היה לי מקום חניה מוגבל לשעה על שער מתבדר ברוח משופע בשפעת תלתליו ואפילו לא כיביתי אורות ........ היה לי מקום חניה מוגבל לדקה על פנים מישירות מבט מספרות סיפורים של שבת ואפילו לא היישרתי לראות ....... היה לי מקום חניה מוגבל לשניה על שפתיים רכות למגע כתותים בפריחה משגעת ואפילו לא העזתי לגעת |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה ג'ניפר
תודה תמר
אין הגבלה כשהמוח והלב נפתחים להויה:-))
תאר לך חוסר פיספוס טוטאלי?
אוף שעמממוווום.
סוד הקסם והעניין. אהבתי.
תודה אילנית והמשך שבוע טוב
תודה, אלו החיים
השמים קובעים
ואנחנו חולמים
וכותבים
אילנית :)
ולעיתים הפספוס הזה בלתי הפיך :-)
שיהיה שבוע טוב אהוד .
אבק ברוח בין רגעים יקרים כפז
השיר נכתב לפני שנים רבות
אבל מעניין ששנינו נגענו מכוונים שונים לחלוטין
תודה
(-:
(-:
כן המבט.. החלק היותר יפה במין היפה.
מספר את סיפור הנפש
תודה ענתי
כתותים בפריחה משגעת
ואפילו
לא העזתי
לגעת "
אבל העזת לצייר אותה במבט מיוחד *
תודה לליק וסוף שבוע טוב
אלמלא מעט השגעון שבדמיון
חיינו היו מלאי שעמום שבהגיון
תודה לאה
חניה לנפש
תודה ניצן
נכון זרעים של תשוקה,
מנביטים שירה
ועוד בתל אביב
תודה רותי
תודה דבורה
תודה רבה
תודה זיוה
נכון, השירים מספרים על רגעים יפים בחיינו. והם החוליות בעמוד השדרה הרגשי שלנו
תודה לאה
טעם ההחמצות משתנה אבל טעים, כשנשארות ממנו מילים, שירים, שהם... שיירים של נגיעות
תודה לך צ.ה. ידידה שלי הכירה לי באקראי חברה שלה ואמרה "תכירי זה אהוד הצייר"
החברה שמעה משומה "תייר" ושאלה אותי "תייר"? אמרתי "כן בשישים השנים האחרונות .. תייר"
האיור מקסים
תודה סטאר
כשרוצים לגעת..
תודה בלוז
תמיד אראה את חצי הכוס המלאה. נשארים אחריה ניחוחות של עוד
כן תמיד מפספסים ונפספס בעתיד וזה אולי סוד הקסם והענין
תודה
תודה אדם
כן, קבלנו כולנו מקום חניה מוקצב
כביכול ביד קלה נעשים הרישומים
כמו המילים
ההתמקדות בדמות וברגש הפנימי בולטת
בכל שתעשה
"תמיד יש קצת שיגעון באהבה. אבל תמיד יש קצת היגיון בשיגעון." ~ פרידריך ניטשה
סוף שבוע מהנה ידידי
לאה
תודה
נהדר השיר ונפלא הציור
הזכרת לי את האמרה על השוקולד - דקה על השפתיים, לנצח על הירכיים :)
גם הרישום
וגם המטאפורה בכיוון המקורי
אוהבת מאוד
מקסים!
היו הזדמנויות שהותירו לנו מילים
מחשבות
הרהורים
שירים.
תודה על היופי ו*
לאה
אורחים אנחנו... לרגע.
יפה. גם האיור
והנשימה איֵה?
ויש לך
ויש לנו
שלך , שלנו
נגעת
תודה
לפעמים זה נורא מפתה...
מאוד אוהבת את כתיבתך..כמו תמיד מחוייכת ושנונה.
יודעת גם, שאתה תמיד רואה את חצי הכוס המלאה שבכל חוויה ..גם המפוספסת...:)
.
בלוז
הרגעים האלה לא חוזרים
אבל תמיד מגיעים אחרים
הזדמנויות חדשות
לפעמים אנחנו לא שמים לב
להזדמנות שפוספסה
יפה שראית...
מצרכי החיים
לחם גבינה חיוך ילד או ילדה
ואו אישה
ואנחנו ממתינים ואנחנו מהוססים בין ריבוי
ובין שהמחיר יקר ובין שלא היה מספיק עוז בליבנו
והחיים מאיצים ורצים
והשעה הדוחקת והילדה הופכת אישה והאישה קשישה.
והחנווני סגר את המכולת לא עמד בתחרות עם הרשתות הגדולות .
עולם הולך ונעלם.
ידידי
נוגה כתבת על החולף ועל החומק מהרהר
ויפה כתבת.
תודה יונית ולא נורא
לפחות השאירה לי
שירה
פעם הבאה !