אז ככה. מזמן לא כתבתי.

עבודה/זמן/לאות. 

עכשיו, פתאום. נפל עלי דחף מוזר ומאוד חזק לספר לכולם על החוויה שלי מהשיר.

התלבטתי.

אולי הדחף אינפנטילי קצת, אולי מיותר, אבל, אני רוצה (רוקע עם הרגל על הרצפה) ועושה.

על הבאב אללה.

אני רוצה לתת כוכב.

אני רוצה לתת כוכב לאריק ברמן.

יש כאלה יגידו. עוד פעם הוא? מיין סטרים....

יש כאלה יגידו: אריק ברמן? פתטי

יש כאלה שיאהבו.

יש כאלה שיגידו איכס.

אבל אני....חמאה.

שני (הבת שלי), נתנה לי את הדיסק שלו למכונית. אמרה תשמע.

אני שומע אותו לאחרונה שוב ושוב.

ופתאום. נתפסתי!

נתפסתי בשיר אהבה (שנכון שהמוסיקה מוסיפה מימד עצום למילים, אבל...)

שיר אהבה מדהים.

שיר, כל כך מלא אהבה, מלא תשוקה, סקס. נשמע כמו סרט (בעיניים עצומות).

שיר, שכשמתנגן, מצב הצבירה משתנה.

שיר, שאפשר לגעת בו (או לא).

שיר, שמרגישים אותו בכל חלקי הגוף.

תהנו:   

אם היה לזה סיכוי

אריק ברמן

לחן: אריק ברמן
מילים: אריק ברמן

אני אגיד לך מה אני רוצה לעשות, אני אגיד לך,
אני רוצה...

לקום איתך בבוקר,
לשתות באנינות טעם את הרוק שלך,
לפני שצחצחת שיניים.
לנקות בעדינות את הלכלוך הרטוב שלך,
קצת אחרי שפקחת את העיניים.

לדעת איך את נראית כשאת בוכה,
בחדרי חדרים, כשהם לא מסתכלים.
איך את עומדת זקופה, מול המראה,
לראות אם את כבר במידה של הג'ינס החדש.

כשבחוץ יש חורף,
להניח לך ספל עם תה חם ליד המיטה, כשאת חולה
(חס וחלילה, חס ושלום, ירחם השם אלוקים שבשמיים).
לנשום את החיידקים מהשיעול שלך,
הכדוריות הלבנות שלי כבר יראו להם מה זה
להתעסק איתך...

לדעת איך נראית, כשאת כעוסה,
בחדרי חדרים, כשהם לא מבינים.
האם מתגלים לך עורקים מהצוואר?
או אולי את שוטפת כלים ולא אומרת דבר.

אני רוצה...
לעמוד איתך מתחת לחופה,
ללטף לך את הבטן, להרגיש כשהוא יבעט.
לטייל אתכם ברגל, ללכת יד ביד ביד. 

חייבים. חייבים עם המוסיקה!