הפחד הגדול לאזן בין חיים ועבודה

היא עמדה בפתח חדרי לבנה כסיד. לאחר מספר שניות אחז בה רעד והיא נשענה על משקוף הדלת. זינקתי מכיסאי לעברה כשאני חושש שעוד מעט תתמוטט מול עיני. ומה אמרתי שהרעיש אותה עד כדי כך? הרעיון שאני עומד לכתוב ליו"ר החברה מכתב בנושא תלונתה.

13 שנים כיהנתי כיו"ר ועד עובדים בחברת היי-טק גדולה ופעמים רבות מאוד חוויתי את המאבק הפנימי שחשים עובדים שנפגעו במהלך העבודה - בין הרצון לתקן את העוול שנעשה להם לבין החשש שמאבק על זכויותיהם יביא לפיטוריהם. ברובם המכריע של המקרים עובדים יעדיפו לשתוק - על אף שהשתיקה הזו מערערת את חייהם לא רק בתחום העבודה אלא גם מחוצה לו.

מקרים רבים כגון זה נופלים תחת הקטגוריה איזון בית עבודה (WLB Work/Life Balance). אלה מקרים בהם תחום אחד - החיים הפרטיים או הפעילות במקום העבודה מקבלים משקל "חריג" המשפיע על התפקוד הכללי. המקרה בו פתחתי היה מקרה כזה. אם חד הורית שאינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד את מקום העבודה גם על חשבון פגיעה גסה בה.

כשמדברים על איזון בית עבודה לא מדברים על איזון "פיזי" - כלומר להשוואת שעות העבודה לשעות השהייה בבית. הכוונה היא לאיזון הנפשי בין השניים. לכולנו יש מחויבות לעבוד - העבודה נחוצה הן בהיבט האישי (פרנסה) והן בהיבט החברתי כפעילות תורמת לחברה. אבל באותה הנשימה, יש לכולנו את המחויבות ליהנות מהחיים, לעסוק בדברים החשובים לנו - משפחה, תחביבים ועוד.

החל משנות ה 80 חל מהפך בחייהם של העובדים. תחילתו במה שמכונה "תצ'ריזם" ו"רייגניזם", כאשר ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר ונשיא ארה"ב רונלד רייגן איפשרו הפרטות בלתי מרוסנות ופגעו קשה במעמד העובדים. המשכו בתהליך הגלובליזציה והתעצמות התאגידים הבינלאומיים, כאשר ארגוני העובדים (ונראה שגם ממשלות...) הלכו ונחלשו (למעט ארגוני עובדים במספר מדינות בצפון אירופה).

גם ההתפתחות הטכנולוגית הרעה את האיזון בית עבודה. נקודה זו מעניינת במיוחד, שכן המחשבה הראשונית הייתה שההתפתחות הטכנולוגית תאפשר לעובדים זמן פנוי ומרחב גדול יותר לעסוק בנושאים שמחוץ לשעות העבודה. בפועל הגבירה ההתפתחות הטכנולוגית את הלחץ על העובדים. הדואר האלקטרוני והטלפון הנייד הם דוגמאות מצויינות.

בראייה של ארגונים רבים, עובד יכול לענות לדוא"ל מהמחשב שבביתו ובאותו האופן הוא יכול גם לענות לשיחות במכשיר הנייד 24 שעות ביממה. יש מקרים בהם הארגון מכסה את עלות התקשורת במחשב הביתי של העובד וכן את עלות הטלפון הנייד - כולל שימוש פרטי. אבל איך אפשר להעריך את ההשפעה הנפשית על עובד שעונה לשיחות בנושאי עבודה בזמן ארוחות הערב עם המשפחה?

כל השינויים האלה (החלשות ארגוני העובדים, ההתפתחות הטכנולוגית, הגלובליזציה וגם המשבר הכלכלי) הגדילו את המאמץ הנדרש מהעובד לשמור על מקום עבודתו שהפך לתובעני יותר מתמיד. חברות רבות מטשטשות במכוון את הגבולות בין שעות עבודה על פי חוק לבין שעות עבודה בלתי מוגבלות. בחברות היי-טק רבות, המאפשרות עבודה מהבית, מטשטש גם הגבול שבין מקום העבודה לחיי המשפחה. הדגש הוא על השגת תוצאות ויהי מה למען הארגון מבלי להתחשב בעובד כאדם.

על הלחץ הכבד והפרת האיזון בית עבודה עלול העובד לשלם במחיר נפשי ובריאותי שאת תוצאותיו הקשות יגלה שנים מאוחר יותר.

חלק שני - נתונים ומספרים, בהמשך. בסה"כ מאמר זה כולל ארבעה חלקים.

אריה גור

מאמן אישי ומגשר

www.arye-gur.co.il