כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    מוקדש לאסף תארי...

    9 תגובות   יום רביעי, 17/11/10, 23:23

    קשה לי לכתוב, אבל מרגישה שחייבת.

    אתמול נודע לי שהאיש היקר הזה איננו.

    וכבר הרבה זמן שאיננו.

    שמונה חודשים ליתר דיוק.

    וחשבתי על זה שהחיים לוקחים אותך לפעמים למקומות מוזרים.

    ושאדם שבזמן אחר בחיי היה קרוב אליי מאד, שנים אחר כך יכול להגמר מסרטן ואני אפילו לא אדע.

    הייתי ילדה בת 15, או 16.

    ראיתי מודעה בעיתון על אולפן ברמת השרון שמחפש כוכבים נולדים.

    אז הלכתי.

    שם הכרתי את אסף.

    הייתי מגיעה אליו לאולפן להקליט.

    אפשר להגיד שהוא היה האדם הראשון שממש האמין בי. (אחרי יולה כמובן, וזה סיפור לפוסט אחר)

    בהתחלה ברמת השרון, אחר כך בקרית גת, לשם עבר בהמשך.

    האולפן של אסף היה המפלט שלי.

    לשם הייתי נוסעת לשיר, גם אם הייתי צריכה לקחת שני אוטובוסים ולנסוע 4 שעות כדי להיות שם שעתיים , לא וויתרתי.

    הקלטנו שירים שלי, סקיצות, דואטים משותפים, ואפילו כמה עיבודים מלאים לחלק מהשירים שלי.

    היה בינינו חיבור מיוחד, אישי ומוסיקאלי.

    הכל שמור על קלטות ישנות, או מה שפעם קראו "קסטות".

    והחיים כמו שאמרתי, לוקחים אותנו הלאה.

    וגם מרחיקים, כי זו דרך הטבע.

    כשהוצאתי אלבום לפני 3 שנים, הוא הגיע למופע חצות שלי בשבלול.

    עם אהבה חדשה, נראה מאושר מתמיד.

    זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.

    קצת אחר כך דיברנו בטלפון.היה לו איזה רעיון להקים הרכב נשים שעושה מוסיקה עם זיקה יהודית.

    אני בדיוק ילדתי אבל אמרתי שעוד קצת זמן אשמח להיות בעניין.

    וזהו.

    אתמול שמעתי שהוא איננו.

    כותבת מתוך הצורך שלי להפרד.

    ''

    משוטטת לאט, בין קטעי זכרונות

    שם באופק של פעם, ריחות ותמונות

    שהייתי אוספת לחום מחבק

    בימים רחוקים של אתמול.

    מרגישה שחייבת תודה אחרונה

    על דברים שניתנו לליבי מתנה

    על עבר מתקתק, שבן רגע נמחק

    ועצבות ממלאה את הכל...

    על ימים בכחול

    וציור בלי מכחול

    שהנפש בראה מצלילים

    ועכשיו מתרפקות המילים

    על קטעי זכרונות חלולים...

    געגוע לזמן, למקום שאינם

    מעפר לעפר זו דרכו של אדם

    שהיה וחדל

    כך רצה הגורל

    ועדים השמיים לעד

    על כל מה שהיה ואבד...

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/10 13:55:
      אני חושב שעדין יש לי את הקסטה ההיא.
      יהיה זכרו ברוך.
        28/11/10 16:49:
      מקסים ונוגע. תודה :)
        21/11/10 14:42:
      הצלחת לגעת ולרגש במילים, בצלילים ובעיקר ביכולת שלך לחבר אותנו - לתחושותייך..
        21/11/10 00:13:
      תודה גם לך

      מקסימה..
        19/11/10 17:10:
      ריגשת אותי מאוד
      גם כשהתקשרת,וגם עכשיו כשקראתי את מילותייך
      אסף סיפר לי כל כך הרבה עלייך,ותמיד הרגשתי צורך לפגוש אותך ,השירים שלך חדרו אל נשמתי ...אני יודעת כמה החיבור שלכם היה חזק ,גם בשבילו..צר לי שכך זה נודע לך אחרי הרבה זמן,תודה על השיר המקסים הזה ששמעתי עכשיו ...."הוא כנראה אהב אותי האיש הזה".....
      תודה לך
      דפנה
        18/11/10 18:08:
      כל כך יפה ונוגע, כתבת לאיש שהייה ואיננו.
      המפגשים בחיינו עושים אותנו.
      מעצבים מחשבתנו.
        18/11/10 01:47:

      ועדים השמים, לעד

        18/11/10 01:37:
      תודה...

      אתה כמובן מגזים:)

        18/11/10 01:06:
      ילדה עם לב של זהב... תמיד ידעת לתת נופך לרגש... לחבק בחום כל כך טהור... עצוב לי נורא על אסף, אבל כמוני, הוא זכה להכיר מלאך שכמותך....

      פרופיל

      רחלית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין