אני בא אלייך בשארית כוחותיי הישר מיערות הגשם של אהבה שבורה אחרת. ללטף לך המקום בו אף אחד נגע כי הוא שם,אני יודע ונרעד. לנגן לך נוקטורנו של שופן כשאת שותקת וזולגת פלגים של אושר מאופק מחדרייך הכמוּסים. ללגום מיין כֶבַד שנים קרובים בָחום הקיומי וּמשתכרים אל המרחק נאבדים מלאחוז. תביטי בי,בכף ידי שם כל דרכיי רוצות אלייך נחצו נשים וכוונות שׂדוֹת מלחמה,קֶרָבוֹת וּזמן. תסירי קצת מן האדום שייחשפו פני צלקתך אז,אלטף לך את השקט בשתי ידיים נפגשות. תזלגי אל מיטתי בניחוח פרי וּדבש כמו בפעם ראשונה כֶדוֹרוֹן חג המולד. אז אטעם מקרבתך נֶטָפים של שוקולד והשקט ינגן עלינו דָק. כמו להיות שם בלי לדעת בלי לגעת רק לנשום. (כל הזכויות שמורות ליגאל פילר) |