כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ממלכת שטות שנח המון

    -

    ארכיון

    שם וכאן

    16 תגובות   יום רביעי, 17/11/10, 09:23

    לפני שהכרתי את הכביש לשם, היה לי טוב.

    את רוב זמני ביליתי כאן, למה את הרוב? ומה היה במיעוט? במיעוט עדיין הייתי כאן, אבל חולמני משהו מה ששינה את הכאן "לכאן" מוסט מעט.

     

    הכביש לשם נגלה לי בהפתעה, לא מתוך חיפש או מחסור, לפחות לא מחסור שהציף את עצמו לתודעה. המפגש היה סתמי, אפילו משעמם.. הרי כל ה "שמים" היו תמיד ווריאציות על ה כאן. בתחילה נשמתי את "שם" כבנשימות שנשמתי בימי שרב, כאלה עייפות ללא התלהבות ואפילו עם מעט חשדנות. אבל בין נשימה לנשימה התחלתי להרגיש בנגיעות מעוררות, כאילו פתית שלג בודד התגנב לתוך זרם האוויר החם והתיישב על הרקמה הפנימית של אחת הריאות שלי לשניה קצרה, ואז נמס ונעלם.

    עם הזמן התמכרתי לו, לשם.

     

    כל ה "שמים" תמיד היו דומים, אבל ה שם הזה היה שונה.

    שם רקדו שדים

    שם שרו אמזון

    שם היית יכול להושיט יד ארוכה ולכתוב מילים מצחיקות בשמיים ואז יכולת להשכב על הדשא ולהביט איך הן הופכות לארנב, או לפיל.

     

    בזמן שהייתי שם , הכאן המשיך בחייו.

    הזמן פיסל בו.

    החמצמצות שלטה בנקבוביות לשונו.

    כאן ,הרוחות נשאו עימן גרגירי חול ורסיסי זכוכית שנדבקו לגוף ופצעו את העור.

     

    על הקו בין שם לכאן נוסעות רכבות מהירות.

    בקרונות, יושבים הזיכרונות ומביטים בחלונות, מחכים לנוף שיתחלף.

    זיכרון שעובר מכאן לשם שוכח את עצמו, ומביא לשם שקר ורמייה.

    זיכרון משם לכאן מתווסף כמלח על פצע ודוקר את הלב.

    והזיכרונות שאני הכי אוהב שומרים את נפשם ויורדים באחת מהתחנות של אזור הדימדומים, או קופצים מהקרון ונעלמים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: מדקדקת בקטנות 2010-11-22 00:09:25

      פיוטי. גם אם לא הבנתי הכול.

      הזהרתי אותך :)

      צטט: sharon superstar 2010-11-21 01:02:49

      מכיר את המערכון על כאן ושם ?

      http://www.youtube.com/watch?v=lN1GIDMWxqY&feature=player_embedded

       

       

      מהכל את עושה צחוק יא שרון , זה פוסט רציני זה , רציני!!

      איזה מזל ששמת אותו בפרספקטיבה :)

      צטט: g.a 2010-11-20 19:23:02

      הוי כן,
      וככל שמתבגרים ומחכימים יודעים כמה הדבר החכם שאומרים מתגמד.
      איזה יופי.

       

      תודה גלי, יופי שאת עדיין פה לפעמים. זה מרומם הכל.

      צטט: דiרiן 2010-11-20 18:42:58

      דברים שרואים מכאן לא רואים משם...

       

      ועם המוזיקה המילים בכלל הופכות מיותרות :)

        22/11/10 00:09:
      פיוטי. גם אם לא הבנתי הכול.
        21/11/10 01:02:
      מכיר את המערכון על כאן ושם ?

      http://www.youtube.com/watch?v=lN1GIDMWxqY&feature=player_embedded
        20/11/10 19:23:
      הוי כן,
      וככל שמתבגרים ומחכימים יודעים כמה הדבר החכם שאומרים מתגמד.
      איזה יופי.
        20/11/10 18:42:
      דברים שרואים מכאן לא רואים משם...

      צטט: shabat shalom 2010-11-17 18:38:59

      ואפשר לבחור בין ה"שם" ל"כאן"?

       

      תנסה ותגיד לי

      צטט: ההלך 2010-11-17 12:28:49

      אוהבת שאתה כאן, לא שם!
      לא הולך עם יקומים מקבילים מה? טוב, גם אני ככה.
      זה מין שיר פרידה?

       

      כל שיר הוא פרידה.

      וגם זה.

      אבל ממה הוא נפרד , עוד לא לגמרי ברור לי.

      (אני מתחיל להשמע כמו אייל שני וזה נורא)

      וגם אני אוהב שאת כאן, או שם, העיקר שלפעמים שנינו באותו מקום.

      צטט: (עי)דנהנחושת 2010-11-17 10:04:04

      מקסים.

       

      תודה (עי)

      צטט: צבע השרב 2010-11-17 09:43:33

      אל תיתן לזיכרונות שאתה אוהב לרדת

      תפציר בהם, להישאר

      רכבת אטית נכונה יותר

      הזיכרונות גומעים את הנופים ומשלבים ידיים

      כבר לא בוער להם לרדת או / ו להיעלם

       

      שילכו, יש עוד אלף כמוהם :)

       

       

        17/11/10 18:38:
      ואפשר לבחור בין ה"שם" ל"כאן"?
        17/11/10 12:28:
      אוהבת שאתה כאן, לא שם!
      לא הולך עם יקומים מקבילים מה? טוב, גם אני ככה.
      זה מין שיר פרידה?
        17/11/10 10:04:
      מקסים.
        17/11/10 09:43:

      אל תיתן לזיכרונות שאתה אוהב לרדת

      תפציר בהם, להישאר

      רכבת אטית נכונה יותר

      הזיכרונות גומעים את הנופים ומשלבים ידיים

      כבר לא בוער להם לרדת או / ו להיעלם