אנחנו יושבים בפינת העישון ומדברים. תמיד יש על מה. היא יושבת לידי, ומדי פעם אני מרשה ליד שלי לטייל. לא רחוק מדי: אני מלטף את המותן שלה, את הגב. ולאט לאט יורד אל הגב התחתון, ומרשה לאצבע אחת לעבור את קו החולצה, ללטף את העור החשוף. קריר וחלק ונעים. אחר כך עוד אצבע מצטרפת. היא מספרת על השתלמות שהיא היתה בה, ואני מלטף אותה, רק עם האצבעות, בעדינות.
בכל פעם היא מפסיקה אותי בשלב כלשהו. לוקחת את היד שלי, מניחה אותה בחזרה על הספסל, מחייכת, קצת מסמיקה. אנחנו לא מדברים על זה. היום היא לוקחת את הזמן שלה. האצבעות שלי כבר נעות באיזור הדמדומים, במקום בו גב תחתון לגיטימי הופך לישבן נשי עגלגל. הן נוגעות לא נוגעות, עוברות מדי פעם בגניבה את קו הגבול של הג'ינס, כבר מרגישות את תחילתם של קימורים.
השיחה קצת גוועת, היא מחייכת. ואז לוקחת את היד שלי בידה, כמו תמיד, מניחה אותה על הספסל, טופחת עליה. אנחנו ממשיכים בשיחה. כאילו כלום. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבת נפלא
****************
נפלא.
:)
אני לא בטוח. כלומר בעיקרון מסכים, במקרה הזה - אולי לא. ולא בטוח שאני רוצה יותר מזה.
קצת יותר משחק באש...
קצת עוד יותר מים שוחקים סלע...
ענין של זמן