כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    מחסלים את עצמנו בלי היסוס

    2 תגובות   יום רביעי, 17/11/10, 18:37

    מי לא זוכר את האימרה השגורה, כך היה לפחות בזמננו "מי שאוכל לבד מת לבד". אמירה שבאה לחזק את הרצון לחלוק את מה שיש לנו עם האחר. בצבא אלה היו העוגות והוופלות שהגיעו בחבילות מהבית שמחברות אותך ולו לרגע עם המתיקות שם במרחקים. מעניין מה המקור של האמירה הזו שכן בלאו הכי מתים לבד ואין משמעות ברמה האישית אם אני מת לבד או בקבוצה. אך מעבר לכך יהיה המקור אשר יהיה היום רבים הם הפועלים לקידום האינטרסים האישיים שלהם ולא מתעניינים באחר. אנשים לא מזהים את חשיבות האחריות ההדדית, הסולידאריות החברתית. אלו נראות אמירות רחוקות. אך אל מול אלה נמצאים מאות אלפי המתנדבים וחברי ארגוני צדקה שמבקשים לתרום לחברה. אם כך על מה יש להלין? מסתבר שהרבה שכן גם המתנדבים הם אמנם מוכנים "לההרג על הנושא" אך בפועל מתמקדים לגופה של מטרת ההתנדבות שלהם מבלי להתפזר לנושאים אחרים. היום אנשי ארגונים ממוקדי מטרה ופועלים רק לשם המטרה שלהם ולא יותר מכך.

    התפישה הרווחת היא שבסך הכל יש לנו עם נפלא, עם מתנדב וזה טוב וזה נחמד אבל קשה להקיש מכאן על החזון שלנו כחברה. קשה לדעת למה רוצים באמת, כל החברים בארגון הזה, מדינת ישראל. אולי זו הסיבה המרכזית לכך שאנשים הולכים עם תחושה כבדה בלב, עם תחושה של לבד, "אם אין אני לי מי לי". תחושה שמלווה את המבוגרים ואת הצעירים שגם הם חשים שהביאו אותם לעולם שלא רוצה בהם. הביאו אותם לעולם שלא מוכן ללכת לקראתם.

    לא מכבר השתתפתי ברב שיח עם צעירים בכנס שדרות לחברה, אחת הצעירות קמה לפתע והתריסה כלפי המבוגרים שהם אלה שמזלזלים בצעיריןם. חייכתי ואמרתי לה שזו הייתה גם התחושה שלי בגילה, בתקופה שבה הייתי נער בתיכון לעגו לצעירים "יושבי הברזלים" והכוונה לישיבה חסרת התכלית של צעירים על הברזלים החוצצים בין המדרכות לכבישים.

    עד כאן הכל יפה וטוב, המסר של הדברים הללו ברור, אנחנו מתייחסים לצעירים בדיוק כפי שאנחנו מתייחסים לנושאים אחרים שבהם אנחנו נדרשים לחשוב ולו לרג על האחר ולצרכיו. הכל מתוך מחשבה שבדרך זו נציל את עצמנו ובעצימת עיניים אנו פוגעים באחר ובהמשך בעצמנו.

    דאגה לצעירים היא בעצם דאגה גם לנו המבוגרים שצמאים לקצת יחס חם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/10 01:10:
      ההנחה שלי שאם ניתן יחס חם לילדנו נקבל זאת בחזרה. זה בדרך כלל עובד כך...לפחות מהנסיון שלי
        17/11/10 18:50:
      האם - ואיך - אפשר להסביר ל"צעירים" ש"המבוגרים" צמאים ליחס חם? אם נצליח בכך, יצאו שני הדורות נשכרים, הם וצעיריהם אחריהם.

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין