה והלאה אבל לפחות ידעו מראש בפני מה הם עומדים.
עוברים בעלי מום. נושא קשה. לדעתי מוטב למנוע סבל מילד שטרם נולד. בהתאם גם סבל למשפחה ועומס על החברה. כמובן בהתאם למידת המום הצפוי. בכל אופן יש לתת מקום לחופש הבחירה.
מציב עמדה הנותנת יתרון לחתונה מאוחרת. בשלות בני הזוג המוסיפה לחוזק התא המשפחתי. כל אחד מבני הזוג הספיק להשלים מסלול לימודים ונמצא בשלב של הנחת יסודות כלכליים להמשך הדרך. כל אחד חווה מערכות יחסים ועל דרך ההשוואה יודע שההרכב הנוכחי הוא הרכב מנצח לאהבה ותחושת חברות.
מלא עשירות.
תודה על תשומת ה
שבוע טוב ושלום
רח גורדון גשם ראשון: שאול נמרי
יום מקסים