0
פעם. זה היה משפט. עם התחלה והסבר. מאד ברור. גם, בזמן של ביצים בלי קשר לחופש הגדול, שהסתובב לו בקנדה בכלל, בזמן שלא פרצו לבתים ולא גנבו. אופנועים. וגן. היה גן של קופים,
ואז, אזדרכת [ש.ז] הוצא. ונמצא. והחליט בעצמו. כמו שתמיד מחליטים ההם. כי הם יודעים. הכי טוב. מה טוב בשבילם. לפחות. והפך לפושקין.
וביום של הלונה-פארק, עלתה בי שוב המחשבה. ולא הייתה אפ-מכשפה בסביבה. אז היא טעתה. המחשבה. ונזכרתי בשמות שמותרים ואסורים. כאילו שמבטיחים שיש את אילו שלא יישארו קטנים. ועומָּר הקיים. הרגיש את הלונה. והלך לבדוק מכוניות מתנגשות. והסתבר לי שגם שמות טועים.
* * *
ובינתיים. בינתיים, הסתבר לי עוד דבר. במרוצת השנים למדתי לשכוח. גם קצת לוותר על חתולים שהולכים.
לא תמיד צריך מסקנות. לפעמים הדברים קורים ככה סתם. כן ו//או לא. מעצמם. גם,
. |