לך תסביר ...
מסעות אל עצמי . סיטואציות , מחשבות , רגעים.. - חיים .
ארכיון
0
במטוס סילון
 תמונה אחרונה ממקום רחוק , אי שם מוקדם בבוקר בחציו השני של העולם. (רק אני והגברת שהגיעה כל כך מוקדם ללאונג' כדי להתחיל ולסדר , ופקחה זוג עיניים תמהות ..) ולאט לאט , תוך כדי צילום הרגשתי את הערבוב המיוחד הזה של עצב ושמחה נשזרים להם זה בזה .
"שתי עיניה מחייכות , שאלה של השקפה" . (המילים - כאן) |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשאני רואה מה קרה בבית הזיקוק האמיתי - לא בטוח שזה עסק נבון במיוחד :-)
(טוב לראות אותך , חבר!)
קצת סוף שהוא התחלה ולהיפך .
ערבוב של הכל בהכל .
קצת שמחה בעצב.
נכון . יפה וחכם ונוגע . התנגן לי בראש כל הדרך חזרה הביתה .
ורק לאחר מעשה הבנתי שבעצם הגעתי כל כך מוקדם לשדה"ת כדי להתחיל את התהליך הזה לבד ..
ואת - ניסחת להפליא .
אכן , טיפה ראשונה של תקווה טהורה .גם אני אוהב את הרגע הזה , לצערי פוגש אותו מעט מדי .
אם אתה עובר ת'לילה
אז סימן שכבר עברת
את מרחק הלב מן המחר...
עכשיו אני יודע, איך
היא הציפור במעופה.
**
קסם.
והטיפה הזו הראשונית שביום
היא הכי הכי מוארת
הכול עוד טרי, אפשרי,
מהול בחלומות
...
אוהבת את השעה הזו
שאפשר כמעט חגעת בתמצית של הכול