יצא לכם פעם להתכתב עם מישהו ברשת ?
ברור שכן , אחרת לא הייתם כאן עכשיו .... אבל האם היתה לכם הרגשה שאתם מכירים טוב טוב את הצד השני שעונה וכותב לכם ? וכל זה מבלי שיספר לכם ?
למה זה קורה לי כל הזמן ? למה דווקא אני הוא זה שמזהה את הדברים שלא מסופרים ? וכל פעם מחדש .... למה דווקא אני הוא זה שמיד מזהה את המצוקות , את השמחות הנסתרות , או אולי את הרצונות החבויים ... עמוק עמוק בפנים ...
זה בא כל כך בבירור , זה בא כל כך מהר , זה מופיע כמו כתב שחור על דף לבן , כל מה שצריך זה רק להעתיק לדף ולשאול : " נכון שזה כך ? "
אבל אני לא מתלונן חלילה , להפך בדיוק... אני מודה על התכונה הזו ... מודה על היכולת לקרוא או להסתכל על מישהו , לשמוע כמה מילים ואז לשאול ולהגיד .... נכון שאת/ה ככה וככה ... נכון שהמחשבות שלך הם ככה ולא ככה ?
תכונה נהדרת , תכונה שיכולה רק לעזור , תכונה מיוחדת שמצליחה כל פעם מחדש ללחוש לי בתוך הראש "הזהר מהאיש הזה" .... ואז לחתוך ולהבין שזו לא היתה טעות ... ושהמעשה היה נכון ...
תכונה שחוסכת לי הרבה כאבי לב , הרבה התברברות לחינם , הרבה בזבוז של זמן ...
כתבתי לך , ענית לי , שאלתי אם אני צודק ואמרת לי שכן .... שאלתי עוד שאלה ואמרת לי שאני צודק ושאני מיטיב לנסח ....
אני יודע עוד דברים , אני רואה אותם דרך העיניים שלך , אני כבר לא מנחש כי אני כבר יודע . מספיקה מילה אחת במשפט שלך ואני כבר יודע , כבר רואה .....
אני יודע ... אני עוד אפתיע ... את תהיי גם מופתעת ....
החיים הטובים קוראים לזה ...? כן ... אכן כך ... החיים הטובים....
אז .... למישהו יש שאלה.... ?
|