כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    בלוג מת לא באמת < ניצה צמרת

    30 תגובות   יום חמישי, 18/11/10, 09:15

    עוּבדות:


    הצלחתי להריח את הפרח הווירטואלי שקיבלתי ממך אתמול...


    קראתי את ההספד שכתבת על מותי וחייכתי.


    האמת  ----------- 

     

    לא ידעתי עד כמה אני נהדרת עד לרגע זה.


    תעשה לי לייק ?

     

    תודה.


    ולמה, למה לא הבאת איתך גם שוקולד פרה עם סוכריות קופצות?

     

    חכה לי כאן, עוד אשוב

     

    שלך

     

    אני

     

     

    ''

     

                                                                                                   ציור של דורית ראשוני

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/10 12:55:
      תודה :-)
        3/12/10 12:15:
      LIKE מאוד :-)
      איזה אנשים, חברים, יקרים ומקסימים אתם, איזה תגובות מאתגרות הותרתם עבורי.
      אני מודה - לא היה לי מושג קלוש על ההתרגשות שתבוא בעקבות המילים החמות שלכם. תודה .
        26/11/10 02:42:
      לייק? אביא לך אבנים מהירח, אקטוף לך כוכבים מהשמים. אשב לי על אבן ואחכה.
        23/11/10 14:24:
      את נהדרת.

      נראה לי שקראתי את כל השורות שבין השורות.
      נגעת בליבי. עכשיו ותמיד.

      אוהבת אותך יקירה
        23/11/10 13:52:
      אה ניצה, היום כבר לא צריך למות בשביל לדעת כמה אנחנו שווים, אז אם עוד לא ידעת, מכיר מישהי שכותבת סיפורים על אחרים, אשכור את עטה ותספר את סיפורך...
        20/11/10 12:15:
      את בהחלט מורכבת. מאוד!!!
      את המכלול לא הבנתי, אבל מכל שורה מאוד נהניתי.
      וללא קשר, טוב לדעת שאת אוהבת שוקולד פרה עם סוכריות קופצות. כשניפגש אביא לך...
      להתראות.
        20/11/10 09:14:
      ניצה יקרה
      ציור מקסים של דורית
      שבת טובה
        19/11/10 16:40:
      מקסימה אחת.
      תארת את זה כל-כך טוב.
        19/11/10 14:32:
      ניצה,
      אם הבנתי, זה סוג של פרידה זמנית מן הקפה...?
      מכבדת את דרכך, מאמינה שעוד תשובי, אחכה לך.
      וכן,
      גם לי עוברת לפעמים המחשבה המוטרפת הזו -
      אם הייתי שומעת אחרי מותי מה שאומרים עלי...?
      מה אז? ....
      טוב, עזבי,
      תני לי ביס מהשוקולד פרה עם הסוכריות....
      שיהיה לנו מתוק עד שתגיעי שוב.....
      רק טוב וסופ"ש נעים!
        19/11/10 11:25:
      הציור של דורית מהמם.
        19/11/10 10:12:
      פרובוקציה שמטוב הלב.
      זר - לא יבין זאת.
        19/11/10 05:49:
      מדלגת קליל בין ניצנוצי העולמות את
        19/11/10 00:49:
      נראה לי שכדאי לך.
      תראי מה קרה לי כשמתתי...
      http://cafe.themarker.com/post/400717/
        18/11/10 23:48:
      אאסוף את כל מעט הסבלנו שנותרה בי ואחכה...
      העולה במוחך המופלא דבר טוב יותר הראוי להעשות? :)
        18/11/10 23:48:
      אאסוף את כל מעט הסבלנו שנותרה בי ואחכה...
      העולה במוחך המופלא דבר טוב יותר הראוי להעשות? :)
        18/11/10 21:06:
      צריך למות בכדי שיגידו עלינו דברים טובים. או שלא.
      את רואה?
        18/11/10 21:02:
      משהו מתבשל ברווחים בין השורות
      איזה כייף
      העיקר החיוכים המסתוריים האלה העושים לנו לבלובים
        18/11/10 20:25:
      ניצה,
      אכן החיים במיסרונים.
      זה מה שהפכנו להיות~קצרים.
      וירטואליים.
      מסתפקים בזה...
      אני לא. ממך אני מבקשת (יפה),
      להמשיך להיות מי שאת,
      ולכתוב את כתיבתך הנוגעת.
      שבת שלום.
      אוהבתאותך(-:
        18/11/10 18:00:
      איך לא ידעת עד לרגע זה כמה את נהדרת...איך?

      תשובי...גם אני מחכה....
        18/11/10 14:19:
      ככה כבר סופדים?
      ושוקולד פרה עם סוכריות קופצות, יאמי.......
        18/11/10 14:12:
      את מסתורית היום, נצנוץ...
        18/11/10 14:11:
      גמני לא הבנתי, אבל מה זה משנה,
      העיקר שחזרת.
      לב יו.
      like !
        18/11/10 13:55:
      לייק
        18/11/10 13:30:
      לא כ"כ הבנתי את המסר
      אז סלחי לי על אי ההבנה מצדי.
      אך שמחה שאת כאן שוב.
      התגעגעתי לכתיבתך.
        18/11/10 11:33:
      ניצה
      הולכם, חזורים והבלוג לעולם יחייה...
      גם אחרי מותינו. אבל העניין שאז זה כבר לא משנה...
        18/11/10 11:09:
      יפה ניצה.
      לא באמת מת.
      והציור גם מבטא את החיות שבפוסט שלך.
        18/11/10 11:08:
      לוירטואליה פלוס רציני- תמיד אפשר לקום מן המתים ולראות כמה שמחים איתך.
        18/11/10 10:18:
      כפי שנאמר השמועות על מותי היו מוקדמות מדי.
        18/11/10 10:18:
      כפי שנאמר השמועות על מותי היו מוקדמות מדי.